תקציר: מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מקשים על היכולת להסתגל למאבקי החיים. קיים קשר סיבתי, בין ההטפה למצוינות, במכלול ביטויה ההולכים ומשתכללים, לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של העדר מנהיגות. נטלי פורטמן כמקרה בוחן…

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגילת רות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא שבועות ומתן תורה, לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

עודכן ב- 25 במאי 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System) הוא אחד המאפיינים המרתקים של חיינו, המתקיים בתחומים רבים ומגוונים. 
את המאמר הנוכחי אקדיש להיגיון הפרדוקסלי של המצוינות.

מקרה הבוחן שלנו התרחש בנובמבר 2017. אז, בחרה וועדת פרס בראשית - "פרס הנובל הישראלי" בשחקנית נטלי פורטמן ככלת הפרס לשנת 2018, בשל "מחויבותה למטרות חברתיות וקשרה העמוק לשורשיה הישראלים".

פורטמן, אגב, נכנעה ללחצים של ארגוני חרם, הודיעה כי לא תגיע כי "מצפונה אינו מאפשר לה, וגרמה למארגנים לדחות את הטקס ולחפש מועמד חלופי (ראו המאמר למטה); אבל, לא זה נושא המאמר. מתוך הדיון שהתפתח, אודות סירובה של נטלי פורטמן להגיע לירושלים לקבלת פרס 'בראשית', בחרתי להתמקד בשאלה לגמרי אחרת: 

למה מלכתחילה נבחרה פורטמן לקבלת הפרס ומה זה אמור לבטא? איך כל זה קשור להיגיון הפרדוקסלי של המצוינות? וגם: מה כל זה קשור לחג השבועות ולמגילת רות?

למה מלכתחילה נבחרה פורטמן לקבלת הפרס ומה זה אמור לבטא?

הבחירה בנטלי פורטמן ל'פרס בראשית', מזמינה העמדה השוואתית בין מה שמסמלת פורטמן כמצטיינת מובהקת, לבין מה שמסמלת רות המואבייה, אמה של מלכות דוד. 

ההשוואה מעמידה מצד אחד, סמלי סטטוס של הצלחה באוניברסיטה אמריקאית יוקרתית ובפרס אוסקר הוליוודי; ומצד שני, אלמנה ענייה, מהגרת זרה, המבקשת ומוצאת את גאולתה.

פרופסור רבקה כרמי (ראו תמונה משמאל), חברה בוועדת הפרס הסבירה כי פורטמן עמדה בכל הקריטריונים: מועמד לפרס צריך להיות:

• בעל רקע יהודי;
• שהגיע להישגים משמעותיים בתחומו;
• ושבחירתו מעוררת השראה ומסר, בעיקר לדור הצעיר.

ובכן מהו המסר ומהי ההשראה? מהו החלום שאנו מבקשים להעמיד לילדינו לנוכח השראת נטלי פורטמן?

מנהלי בתי הספר ומפקדים - בנאומי טקסי סיום משמימים - מדקלמים לנוער על השאיפה למצוינות. הבנתם נכון, הדיבור על הצטיינות כדבר לכשעצמו, מעורר בי הסתייגות. 

ביקרתי לפני כמה שנים במפקדת יחידת 8200. על הקיר הייתה תלויה כרזה: "החזון: להיות ארגון הסיגינט הטוב בעולם".

שאלתי: למה זה בכלל רלוונטי? הרי מה שחשוב הוא להיענות באופן יעיל ומיידי לצרכים המשתנים של מערכת הביטחון הישראלית...

צריך להבהיר: לא באתי לשבח את הרשלנות ותרבות החפיף. אולם מצוינות נבחנת בהקשריי הופעתה, היא לעולם אינה עומדת בפני עצמה באופן בלתי תלוי בפעולה המתבצעת בהצטיינות מצד אחד ובתכליתה מצד שני:

• אם נדרש לדוגמה רופא למשלחת מחקר לקוטב הצפוני, מיהו המועמד המתאים? לגמרי יתכן כי מנתח המוח מבית חולים אוניברסיטאי יוקרתי, על אף הצטיינותו הבינלאומית המוכרת, יתאים למשימה זו הרבה פחות מרופא ממוצע, אחראי משמרת בחדר מיון בבית חולים חסר הילת מצוינות.
• עצם המצוינות שהגיעה לשיאה במאה ה-19 בשכלול ופיתוח הנרות, לא תרמה מאומה לפריצת הדרך אל תגלית החשמל.
• מצוינות חיל האוויר הישראלי בקרבות האוויר ב-1967, מנעה ממנו במידה רבה את היכולת להבין, כיצד ניתן לשלול את עליונותו האווירית, בדרכים אחרות, גם ללא מערך מתקדם של מטוסי קרב וטייסי קרב.

[להרחבה בנושא שתי הפנים של המצוינות, לחצו כאן]

מצוינות היא אם כן, תופעה מורכבת ותלוית הקשר

דימוי המצוינות באופן בו הוא מיוצג בחברה המערבית, בשובל הילת כוכבים, מופעל כערך מוביל עבור אלה המבקשים להשתייך לקבוצה המובילה בחברה. בזיקה שנוצרה בין דימוי המצוינות לבין מיקום מעמדי חברתי, נתקשה למצוא מקום להכרה כי לעתים, מצוינות פורצת דרך, יכולה להגיע דווקא מבתי הגידול של שוליי החברה.

בתנ"ך, מנהיגים בתהליך צמיחתם, הושלכו תחילה אל שולי החברה, שם חושלו והועצמו סגולות מנהיגותם

• יוסף נמכר לעבדות במצרים והושלך אל בית הסוהר.
• דוד התעצב כמנהיג בימים בהם נירדף על ידי שאול ונמלט עם חבורת אנשי שוליים, אל מרחבי המדבר.

התושייה ועוצמת הרצון שכה נדרשות למנהיגות בעת משבר, מתפתחות כנראה בעיקר מחוץ לחממה המוגנת, בה אנו נוטים לגדל את המצטיינים שלנו.

כאשר הדרך לרכישת דימוי המצוינות מתויגת באמצעות השתייכות למוסדות וארגונים יוקרתיים, דוגמת אוניברסיטאות יוקרתיות או יחידות-עילית כמו סיירת מטכ"ל, קשה לפתח תודעת נחיצות להצמחת מצוינות אלטרנטיבית מתוך החיכוך החיוני בשולי החברה [להרחבה בנושא 'מנהיגות', לחצו כאן].

ההיגיון הפרדוקסלי של המצוינות

את הספק שאני קורא להטיל בדימויי המצוינות הרווחים, ובעצם המצוינות כערך לכשעצמו, אני מבסס על ניסיון פיקודי רב שנים, בהתבוננותי מקרוב בתהליך התפתחותם של קצינים זוטרים ובכירים.

ראוי להקשיב לדברי נשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין, בוועידת 70 שנות כלכלה: "שכחנו את מעמד הביניים אי אפשר לבנות כלכלה רק על הצטיינות של מעטים" (דה מארקר, 20.3.2018).

אני מבקש בכך להעלות לדיון את ההשערה כי יתכן ובאופן נילווה לסיגול מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מתפתחת מגבלה המביאה לעתים לידי חסך בכישוריי הסתגלות הנרכשים בעיקר במאבקי החיים, בחיכוך במרחבי השוליים נעדרי הילת ההצטיינות.

בין ההטפה למצוינות במכלול ביטויה ההולכים ומשתכללים, לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של העדר מנהיגות, יתכן וקיים קשר סיבתי. ניתן לכנות זאת בשם: ההיגיון הפרדוקסלי של המצוינות.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא שבועות ומתן תורה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגילת רות, לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע';
• אוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו';
• אוסף המאמרים על מגילת רות;
• הרחבה בנושא שתי הפנים של המצוינות;
• הרחבה בנושא 'מנהיגות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2018), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• גרשון הכהן (2014) על שתי הפנים של המצוינות, ייצור ידע, 6/7/14.