[בתמונה: בעלות הברית במבצע קוברה 31-24 ליולי 1944. למקור התמונה, לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
בשישי ליוני 1944 נחתו בעלות הברית בחופי נורמנדי. יעדי הפלישה העיקריים היו כיבוש נמל המים העמוקים בשרבורג בקצה המערבי של השטח שהוקצה לאמריקאים וכיבוש העיר ההיסטורית קאן בקצה המזרחי של השטח שהוקצה לכוחות הקנדיים-בריטיים. כיבוש שני היעדים והמרחב ביניהם אמור היה להבטיח את ראש הגשר בנורמנדי ואת המתקנים הלוגיסטים (בעיקר נמל המים העמוקים בשרבורג) לשימוש תגבורות מאנגליה שנדרשו להמשך הפעילות באירופה.
תוכנית הפלישה המקורית חזתה התקדמות מהירה גם בשטח האמריקאי וגם בשטח הקנדי-בריטי כאשר הגיס השני הבריטי (Second Army) יכבוש ויאבטח את קאן; והגיס האמריקאי הראשון (US 1St Army) בפיקודו של הגנרל (4 כוכבים) עומר בראדלי (Omar Bradley) יאגף ממערב ויבקיע לעבר עמק הלור (Loire). במפה המצורפת למטה, השטח המשתרע מדרום לקו דמיוני המחבר בין Sully-sur loire לבין Chalonnes-sur-Loire.
[תמונתו של הגנרל עומר ברדלי משמאל למעלה, היא נחלת הכלל]
[בתמונה למעלה: מפת המבצע]
על פי תכניתו של הגנרל סיר ברנרד לו מונטגומרי (מפקד כוחות הקרקע בנורמנדי; ראו תמונה משמאל), כיבוש קאן אמור היה להיות מושלם ביום הפלישה עצמו, וכיבוש שרבורג היה אמור להיות מושלם ב- D+15. הגיס השני אמור היה לכבוש את קאן; ולאחר מכן, לייצב קו הגנה באזור Caumont-l'Éventé, לשחרר מספר שדות תעופה באזור ולאבטח את האגף השמאלי של הגיס אמריקאי הראשון במאמצו לכיבוש שרבורג.
[תמונתו של הגנרל מונטגומרי משמאל היא נחלת הכלל]
כיבוש קאן וסביבותיה היו אמורים לשמש כשטח הערכות לתקיפות נוספות בעבור הצבא השני ואמורים היו לשמש כמקפצה לתקיפה לכיוון דרום מזרחה לכיוון Falaise וצפון מזרחה לכיוון Trouville-sur-Mer ופתחת הנהר טוק.
כיבוש קאן היה המטרה החשובה ביותר של יום הפלישה, ההיסטוריון הבריטי ליונל אליס הגדיר את התכנית לכיבוש קאן כחלק השאפתני ביותר בתכניות יום הפלישה כיוון שאזור קאן הכיל את קו ההגנה הגרמני החזק ביותר בנורמנדי.
הניסיון הראשון של קורפוס I של הגיס השני לכיבוש העיר וסביבותיה, נתקל בכוחות של דוויזית הפאנצ'רים ה 21 ובעיקר התגבורות שהכינו הגרמנים ליום הפלישה שנשלחו להגנת אזור קאן, ונכשל. הכוחות האנגלו-קנדים נעצרו במרחק של כשבעה קילומטר מהעיר. מבצע מוט (Perch) שנערך בשבוע שלאחר הפלישה לנורמנדי ומבצע אפסום (Epsom) שנערך בין ה- 26 – 30 ביוני קיצרו את טווח כוחות בעלות הברית לעיר והסבו אבדות כבדות לכוח המגן, אבל קאן נשארה בידי הגרמנים עד לתום מבצע צ'רנווד (Charnwood) שנערך בין השביעי לתשיעי ביולי לאחר שהגיס השני הצליח לכבוש את חלקה הצפוני של העיר בהתקפה חזיתית.
[בתמונה: חיילי בעלי הברית בוחנים את שרידיו של פנצר גרמני במבצע קוברה]
המתקפה האנגלו-קנדית המתמשכת מסביב לקאן, ריתקה את מירב ומיטב הכוחות הגרמנים בנורמנדי כולל רוב כוחות עתודת השריון הזמינה. כוחות הגיס האמריקאי הראשון התקדמו באטיות לנוכח ההתנגדות העיקשת של הגרמנים שהיו מחופרים היטב ותנאי השטח.
ללא נמל מים עמוקים ברשותם כל כוחות התגבורות של בעלות הברית שונעו דרך שני הנמלים הניידים שהוקמו בחופי הנחיתה (Mulberry harbors) ותפעולם היה נתון במידה רבה לחסדי מזג האוויר.
ב- 19 ליוני סופה עזה פקדה את חופי התעלה האנגלית והשביתה את הפעילות בנמלים למשך שלושה ימים כשהיא פוגעת משמעותית בקצב צבירת הכוחות של בעלות הברית בצידה הצרפתי של התעלה וגורמת לביטולן של מספר פעולות שתוכננו לאותו זמן.
ההתקדמות של הגיס האמריקאי הראשון דרומה נעצרה לפני העיירה Saint-Lô בפקודתו של בראדלי על מנת להערך לכיבוש נמל המיים העמוקים בשארבורג.
הכוחות הגרמנים שהגנו על שרבורג כללו שאריות מארבע קבוצות קרב שהחזיקו את קו ההגנה הגרמני בנורמנדי ונסוגו לאורך החוף עד לשרברוג אולם המערך שפרסו הגרמנים נועד להגן על העיר מהתקפה שתבוא מן הים. ב
- 26 ליוני כוחות מדוויזית הרגלית התשיעית (9the US Infantry Division) הצליחו להבקיע דרך קווי הגרמנים ב Cap-de-la-Hague צפון מערבית לנמל ו 37,000 החיילים הגרמנים בפיקודם של ג'נרל ליטטנט קארל-ווילאהלם פון שילבן והאדמירל וולטר הנקה נכנעו לכוחות האמריקאים המתקדמים בפיקודו של מיג'ור-ג'נרל ג'וזף לוטון קולינס. (Lightning Joe).
4 ימים לאחר כיבוש העיר חידש הג'נרל קולינס את המתקפה לעבר Saint-Lo מה שאילץ את הגרמנים להעביר עוד כוחות שיריון ורגלים למרחב העיר לבלימת ההתקדמות האמריקאי.
המשך יבוא...
