ניצב בדימוס אורי בר לב (ראו תמונה משמאל) שימש כמפקד מחוז הדרום של משטרת ישראל וכנציג המשטרה והמשרד לביטחון הפנים בארצות הברית; והיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה. בין שאר תפקידיו, כיהן גם כמפקד יחידת דובדבן ויחידת הגדעונים. כיום הוא איש עסקים, ומשמש כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.
* * *
[מאמר זה ראה אור לראשונה ב- 1/6/18 במעריב. הוא מובא כאן באישור המחבר והמערכת]
מותם הטרגי של תשע נערות ונער באסון השיטפון בנחל צפית העלה לסדר היום הציבורי את סכנת השיטפונות. באותה יממה נוראית נהרגו שלושה בני אדם נוספים בשלושה אירועי שיטפונות בדרום ובמזרח הארץ.
רוב הציבור אינו מודע לכך שישנם כ־800 מתנדבים ב־16 יחידות חילוץ הפרוסות בכל רחבי הארץ - מהגולן ועד אילת. במשך 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה, הם במצב כוננות ונזעקים לחלץ בכל שנה מאות רבות של אנשים שנקלעים למצוקה, בעיקר מטיילים - גם בארץ וגם בחו"ל. הם עושים את המשימות בצנעה והרחק מאורות הזרקורים. למפקדי היחידות אף יש הסמכות להזעיק את מסוקי חיל האוויר כדי לחלץ מטיילים במצוקה.
[בתמונה: יחידת חילוץ ערבה, שבגזרתה אירע אסון צפית]
[להרחבה על יחידות החילוץ בישראל, לחצו כאן]
כ־80 בני אדם קיפחו את חייהם בשיטפונות מאז קום המדינה. הדבר המקומם הוא שישנם פתרונות טכנולוגיים שיכולים למנוע את האסונות האלה. המכון ההידרולוגי מסוגל לחזות מתי יירד גשם בהתרעה של שלוש עד שש שעות, וברגע שהוא מתחיל לרדת - אפשר לדעת אילו נחלים וואדיות צפויים לסכנת שיטפונות. כך למשל, כאשר יורדים 20 מ"מ של משקעים בערד, בשפך זוהר צפוי שיטפון בתוך כשעה ורבע. צה"ל, המשטרה, גופי החירום ומשרד החינוך מקבלים עדכונים שוטפים מהמכון ההידרולוגי. לעומת זאת, מטיילים פרטיים, ללא קשר מוסדי, חשופים לסכנה.
הפתרון שניתן ליישם הוא התרעת "צבע אדום" למטיילים באזורי סיכון לשיטפונות. כפי שמי שנמצא בעוטף עזה מקבל לסלולרי שלו התרעה על ירי רקטות, כך כל מי שיטייל באזור שיש סכנה שיתחולל בו שיטפון יקבל התרעה. ההתרעה לירי בעוטף עזה היא של דקות ספורות, בעוד ההתרעה לשיטפונות עשויה להתקבל עוד לפני ירידת הגשמים. כפי שזה עובד מצוין בעוטף עזה, זה יעבוד היטב גם כאן ויעניק די ויותר זמן למטיילים לצאת מהוואדי.
