[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'מנהיגות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 13 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים בסוגיית טיפוח היורש. למאמר השני לחצו:

• פנחס יחזקאלי: מתי נכון למנהיג לטפח יורש?

*  *  *

'בולשיט עסקי' (business bullshit) - והמונח הפחות נפוץ: 'ניהול שטויות' (bullshit management) - הם מונחים 'צעירים' יחסית, אך חשובים מאין כמוהם בעולם הניהול, שהאמת... רמתו - בניגוד ליחסי הציבור של מנהלים - מעולם לא הייתה מן המשובחות!

משמעותם היא שהספרות הניהולית עמוסה עד עייפה בספרי 'מדע בדיוני', בסיסמאות אוויליות ובתיאוריות ניהוליות מפוקפקות שבינם לבין המציאות אין מאומה.

את המאמר הזה אקדיש לאחת הסיסמאות הטיפשיות הללו: "מנהיגים גדולים תמיד 'מגדלים' את מחליפיהם...". הססמה הזו שכיחה למדי. היא שימשה למשל ככותרתו של מאמר במגזין פורבס מה- 28 ביוני 2016: Great Leaders Are Always Training Their Replacement:

[לאוסף המאמרים על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מנהיגות', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של מיכאל פולק בפורבס, לחצו כאן]

כמו כתבות רבות דומות, גם הכתבה הזו נוטפת דבש, על הצורך של מנהל / מנהיג לאמן את אנשיו ולגדל אותם, ולבחור מתוכם את המתאים, שיכנס לנעליו בבוא היום.

נשמע טוב? בטח. רצוי? בטח. אמיתי? מה פתאום! זוהי התנהגות אלטרואיסטית שמנוגדת למאבק העוצמה במערכת מורכבת; וכשהיא מתרחשת, זה קורה מהסיבות הלא נכונות!

דוגמה אמתית הרבה יותר היא הקריקטורה הזו - שנוצרה בעידן נתניהו כראש ממשלה - ששותפה בפייסבוק ושטרם הצלחתי להתחקות אחרי יוצרה. אם תוכלו לסייע בידי אשמח!

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן]

[בתמונה: זו האמת - "מנהיגים גדולים לא 'מגדלים' את מחליפיהם..."! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

המציאות אחרת!

עשרים השנים האחרונות בחקר ובניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) הקנו לנו תבניות / דפוסים חוזרים רבים בארגונים, שמאפשרים לנו להבין כיצד מתנהגים מרכיביהם, כולל המנהלים.

מסתבר, מעבר לכל ספק, שברירת המחדל היא, שמנהיגים לא מטפחים מחליפים, מהסיבות הנכונות! הדפוסים מלמדים אותנו, שבעלי עוצמה מפסיקים לשתף פעולה עם אחרים שצוברים עוצמה נגדית, כיוון שהם מסכנים אותם. זוהי התנהגות טבעית שמונעת מהדחף בהישרדות, שטבוע בכל מערכת מורכבת... כן, גם בנו!

רגע. האם אין חריגים? האם אין כאלה שיכולים להתעלות על הדחף המטופש הזה לכאורה ולגדל את מחליפיהם? בהחלט כן. אבל אין ארוחות חינם. כשזה קורה זה יהיה, בדרך כלל, מהסיבות הלא נכונות (ראו בהמשך); ומי שעושה זאת מהסיבות הנכונות, משלם מחיר...

[להרחבה בנושא עוצמה, לחצו כאן] [להרחבה על ניתוח רשתות ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מנהיגות', לחצו כאן]

[בתמונה: אין ארוחות חינם... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JillWellington לאתר Pixabay]

אני מכיר מנהל לשעבר, שעמד בראש ארגון עסקי גדול. האיש הזה יכול היה לכתוב את המאמר ההוא בפורבס באופן מרגש אפילו יותר. "ארגון במיטבו הוא ארגון שבו אין אדם שאין לו תחליף", נהג לומר. הוא בחר לו סגן צעיר והשקיע בו. היה נוהג לשתף אותו תמיד בישיבות הדירקטוריון, נתן לו בולטות ואפשר לו להציג שם רעיונות, כשהוא מחמיא לו תמיד אחרי דבריו, וקובע, בגדלות נפש, שהוא מגדל את מחליפו, הטוב ממנו.

התוצאה? לא עבר זמן והדירקטוריון סגר עם הסגן - "המוצלח מהמנכ"ל", על פי עדותו - להחליף את המנכ"ל, בשכר נמוך יותר!

הדוגמאות הללו קיימות בכל מערכת מורכבת. גם בין מדינות: במלחמת העולם השנייה נאלצו הדמוקרטיות המערביות לשתף פעולה ולסייע לברית המועצות, על מנת למגר את גרמניה הנאצית... המחיר היה השתלטות סובייטית על חצי אירופה, ומלחמה קרה, שאך בנס לא הידרדרה למלחמה אטומית במלחמת קוריאה ובמשבר הטילים בקובה...

[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: מחיר שיתוף הפעולה עם ה'חבר' סטאלין... למקור התמונה, לחצו כאן]

השילוב של בורות וכסף גדול...

מה שמניע את תעשיית המנהיגות בולשיט הוא הכסף הגדול הטמון בעיסוק בסוגיית המנהיגות בעולם העסקי, שמפרנס הרבה מאוד אנשים. לפי הערכות, תאגידים - בארצות הברית לבדה - מוציאים כ־20-14 מיליארד דולר בשנה על 'פיתוח מנהיגות'! (Pfeffer, 2015).

הכסף הזה הוא מגנט להרבה אנשים רציניים, אבל גם להרבה בורים בעלי כוונות טובות, שלא לדבר על שרלטנים, שעושים קריירה מהקביעה השגויה, ש''מנהיגות' היא מושג 'רך', שאיננו ניתן למדידה; ולכן, ניתן למניפולציה! (מנהיגות היא בהחלט מדידה, אבל זה נושא למאמר אחר...).

[לפרק: 'מנהיגות מהי?', לחצו כאן]  [לפרק: 'מנהיגות היא מושג חמקמק ונתון למניפולציות', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

התוצאה של כל אלה קרויה, כאמור: 'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) ו'ניהול השטויות' (bullshit management) - תאוריות כוזבות בניהול, שהוגים 'מומחים בגרוש', שארגונים מאמצים תמורת כסף רב. מנהלים 'שורפים' את האנרגיה הארגונית של ארגוניהם על אימוץ עולם מונחים ריק מתוכן, תוכנית הכשרה ניהולית יקרה בזמן ניהולי (וכאמור, בכסף), וכל זה - כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים, מדברים ומתנהגים, לשווא.

[להרחבה על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן]

[בתמונה: מנהיגות בולשיט... הבדיות המצטברות בספרי המנהיגות הולידו ז'אנר שלם העוסק בחשיפתן...]

הסיבות הלא נכונות והלא מנהיגותיות...

האם יש בכל זאת מקרים שבהם מנהיג מגדל את מחליפו? התשובה חיובית, אבל מהסיבות הלא נכונות... מסיבות ממש לא מנהיגותיות!

זה קורה, למשל, במקרים שבהם הקדנציות קצובות ואינן תלויות במנהיג. ככל שמתקרב זמן סיום הכהונה, מתחיל המנהיג לחשוב על מורשתו. בחירה באחד מנאמניו - והרצתו לתפקיד - היא הדרך הטובה ביותר לכך. הדגש פה איננו על כישורים לתפקיד אלא על נאמנות!

אינטרס נוסף - השלוב בראשון - הוא הצורך לוודא שהמחליף לא יציף 'חומרים בעייתיים' שייותרו במגירה, כשיעלה לעמדת כוח. גם אז, ההימור על אחד מנאמניו של המנהיג היא הדרך הבטוחה ביותר... ושוב אדגיש: אין פה אקט מנהיגותי כלל ועיקר: הבחירה ב'מחליף' איננה לאור יכולותיו, ומה שלמד במעלה הדרך, אלא בשל נאמנותו, שהמנהיג הפורש יזדקק לה, לאחר שתפחת עוצמתו.

ניתן להביא שני מקרים בולטים לכך מהשנים האחרונות:

• מהעולם הפוליטי, את הסיוע הרב שנתן נשיא ארצות הברית, ברק אובמה להילרי קלינטון בבחירות לנשיאות. כישלונה להיבחר אפשר, למשל, את פרסום המידע על השימוש שעשה אובמה בארגוני הביון של ארצות הברית, נגד מתנגדיו הפוליטיים.

[בתמונה: אובמה וקלינטון. צילום מסך מכתבת ה- CNN]

• מהעולם העסקי, את הפעלתנות של גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, למנות כמחליפתה את רקפת רוסק-עמינוח. ההסדר שנחתם, לאחר מכן, בין הרשויות בארה"ב לבין בנק לאומי בנוגע לפרשה שבמסגרתה סייע לאומי ללקוחותיו האמריקאים לחמוק מתשלום מס בין 2010-2000, שבהם נוהל הבנק ע"י גליה מאור; וקנס העתק - בגובה של כ-400 מיליון דולר, בתוספת ההוצאות המשפטיות הכבדות, שהסתכמו בעל ל-1.7 מיליארד שקל - חייבו מבחינת מאור מינוי של אדם, שיישאר נאמן לה, גם אחרי שתסיים את תפקידה (אבישר, 2014).

והקשר למנהיגות? חחח...

[בתמונה: בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינוח (מימין) נפרדים מגליה נאור (משמאל). צילום מסך מכתבת ערוץ 10]

[לאוסף המאמרים על 'מנהיגות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• Jeffrey Pfeffer (2015), Leadership BS, NY: Harper Collins Publishers.
• Michael Pollock (2016), Great Leaders Are Always Training Their Replacement, FORBES, 28/1/16.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2018), מנהיגות מהי?, ייצור ידע, 15/3/18.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2018), מנהיגות היא מושג חמקמק ונתון למניפולציות, ייצור ידע, 15/3/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• אבישר עירית (2014), דוח חושף מה קרה מאחורי הקלעים בהסדר לאומי בארה"ב, גלובס, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), בולשיט עסקי וניהול שטויות, ייצור ידע, 16/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2021), הכל על בולשיט עסקי וניהול שטויות, ייצור ידע, 4/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2020) מתי נכון למנהיג לטפח יורש?, ייצור ידע, 10/11/20.