[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי dima_goroziya לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 19 באוקטובר 2021
דניאל יחזקאלי הוא מלחין למשחקי וידאו ומרצה בבית הספר למוסיקה רימון; בבית הספר לאומנויות, תלמה ילין; ובבית הספר למקצועות המולטימדיה של האוניברסיטה הפתוחה.
הוא עוסק בחיבור שבין מוסיקה ומשחקים לניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ומדעי המוח.
משמש כמנהל מחלקת השמע והמלחין הראשי של אולפן המשחקים האמריקאי-שווייצרי Amstad Digital.
* * *
כשאנו מבקשים להגיע ממקום אחד לאחר, אין לנו צורך לקבל החלטות הנוגעות להתמצאות בדרכים. מערכת ה- Waze מקבלת את ההחלטות במקומנו, ומנווטת אותנו על פי רשימת פעולות קבועה, שהוגדרה מראש לסל כללי של מצבים.
כשמנהל מבקש לקחת את הארגון שעליו הוא ממונה ממקומו העכשווי למקום אחר, אין בידיו מערכת 'Waze לקבלת החלטות', שתנווט עבורו. הוא צריך לקבל את החלטותיו בעצמו. זו מהות תפקידו.
[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]
[בתמונה: הלוגו של חברת WAZE. אנו מאמינים שאנחנו עושים בו שימוש הוגן]
המוזר הוא, שמנהלים מתנהגים כאילו יש להם 'Waze לקבלת החלטות'. הם מציידים את עצמם בסט של עובדות/נתונים מספריים, ומסגלים תגובות כמעט אוטומטיות על כל סטייה של הנתונים מהנורמה שקבעו (למשל, תגובות קבועות של מנכ"לים לירידה במכירות; תגובה קבועה של מפקדי תחנות משטרה לעליה בפשיעה; וכדומה).
הבעיה היא שלא ניתן לנהל ארגון באפקטיביות על בסיס עובדות/נתונים בלבד!
על עובדות ופרשנות...
עד שתעמוד לרשותו של מנהל מערכת 'Waze לקבלת החלטות', יש בידו שני כלים עיקריים בהחלטות - הקטנות והגדולות - שהוא מקבל מידי יום:
- עובדות נתונות, המתארות את התחום שאותו הוא מנתח, ועליו הוא צריך להחליט;
- הפרשנות שלהן, שבוחנת את העובדות, מפרשת אותן, ומוסיפה להן אינטואיציות ותחושות בטן.
אף אחד משניהם אינו עומד לבדו; אבל כשאנחנו מפיקים ומנהלים, משקל הפרשנות גבוה בהרבה ממשקל העובדות.
המציאות היא תלת ממדית, כולל הבעיות שעבורן אנו מבקשים מענה; אבל, העובדות שמתארות לנו אותה הן דו ממדיות בלבד. לכן, הן מנתבות אותנו לתהליך קבלת החלטות ליניארי, בעולם שאיננו ליניארי כלל ועיקר. אין בהם די כדי להוביל אותנו בבטחה להשגת יעדינו.
לכן, אם נקבל החלטות, רק על בסיס העובדות, בלא פרשנות, נבלה את רוב זמננו בכיבוי שריפות נקודתיות; נמצא את עצמנו נטולי חזון, תפיסה, ושיקול דעת, רחוק מאוד ממטרותינו!
[הכרזה: ייצור ידע]
[להרחבת המושג, 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]
כך למשל, רופא שולח חולה לבדיקות כדי לאבחן את מצבו. הבדיקות (בדיקות דם למשל) נותנות לו סט של פרמטרים, שמתריעת על חריגה מהרצוי. אבל אין די בפרמטרים הללו כדי לאבחן ולטפל. ההחלטה שהרופא מקבל היא, במידה רבה, החלטה שמפרשת את תוצאות הבדיקות לאור התוצאות ונותנת הסבר לממצאים.
כך גם בארגון. ארגון שחווה בעיות בתפקודו עובר אבחון. האבחון מקנה לנו סט של פרמטרים; אבל, ההחלטות שנעשה תנבענה בעיקר מהפרשנות שהמנהלים יתנו לממצאים העובדתיים, המתארים את מצבו.
לכן לצערנו, כל עוד ה- 'Waze לקבלת החלטות' ינווט אותנו על פי רשימת פעולות קבועה - שהוגדרה מראש לסל כללי של מצבים - עדיין רחוקה הדרך, וניהול ארגונים ימשיך להיעשות על ידי אנשים, בשר ודם.
ארגונים נבדלים זה מזה במשקל שהם מעניקים לשיקול הדעת בשטח
ארגונים ביורוקרטיים, למשל, שמים את משקלם על תכניות מוגדרות מראש, על פי פרמטרים קשיחים. הם מקבצים את תהליכי העבודה שלהם כסדר פעולות אופטימלי ('Best Practice'). אבל מה לעשות שכמות ה-וריאציות בשטח היא אינסופית, ופעמים רבות, האירוע אינו 'מתלבש' בדיוק על הנוהל...
הם גם מוסיפים פשע על חטא כשהם רואים בהפעלת 'שיקול דעת ובטן' עבירה והפרת נוהל, כלפי אלה שמנסים להתאים את הנוהל למציאות.
[להרחבת המושג, 'ביורוקרטיה', לחצו כאן]
[בתמונה: נהלי Best Practice, המבוססים על רשימת פעולות אופטימליות לכאורה. והיכן שיקול הדעת? בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
לעומתם, ארגונים קטנים, חסרי מנגנון, המתפקדים בסף הכאוס, כמו ארגוני הזנק (סטארט-אפ) מאפשרים גמישות רבה מאוד בתהליכי העבודה שלהם, ומחשיבים מאוד לטובה הפעלת שיקול דעת בתהליכי העבודה.
יש גם הבדל במשקל שבין עובדות לפרשנות בין מחלקות בארגון. ככל שהמחלקה קטנה יותר, גדל משקל הפרשנות על חשבון העובדות.
מה עושה את הפרשנות שלנו לעובדות?
אנו משקללים בתהליך הזה שילוב של גורמי שכל ובטן:
- ההיכרות שלנו עם המדיום בו אנחנו עובדים;
- הניסיון הקודם שלנו;
- האינטואיציה המקצועית שפיתחנו בעבודה;
- תחושות הבטן שלנו;
- אידאולוגיות, שיטות עבודה שבחרנו בהן;
- טכניקות שרכשנו;
- 'אוצר המילים' המקצועי שלנו.
- דרך אוצר המילים המקצועי שלו, עולם המושגים שהוא יצר, ניסיונו, הפרדיגמה הניהולית שלו שאיפותיו לעתיד.
[להרחבת המושג, 'סף הכאוס', לחצו כאן]
[בתמונה: הפרשנות שלנו לעובדות... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי johnhain לאתר Pixabay]
התהליך הזה ניתן להשבחה, לפיתוח ולחידוד (על כך, ארחיב במאמר נפרד).
מעניין.
המאמר נוגע לפער שיש ומתקיים בין תוצאות להסבר. הפער קיים לא רק בשאלות של התנהלות ארגונית והוא קיים גם במדע.
התפיסה המדעית מלכתחילה מונחית תוצאות ואינה מספקת בצדדים של ההסבר.
העובדה שגוף נופל על כדור הארץ בתאוצה ידועה מראש אינה מצדיקה את ההסבר של כוח המשיכה.
באותה מידה אפשר לטעון שיש יצורים בלתי נראים שתפקידם לייצר את התנועה הקבועה…
ההסבר השני אמנם לא סביר אבל לא בלתי אפשרי.
אנשים נוטים לבלבל בין תוצאות להסברים ועושים את הקפיצה הלוגית הלא הכרחית בין התוצאה להסבר… לרוב במדעי החברה הם משתמשים בתוצאות כדי להסביר את מחשבותיהם רצונותייהם וכד׳