[בתמונה: בלעם והמלאך, ציור מאת גוסטב יגר, 1836. הצילום הוא נחלת הכלל]

עודכן ב- 17 ביולי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת בלק בספר במדבר עוסקת רובה ככולה דווקא בבלעם. בשל כך כינו חז"ל את הפרקים של הפרשה שעוסקים בבלעם בשם פרשת בלעם או לחלופין ספר בלעם[1].

בהתבוננות מעמיקה נראה שסיפור בלעם נכתב עם קשר רופף למדי לשאר פרשיות המקרא, ותנא דמסייע לכך היא העובדה שהאנשים והמאורעות שמסופר עליהם בסיפורי בלעם, אינם מופעים כמעט בפרקים הסמוכים אל הסיפור בו בלעם עומד במרכז התמונה. הדבר עולה בקנה אחד עם שיטתו של ר' יוחנן שטען כי :" התורה מגילה מגילה ניתנה"[2] , כלומר – שסיפור בלעם כמו גם סיפורים נוספים במקרא, נכתב ללא קשר ישיר עם הפרשיות המקרא האחרות. החוליה המקשרת היחידה בסיפור בלעם לטקסט של הפרשה הינו הציון שבני ישראל חונים בערבות מואב בדומה לפרקים אחרים הסמוכים לסיפור בלעם.

פרט לעובדה שסיפור בלעם נראה כתפור בתפר גס למקומו, ישנה בעיה פרשנית נוספת בטקסט המקראי והוא הקשר בין סיפור בלעם לבין המשלים היוצאים מפיו. חלק מחוקרי המקרא טוענים שסיפור בלעם ומשליו הם שני חיבורים שונים, אולם הדעת נותנת כי סיפורי בלעם חסרים ללא המשלים שלו. לשון אחר – אם נוריד את קטעי הפרוזה של בלעם מהסיפור הכללי, נתקשה להבין את המתרחש בסיפור.

[בתמונה: בלעם והמלאך. Nuremberg Chronicle, 1493. התמונה היא נחלת הכלל]

בלעם עצמו נושא ארבעה משלים שונים שנעמוד על משמעותם בקצרה:

המשל הראשון [3] בלעם צופה אל עבר בני ישראל ממקום גבוה לאחר שבלק מלך מואב שכר אותו לקללם. במחזה שנגלה לבלעם הוא רואה את חוסנם של בני ישראל, ואומר כי לאל אין כל כוונה לקללם.

במשל השני [4] בלעם מנסה את כוח הקללה כנגד בני ישראל תוך שהוא משתמש בהקרבת קורבנות תוך בחירת מקום מיוחד לשם כך. עד מהרה הוא למד כי גם עזרים טקטיים אלה אינם יכולים לשנות את החלטת האל, למרות רצונו העז של בלק, שהביא את בלעם בדיוק למטרה זו.

במשל השלישי [5] שוב נוכח בלעם לדעת כי הברכה או הקללה מצויות באופן בלעדי בידי האל, ולכן אין הוא יכול למרות כוחו הנבואי לקלל את בני ישראל ללא רשותו של האל. זאת ועוד. במשל זה אנו למדים גם כי כל קללה שמופנית כנגד בני ישראל חוזרת אל אומרה כך שבלעם נזהר שבעתיים בהוצאת קללה כנגד בני ישראל למנגינת ליבו של בלק.

במשל הרביעי והאחרון בפרשה [6] מראה בלעם את כוחו הנבואי ואומר כי בעתיד מואב תיפול בידי בני ישראל. יש כאן סוג של סגירת מעגל ואמירה ברורה של מידה כנגד מידה. בלק שכר את בלעם בכדי לקלל את בני ישראל בכדי לפגוע בהם, אולם אלא האחרונים יכבשו את מואב בעתיד הנראה לעין.

סיכום ביניים - פרט לסיפור האתון [7] ארבעת המשלים הללו מהווים שלמות טקסטואלית, וגם אם במקור סיפור בלעם והמשלים שלו היו שני סיפורים נפרדים הרי האפוס שנוצר מאיחודם נראה ראוי ונכון.

[בתמונה: בלעם והמלאך. התמונה היא נחלת הכלל]

האם דמותו של בלעם הינה אמיתית?

עד כה עסקנו בטקסט המקראי והסברו, אך האם דמותו של בלעם הינה אמיתית? מסתבר שהתשובה לכך חיובית. בחפירות ארכיאולוגיות [8] בתל דיר-עלא שבעמק הירדן בשנת 1967 ואילך, נתגלו שרידי טיח שנפל ככול הנראה מקיר סמוך. בטיח זה נמצאו קטעים של כתובות, ככול הנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, שנכתבו בדיו שחורה ובדיו אדומה. אחד השמות שנתגלו שם היה שמו של בלעם בן בער, הזהה עם בלעם בן בעור הנזכר בפרשת בלק. היות והכתובות נמצאו במצב שימור בעייתי, היה קושי להבין את הנאמר בהן. בנוסף, החוקרים נחלקו בדעותיהם בדבר זמן כתיבתם, ובאיזה כתב, הם כתב ארמי או כתב עמוני.

למרות הקושי בפענוח הכתובות,  הצליחו החוקרים לזהות בה את בלעם, המכונה אש חזה אלהן – איש חוזה אלוהים על פי הנאמר בטכסט המקראי. להלן מספר שורות מהכתובות של דיר-עלא, על פי פירושו של פרופ' משה ויינפלד (ראה הערה 8):

1. ספר בלעם בן בעור, איש חוזה אלוהים הוא, ויבואו אליו האלים בלילה
2. ויאמרו לבלעם בן בעור כה יפעל בלע באחריות...
3. ויקם בלעם בבוקר...
4. ויעל עמו אליו, ויאמרו לבלעם בן בעור למה תצום?
5. ויאמר להם שבו ואגיד לכם ולכו ראו פעולות האלוה...

על פי הכתובת, מילות המפתח בתחילתה, הכתובות בדיו אדומה הן אלה – ספר בלעם בר בעור אש חזה אלהן יפעל אחראה - רוצה לומר שמשפט זה הינו מבוא לנבואה המתייחסת לבלעם נביא האל, אשר ניבא על אחרית הימים (=אחראה).

צורת ההתגלות בכתובת, שיצאה לפועל בלילה, דומה למה שנאמר בטכסט המקראי, בו האל מתגלה לבלעם באישון לילה.

גם האופן שבו האלים בכתובת או האל בסיפור המקראי מתואר באותו פועל לשוני – ויבואו אליו האלים כנגד ויבוא אלוהים אל בלעם לילה.

לאחר ההתגלות הלילית, בשני המקורות, הן בכתובת והן בסיפור המקראי נאמר כי בלעם קם בבוקר, ומספר לסובבים אותו את ציווי האל. לא נאריך בניתוח כל הכתובת מול הסיפור המקראי, מקוצר היריעה, אולם ההשוואה שהובאה כאן, גם אם היא מוגבלת בהיקפה מראה בבירור כי יש קשר הדוק בין המסופר במקרא לבין הכתובת מדיר-עלא.

[בתמונה: בלעם וחמורו, רמברנדט. התמונה היא נחלת הכלל]

אחרית דבר

סיפורו של בלעם בטקסט המקראי העלתה בעיות פרשנויות מורכבות. האם בלעם קשור למקרא? מתי נכנס סיפורו לטקסט המקראי? האם יש קשר בין סיפורו לשאר הטקסט, ובעיקר מי האיש והאם דמותו אמתית או פיקטיבית?

כפי שהראינו, הקשר של סיפור בלעם, וארבעת משליו לשאר הטקסט הינו קשר רופף. אולם קשה לעלות על הדעת, כי סיפור בלעם אמור להיות מנותק מהמשלים שנאמרו בשמו. השילוב של הסיפור יחד עם המשלים מייצר אפוס אחיד שמטרתו להראות כי לא ניתן לקלל את בני ישראל, בניגוד לציווי האל המקראי.  אם בכול זאת הדבר נעשה הרי שקללות אלה הופכות לברכות וחוזרות כקללות כלעומת שבאו על ראש המקלל עצמו. כאמור, שנים רבות תהו הפרשנים האם דמותו של בלעם אמיתית או שהמדובר בדמות פיקטיבית לחלוטין, בדומה לוויכוח האם איוב היה דמות אמיתית או משל היה. רק בשנת 1967, בחפירות דיר-עלא שבעמק הירדן, נתגלה שמו של בלעם, עם מקבילות כמעט זהות לסיפור המקראי בו הוא מופיע. אשר על כן, ניתן לקבוע כי בלעם היה דמות אמיתית, לא רק בגלל המסורת המקראית אודותיו, אלא בגלל הכתובת של דיר-עלא, ששימרה מסורת חוץ מקראית באזור עבר הירדן המזרחי אודות דמותו הנבואית.

[לאוסף המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת בלק.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בלק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/7/19.

[1] בבלי, בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'.

[2] בבלי, גיטין, דף ס', עמוד א'.

[3] במדבר, פרק כ"ג, פסוקים : ז' – י'.

[4] שם, פרק כ"ג, פסוקים:י"ח – כ"ד.

[5] שם, פרק כ"ד, פסוקים ד' – ט"ז.

[6] שם, פרק כ"ד, פסוקים: ט"ו – י"ט.

[7] שם, פרק כ"ב, פסוקים:כ"א – ל"ה. על אתון בלעם ראה- אבי הראל, פשט או אלגוריה? – הרמב"ם ושפינוזה על אתון בלעם, ייצור ידע, יולי 2016.

[8] עולם התנ"ך, ספר במדבר, הכתובות מדיר-עלא, הוצאת דודזון-עתי,1997, עמודים:137 – 138.