[מקור התמונה: האתר QUORA. לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

דיון סוער התקיים בוועדת החוקה של הכנסת, ביום 26.6.18, על הצעת החוק למניעת פרסום עילת סגירת תיקי חקירה במשטרה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 84) (שינוי פרטי ההודעה על סגירת תיק לעניין עילת הסגירה), התשע"ח-2018. 

הצעה זו הועלתה על ידי יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם (ראו תמונה משמאל), שטען כי במצב הנוכחי, נפגע שמם הטוב של עשרות אלפי אנשים בכל שנה, לא בהחלטה שיפוטית אלא בהחלטה מנהלית; ובמצב הנוכחי מדובר בפגיעה קשה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

[תמונתו של ח"כ דודי אמסלם נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי קרלוס הגדול. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

טען אמסלם: "אני רוצה לתת לאנשים את הזכות הבסיסית לכבודם. לא יכול להיות שמי שחוקר גם סוגר וגם נותן ציון. זו החלטה שיפוטית של בית המשפט. יש מיעוט שבמיעוט שמזוכה מחוסר אשמה, אז, אם מי שזוכה רוצה לדעת ימסרו לו. אם היינו חיים בעולם הגון וישר שכל המערכות עובדות כמו שצריך אין טעם בחוק אבל היום הכל מודלף ולכן אנחנו מנסים לסתום את הפרצה. אין סימטריה בין החשוד למתלונן, אני רואה את שמו הטוב של האדם שנפגע על לא עוול בכפו וזה המרכז. כבוד האדם הוא דבר בסיסי ולא הגיוני שמערכת סוגרת תיק לעשרות אלפים שמתגלגלים עם כתם. חבר הכנסת מיקי לוי ביקש למחוק הכל ואני חשבתי שנכון שלמשטרה יישאר המידע. אבל הצעת החוק פונה החוצה, חלק גדול מ-200,000 הנחקרים מדי שנה הולכים עם כתם. מכתימים ציבור עצום וחוץ מלהעליב אותם זה לא עושה כלום".

לעומתו טענה סנ"צ איה גורצקי, עוזרת יועמ"ש במשטרה: "התפיסה הבסיסית היא שהמידע חשוב לכל המעורבים בדבר והוא צריך להימסר בצורה ברורה מובנת ושקופה. ח"כ אמסלם אמר שלא תמיד חשודים ירצו לקבל את המידע. מבחינתנו, כל עוד לחשוד יש יכולת לבחור אם הוא רוצה את המידע ובכל רגע נתון לשנות את דעתו, אמרנו שאין לנו מנדט על רצון הציבור וניתן לחשוד את זכות הבחירה מראש. עם זאת, ביחס למתלונן או נפגע העבירה הצעת החוק משנה את מאזן הכוחות. לא מספיק שהוא פגוע אנחנו אומרים לו שעיניו עצומות, ולא יקבל את הסיבה ואת הכלים לערער. מדובר פה באפקט שלטעמנו מאוד מצנן. כשהמשמעות היא לבזבז יום יקר ולהגיע לתחנת המשטרה חלק גדול מהמתלוננים לא יעשו זאת. הדרישה להגעה לתחנה ספציפית היא כי גם חוקר בתחנה אחרת לא יכול להיחשף למידע כדי למנוע זליגתו. עד היום כתבנו למתלוננים ולחשודים את העילה. כל אדם זכאי לקבל מידע על עצמו אך לגבי המתלונן זה יותר מורכב, דווקא כדי להגן על חשודים ולמנוע הדלפות אנחנו מחויבים ליצור מידור. תמיד אפשר לחשוב על שינוי המצב הקיים אך זה שינוי טכנולוגי שיעלה גם הרבה כסף וציבורית אנחנו גורמים לדליפת מידע".

[למקור התמונה לחצו כאן]

חברי הוועדה הצביעו ודחו את כל 334 הסתייגויות שהגישו חברי הכנסת לקריאות שנייה ושלישית, ברוב של 9 ח"כים מול 7.

בתום ההצבעה על ההסתייגויות הוגשה רביזיה על כולן ויו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי יודיע על מועד הצבעות הרביזיה.