[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי uroburos  לאתר Pixabay]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

זוכרים את מסיבות הפרידה מהמפכ"ל הקודם רנ"ץ יוחנן דנינו בתחנות המשטרה, במרחבי המשטרה, במחוזות המשטרה? זוכרים את ההילולה הבזבזנית שערכו לו במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש, לרגל פרישתו מכס המפכ"לות? כן, זו שעלתה למשלם המסים כחצי מיליון ₪ לערך? זוכרים את מהדורת הספר "אבא שלי מפכ"ל", ספר מנוקד לילדים שהוציאו במיוחד לרגל פרישתו – כפולחן אישיות - כסגידה לו?

לאריה אבנרי ז"ל, מייסד תנועת אומץ' (ראו תמונה משמאל) זה צרם, בלשון המעטה. היה זה לקראת השעה חמש בבוקר,  כשהתקשר אלי, אז, לפני למעלה משלוש שנים ורתח מזעם: "אתה חייב לפעול בשמנו עוד הבוקר – זו שערורייה שאין כדוגמתה" – כך פקד וכך ציווה. האירוע הבזבזני הלז - הוציאו משלוותו. "כספי ציבור" צרח לי בטלפון – וטרק - בטרם זכה להגה ממני... כך, כהרגלו בקודש. כזה היה אריה ז"ל – מורה הדרך שלנו – של כולנו.

מיד הגשנו תלונה מפורטת למבקר המדינה כב' השופט בדימוס יוסף שפירא, עוד באותו היום. התלונה דיברה בעד עצמה. היא הייתה מפורטת, כדבעי. כבוד מבקר המדינה הבטיח לדרוש ולבדוק.

הנה, רק לאחר שלוש שנים ויותר, נתבשרנו כולנו, זה מקרוב ממש, באמצעות חשיפה של הדס שטייף בגלי צה"ל, אודות חקירה סמויה המנהלת בימים אלו ממש, במחלקה לחקירות שוטרים של משרד המשפטים, בגין אותה הילולה בזבזנית שלוש שנים חלפו.

אריה אבנרי ז"ל, מורה הדרך, האב  הרוחני, כבר לא עמנו. הוא הלך מאיתנו, בטרם עת. אבל צוואתו - מורשתו - חיה, נושמת, מבעבעת ובועטת.

ממה נפשך? כשרק רוצים לחקור חמגשיות של שרה נתניהו מעמידים את כל לה"ב 433 על הרגליים... מסתערים על החקירה עם ריר על השפתיים... מיטב החוקרים והמוחות יחקרו את ה'בזבוז' ה'נוראי'' שם - במעון ראש הממשלה - וישקיעו בחקירה זו מיליוני ₪ [לא כולל הדלפות לתקשורת...].

אבל כשמדובר במשטרת ישראל עצמה - זו החוקרת את ראש ממשלתנו בנימין נתניהו ושרה אשתו - זה כבר סיפור אחר לחלוטין. להם שם - במשטרה - מותר הכל... הם, הבזבזנים הגדולים כדי הפקרות של ממש, חוקרים ברהב את סיפורי החמגשיות; אבל,  שכחו את הבסיס... את היסוד... שכחו המה את ה'הצנע לכת', את 'קשוט עצמך קודם', את 'בדוק בציציותיך' ואת החובה לתת דוגמה אישית. הם שם - כך נדמה - מורמים מעם. הם - שם - מורמים מעל לחוק. להם - שם - מותר הכל. הכל הפקר. איש הישר בעיניו יעשה. לית דין ולית דיין. הילולה בחצי מילון ₪ על חשבוננו - משלמי המסים - על חשבון הקופה הציבורית.

נקשה, נשאל ולא נרפה: כמה ניידות משטרה ניתן לרכוש בכסף זה? כמה אופנועי משטרה? כמה אמצעי שיטור ואבטחה? כמה ציוד? אבל, למי בכלל אכפת? ה'בוס" יוחנן דנינו פורש , ויאללה מסתערים על הקופה הציבורית ומבזבזים במחי יד - בקלות ראש - הון תועפות על הילולה מיותרת; ועל ספר ילדים מנוקד – מיותר;

[בתמונה: כריכת ספר הילדים: 'אבא שלי מפכ"ל' - ספר ילדים מנוקד, מיותר...]

ואיש אינו שואל? איש אינו תוהה? איש אינו מרים גבות? איש אינו זועק: "המלך הוא עירום"? "הלו – עצור!"? איש אינו קם באומץ ומבקר את ה"בוס"? איש אינו מקשה קושיות? איש אינו שם אצבע בסכר? כולם חוששים לעורם? כולם "יס מנים" אומרי הן וכן? כולם כ"בובות הפרווה על הדשבורד ברכב"? ולמה זה לקח 3 שנים לפתוח בחקירה? למה לאיש לא בער לרוץ ולחקור מיד? ליזום חקירה מהירה ויעילה 'און ליין' – אד הוק? למה?

אשיבכם למה...

כשהגמל אינו רואה את דבשתו – כשהגוף רקוב מהיסוד – כשאין פיקוח ובקרה – כשטיפה של אומץ אין בנמצא - או אז אני מתחיל עם שאלות ה'למה'. למה מה שמותר למולך אסור על העבד? למה מה שמותר לרב, אסור על תלמידו? למה חסרה אותה הרגישות המוסרית הצריכה והמתחייבת - מתבקשת? היכן מושג הערכיות? להיכן נעלם השכל הישר? איה היא הדוגמה האישית? נעלמו המה כלא היו. נבלעו לתחתית השאול. והנה, חזרנו לכור מחצבתנו בבחינת: "הדרא קושייה לדוכתא" היא: מי ישמור על השומרים? מי יאכוף על האוכפים?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי uroburos  לאתר Pixabay]