[בתמונה: ריבוי נשים גם בטבע... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 באפריל 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 16 בינואר נפטר מסיבוכי שפעת, האסיר גואל רצון, אחד ממנהיגי הכתות המתוקשרות ביותר בישראל; ואחד המקרים הבודדים והמתוקשרים של פוליגמיה בקרה יהודים בישראל.

לפי כתב האישום בקהילה היו לגואל רצון 32 נשים ו-49 ילדים. לדבריו של רצון, יש לו ילדים נוספים מנשים אחרות. 9 מבניו ובנותיו נקראו על שמו, בשמות כמו גואל, יגאל, גאולה, יגאלה, אדוננו הגואל וגואלאליה.

הקהילה או ה"קואפרטיב" - כפי שכינו אותה רצון ונשותיו - התגוררה במספר בתים, שבהם היה רצון מבקר לסירוגין. בכל בית חולקו המטלות בין הנשים. רצון בחר מדי פעם אחת מנשותיו כדי לבלות איתה את הלילה.

חלק מהנשים השוו בין צורת חייהן לצורת החיים שהייתה נהוגה בקיבוצים בקום המדינה ודיברו בשבחה. הנשים פרנסו את עצמן, את ילדיהן ואת רצון. על פי פרסום בגלי צה"ל, נשותיו של רצון דיווחו על עצמן כעל אימהות חד הוריות, וכך זכו להטבות.

[להרחבת המושג: 'כת', לחצו כאן]

נשותיו של רצון (ראו תמונה משמאל) הפגינו כלפי חוץ הערצה כלפיו. רבות מהן קעקעו על זרוען ואף על צווארן את שמו וציור של פניו. הן הכריזו כי ללא רצון אין להן חיים. רצון עצמו אמר כי אילו היה מעניק לו מישהו יחס זהה לזה שהוא מעניק לנשותיו - גם הוא היה תולה באותו אדם את חייו. בתקשורת הועלו חשדות שהוא מהפנט את נשותיו.

[תמונתו של גואל רצון משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דניאל גייגו קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בפרסום במעריב בספטמבר 2009 נטען כי הנשים היו מחויבות לעמוד בכללים מפורטים ביותר שקבע רצון, שנכתבו במסמך סודי שנקרא "ספר המשפחה". כל הנשים היו מחויבות לחזור על המסמך מדי שבוע ולא להראותו לאיש. ליד כל כלל היה מפורט סכום הקנס שעל העוברת עליו לשלם לקופת ה"משפחה", עד לסכום של 7,000 ש"ח. הכללים הקיפו תחומים רבים, בהם חינוך ילדים, ניהול יומיומי של משק הבית וסדרי יחסי האישות עמו.

לפי הכללים התלבשו הנשים בצניעות ולא הורשו להביט בגברים אחרים או לדבר עמם. הן גם לא הורשו לגעת זו בזו או בנשים אחרות. כמו כן נאסר על עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ואכילת בשר. רצון עצמו נמנע גם הוא מאכילת בשר.

בכמה מקומות במסמך קישר עצמו רצון לאל, ואף קרא לילדיו "בני האלוהים". חלק מהנשים התייחסו אליו כאל המשיח. רצון עצמו ביקש להתנער מדימוי זה והסביר את הערכתן אליו כתגובה לנתינתו ואהבתו ותו לא. לרוב נשותיו של רצון לא היה קשר עם משפחותיהן.

פוליגמיה מהי? המשגה

פּוֹלִיגַמְיָה או נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות (Polygamy) היא אחת התופעות המסקרנות בתרבות האנושית שהפכו טאבו בחברות מערביות, ועדיין נהוגות בקרב כתות שונות, בחברות פטריארכליות ובחברות מוסלמיות. היא מתארת תופעה של ריבוי בני זוג. בדרך כלל: ריבוי נשים לגבר אחד.

ביגמיה (נישואין של גבר אחד לשתי נשים בו זמנית) הינה סוג של פּוֹלִיגַמְיָה. 

[בתמונה משמאל: פוליגמיה אפריקנית - ציף מנגה בל עם ארבע נשותיו המועדפות. התמונה היא נחלת הכלל]

אחת התכונות של מערכות מורכבות גורסת שכל המערכות פועלות על בסיס חוקים ותכונות דומים.

לכן, מערכות מורכבות בטבע, ומערכות אנושיות פועלות באופן דומה. ובאמת, ניתן לאתר פּוֹלִיגַמְיָה, הן בטבע (בקרב בעלי כנף ובקרב יונקים כאחת; ראו תמונות למטה) והן בקרב בני אנוש (ראו תמונה משמאל).

פוליגמיה מאפיינת חברות פטריארכליות; אולם Bar Captain Ifrach תרם תובנה מעניינת; לפיה, הפוליגמיה חוזרת לאופנה במערב בדמותה של הפוליאמוריה...

.

[פוליגמיה בקרב יונקים: אריה ים מוקף בנשותיו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oregon Department of Fish & Wildlife. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

פוליגמיה בחברות פטריארכליות

בחברות פטריארכליות, ריבוי נשים מביא הולדה של כמות גדולה של צאצאים, שמשמשת ככוח עבודה. לפיכך, כמות הנשים שיש לגבר בחברות כאלה הינה סמל סטטוס וסימן לעושר (ויקיפדיה: פוליגמיה).

[בתמונה: פוליגמיה נהוגה בחברות פטריארכליות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי PaulBlake לאתר photobucket]

פוליגמיה בדת היהודית

בעיקרון, פּוֹלִיגַמְיָה מותרת בדת היהודית; וגם בישראל הקדומה, היא הייתה סמל סטטוס. כך למשל, נהגו מלכים ומנהיגים להחזיק נשים רבות:

• דוד שנשא נשים אחדות; 
• לשלמה שהיו לו שבע מאות נשים ושלוש מאות פילגשים (ראו תמונה למטה);
• גם לגדעון היו נשים רבות.

וכדומה.

[בתמונה: שלמה ונשותיו: גיובאני בטיסטה וינצי-1668-1. התמונה היא נחלת הכלל]

פּוֹלִיגַמְיָה נאסרה בקרב יהדות אשכנז בחרם דרבנו גרשום - מאור הגולה, בסביבות שנת 1000 לספירה. בהמשך התפשט חרם זה בקרב בני עדות המזרח וכיום והיא אסורה גם בדין הרבני והאזרחי בישראל.

יחד עם זאת תופעת הפּוֹלִיגַמְיָה קיימת עדיין בקרב היהודים בישראל, בעיקר אצל יוצאי תימן מבוגרים, שהספיקו להינשא לשתי נשים לפני שעלו לארץ. ישנם גם יהודים מעטים הנשואים פורמלית לשתי נשים, אף על פי שהם מקיימים שגרת חיים רק עם השנייה. זאת, במקרים בהם בית דין רבני מתיר לגבר עגון לשאת אשה נוספת בהיתר מאה רבנים.

פּוֹלִיגַמְיָה בקרב היהודים קיימת עדיין גם במקרים של כתות. דוגמה כזו היא, למשל, המשפחה של גואל רצון, שהנהיג בשכונת התקווה שבדרום תל אביב קבוצה של עשרות נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו עשרות ילדים (ויקיפדיה: גואל רצון):

פוליגמיה בהקשר של הביטחון הלאומי הישראלי

מעבר לקורוזים החד פעמיים כמו פרשת גואל רצון, סוגיית הפּוֹלִיגַמְיָה (Polygamy) מעניינת אותנו באופן מיוחד, משום שהיא איננה רק בעיה חברתית, ומשוכה בדרך לשוויון זכויות מלא בין נשים לגברים. היא אחד האיומים המשמעותיים על הביטחון הלאומי של ישראל, שעד היום לא מבינים מקבלי ההחלטות את מלוא משמעותו וסיכוניו.

נישואים למספר נשים מותרים בדת האסלאם. לפיכך, עד היום, ברוב מדינות האסלאם, כולל בישראל, בחברה הבדואית. בנגב; והשלכותיה על התפשטות האוכלוסייה הבדואית; ועל חוסר היכולת לספק לה שירותים נאותים - עצומות!

במגזר הבדואי, היא מבוססת בעיקר על יבוא נשים 'זולות' מעזה, מיהודה ושומרון, מסיני, ממדינות ערביות ואף ממדינות מזרח אירופאיות. היא גם הגורם המרכזי לחמש תופעות קשות נוספות, המאפיינות חברה זו:

• ריבוי אוכלוסין הגבוה בעולם: בשנת 2005 הוערך שיעור הריבוי הטבעי של הבדואים בנגב בכ-5.5% לשנה, שמשמעו הכפלת האוכלוסייה מדי 13 שנה לערך (ויקיפדיה: בדואים בישראל). זוהי פצצת זמן שהשלכותיה אינן ברורות במלואן עדיין.
• הקצנה דרמטית באוריינטציה חמאסית / דעשית, בהשראת האימהות הפלסטיניות.
• אבדן שליטה הנובע מגידול מואץ בצעירים על חשבון מבוגרים, עובדה הגוררת חלקים בחברה הזו לכאוס, וגוזרת עם רובם בערות, באין יכולת להקים מוסדות חינוך שיענו על קצב גידול האוכלוסיה.
• מרמה בהיקפי עתק של הביטחון הלאומי והפיכתו למקור פרנסה חשוב של מגזר זה: 7,269 נשים בדואיות רשומות במשרד הפנים כרווקות עם ילדים. כ-6,200 גברים בדואים חשודים בפוליגמיה. בשנת 2016 נספרו 3066 בדואים שלהם היו ילדים מנשים בדואיות שמסווגות כרווקות. חברו את הנתונים הללו עם מה שאנחנו יודעים על הקנאות הבדואית הרצחנית לכבוד המשפחה: אין באמת נשים בדואיות שמביאות ילד לעולם מחוץ למסגרת המשפחתית המסורתית. אם היו, הן היו נרצחות (בן ברוך ומאור, 2018). המשמעות ברורה...
• צפיפות יתר בשטחי הבדואים בדרום, שגורמת להם להגר מהדרום למרכז, וליצור שרשרת התיישבויות לא חוקיות בשטחים פתוחים במרכז הארץ.

[להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

אכיפה

מדינות מערביות הצליחו לעקר את התופעה משורש והיא נפוצה בעיקר במדינות מוסלמיות, שם היא מותרת ומקובלת, וכאמור, גם בישראל, בקרב האוכלוסייה הבדואית.

כך למשל ידועה היד הקשה שנקטו שלטונות ארצות הברית כלפי התופעה, שהייתה מקובלת בקרב קהילות מורמוניות במאה ה- 19, שהתרכזו ביוטה. הממשל החל להטיל סנקציות שונות על הפוליגמיה ובהמשך נחקקו חוקים ברורים ומפורשים כנגדה. הנשיא הדמוקרטי ג’יימס ביוקאנן ניצח בבחירות של 1856 עם מצע שכלל מדיניות אנטי פוליגמית מובהקת לפיה יש לעקור מן השורש את “שני השרידים התאומים של הברבריזם – פוליגמיה ועבדות”. לאחר ניצחונו בבחירות, הכריז ביוקאנן על מדינת יוטה - שאפשרה למורמונים נישואים פוליגמיים - כמורדת ושלח כוחות צבאיים למדינה (לוי, 2018).

[פוליגמיה בקרב בני אנוש. מורמוני עם שש נשותיו, 1885. המקור: Library of Congress]

ב-1882 אימץ הקונגרס את חוק אדמונדס, שחידד את ההגדרה של פוליגמיה כפשע הגורר עונשי מאסר ארוכים והחרמות רכוש, ובהמשך נוספו לחוק מספר תיקונים שנועדו לחזק את אכיפתו. הפרשנות שניתנה לחוק של אדמונדס ביוטה הייתה ששום מורמוני, פוליגמיסט או אחר, לא יכול להירשם כמצביע בבחירות ורבים ממנהיגי הכנסייה המורמונית ירדו למחתרת. כל הניסיונות המורמוניים לפנות לבית המשפט העליון או לדון עם הממשל בנושא זה נכשלו (לוי, 2018).

לקראת סוף שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, הלך וגבר הלחץ שהפעיל הממשל האמריקאי נגד המורמונים, וראשי הכנסייה הבינו כי עליהם לבחור בין הישרדות הכנסייה לוויתור על הפוליגמיה. ב-24 לספטמבר 1890 פרסם נשיא הכנסייה ווילפורד וודראף במניפסט רשמי הצהרה על התחייבותה של הכנסייה המורמונית לציית לחוק הפדרלי ולסיים את מנהג ריבוי הנישואים. בשנת 1896 הפכה יוטה למדינה ה-45 של ארצות הברית. ביטול הפוליגמיה סימל את תחילת ההשתלבות של התרבות המורמונית בתוך הזרם המרכזי של הקונצנזוס האמריקאי (לוי, 2018).

[בתמונה: אסירים מורמונים שהורשעו בפוליגמיה. מקור הצילום: Charles Roscoe Savage]

אבל, בעוד האכיפה כנגד יהודים תקיפה [רצון הורשע בשנת 2014 בעבירות של פוליגמיה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. הוא נשפט לשלושים שנות מאסר (ויקיפדיה: גואל רצון)]; הרי שהגישה כלפי הבדואים סלחנית, למרות השלכותיה הקשות על הביטחון הלאומי בישראל!

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: גואל רצון;
• ויקיפדיה: פוליגמיה;
• ויקיפדיה: בדואים בישראל;
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14;
• יוסי בן-ברוך וזיו מאור (2018), העבריינות משתלמת: המלצות דו”ח הפוליגמיה מתגמלות את הבעלים, מידה, 08/07/2018.
• לוי אמיר (2018), כך ניצחה ארה”ב את הפוליגמיה המורמונית, מידה, 11/7/18.
• ויקיפדיה: גואל רצון.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/514.
• פנחס יחזקאלי (2016), כת: תסמונת של התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 29/10/16.
• .Wikipedia: Polygamy.