[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Myriams-Fotos לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
תיוג (labeling) הוא הצמדה של תג למשהו או למישהו. אם החיבור הזה נקלט בתודעתם של האחרים בסביבה החברתית, אזי נוצר מיתוג, משמע, ערך תודעתי מבודל ומובהק, אמתי או כוזב.
אחד העקרונות החשובים בתיוג הוא לא להיות שקוף מידי, שכן, אם הוא נכשל הוא עלול רק לחזק את התמיכה במציאות שאותה הוא מנסה לצבוע באור חדש. לכן, תיוג מחייב שימוש בעורמה, ובהשגת המטרה בדרך עקיפה, שלא תורגש!
תיוג פוליטי הוא ביצוע תיוג למטרות פוליטיות. פזיזות של עורך עיתון והתמכרות ללהטוטי תיוג הניבו לנו השבוע דוגמה כזו, שיכולה להיבחר, אם תרצו, גם לכותרת האווילית של השבוע: "חוק הלאום לא פוגע בדרוזים"... (ראו כותרת העיתון ישראל היום למטה).
[למאמרו המלא של חיים שיין בישראל היום, לחצו כאן]
[להרחבה בנושא 'תיוג', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מיתוג', לחצו כאן]
באמת? לא פוגע? מי בדיוק יקנה תיוג כזה כשאנחנו רואים את אחינו הדרוזים בעלבונם? ואם לא פוגע, אז למה הם נפגעו?
התיוג הפוליטי הקלאסי...
כדי להבין כמה שקוף הוא הניסיון הנוכחי, כמה ליניארי הוא ולא מוצלח, בואו ונבחן מקרה קלאסי של תיוג פוליטי אחר שהפך בהחלט למותג, ונצרב בתודעה: הכוונה לשירו של שמואל הספרי, 'חורף 73', (לחן: אורי וידיסלבסקי) שבוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה:
[להרחבה בנושא מיתוג, לחצו כאן]
במקרה הזה, כתב מחבר מוכשר שיר מחאה, וחיבר את דור מלחמת יום הכיפורים להבטחה, שזו תהיה המלחמה האחרונה ולא תהיינה עוד מלחמות. כך נתן רוח גבית לראש הממשלה יצחק רבין ביישום הסכמי אוסלו (השיר הושר קרוב לחתימה על הסכם קהיר שהעביר את רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים).
כדי שהתיוג יהיה אמין ו'יתפוס', נמסר השיר לביצוע דווקא ללהקה צבאית. הלחן והמילים עשו את שלהם, וההמשך ידוע. השיר הוא נכס צאן ברזל בין השירים הישראליים. רבים מכירים את המילים בעל פה, שרים אותם, והמסר - במודע ושלא במודע - מחלחל ונקלט.
אני מקווה שהעורך התורן ב'ישראל היום' הטמיע...
