[בתמונה: מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט... למקור התמונה: לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה' במערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 25 בדצמבר 2021
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
במלחמה, כמו במלחמה...
בדצמבר 2021 נחשפו הקלטות של עורכת דין - לשעבר, קצינה בכירה במשטרה, שממליצה לחוקר פרטי - שטמן לה מארב, והתחזה ללקוח, בשליחותו של איש עסקים שהסתכסך עימה - איך להתמודד עם יזמים, שכביכול לקחו לו כסף במסגרת השקעה כושלת.
היא הציעה ל"לקוח" ליצור להם האזנת סתר, לא חוקיות, על הטלפונים, שיביאו "לכלוך", שיהרוס את שמו של היעד ואת המוניטין שלו. היא הזכירה בהקלטה גם חברות שמבצעות את זה, באופן שלא ניתן להגיע ללקוחותיהן, ולתבוע אותם בתביעת לשון הרע.
שני הצדדים - עורכת הדין והחוקר שהקליט אותה ופרסם את ההקלטות בשליחות אדוניו - השתמשו באסטרטגיה זהה, שעושה שימוש בעורמה ובתחבולה כדי ליצור 'פניקה מוסרית' בדעת הקהל, הנוחה להשפעה, לשם השגת מטרה מסוימת. לאסטרטגיות הזו יש שם: קומפרומט, והיא מורשת של המשטר הסובייטי; שנקלטה היטב במערב, בעיקר בקרב בעלי הון, פוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים, ואנשי פרסום ושיווק בעולם העסקי.
האסטרטגיה הזו משגשגת גם בישראל: אנו מרגישים אותה, שוב ושוב, במאבקי העוצמה וב״קמפיינים השליליים״ במערכות הבחירות בישראל; ובכלל, במערכת הפוליטית; ובפוליטיקה הארגונית והבין-ארגונית.
[להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
[למאמר המלא של אלי סניור באתר חדשות 13, לחצו כאן]
אחד המקרים המוכרים בישראל של קומפרומט הוא פרשת סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה; ביחד עם מועמדים קודמים, שלא 'התאימו' לעובדי הציבור הבכירים במשרדי המשפטים וביטחון הפנים.
בפרשה אחרת של חשיפת מה שכונה, מסמך יצחקי, נחשפנו לאחת הדרכים שבה בכירים וארגונים צוברים מידע "שימושי" כזה: מדובר במסמך סודי ביותר, שנוצר בימי ניצב מני יצחקי, אז ראש אח"ם במשטרה, המרכז ומלקט "מידעים מודיעיניים" על עשרות חברי כנסת, ראשי רשויות עירוניות, וכמחצית משרי ממשלה מכהנים; לצרכים של יצירת זרם אינסופי של הדלפות מכוונות וזדוניות, לעת מצוא.
[לקובץ המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מסמך יצחקי', לחצו כאן]
קומפרומט: המשגה
ברוכים הבאים למושג קומפרומט (компромат; ובאנגלית: kompromat) - שפירושו המילולי 'חומרים מלוכלכים מפלילים ומביכים' - הוא מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, שמשמעו, אמנות הפצת מידע - אמתי או שקרי - שמטרתו לפגוע ביריב או באויב (גלובס, 2000) (קרמר, 2017).
אביהו מולידו של הקומפרומט הוא לַברֶנטי פָבלוֹביץ' בֵּרִיַה, שר הפנים וממפקדי המשטרה החשאית הסובייטית (ראו תמונה משמאל). הוא זכור בעיקר כמבצע הראשי של מדיניות "הטיהורים הגדולים" של סטלין, על אף שנטל חלק רק בסוף טיהורים אלו. בטיהורים היה הקומפרומט כלי נשק אפקטיבי המיוחד. שיא כוחו של בריה היה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. לאחר מות סטלין הוא הודח מתפקידו והוצא להורג בידי יורשיו.
[תמונתו של בריה משמאל היא נחלת הכלל]
לצורך ביצוע הקומפרומט, מתבצע, במשך שנים, איסוף שקדני של מידע מפליל, לעתים מזויף, אודות אנשים, לצורכי 'ניטרול', סחיטה ואיומים. לעתים, 'מייצרים' את המידע, בין היתר באמצעות מה שמכונה 'מלכודות דבש': גבר או אשה - אחד או יותר - המפתים את הקרבן, כשהאירוע מצולם ומקוטלג ליום פקודה...
צבר המידע הזה כולל הכל... החל מהצהרות מס מזויפות, צילומים של חשבונות בבנקים שוויצריים, ופרטים שפורסמו כבר בעיתונות; וכלה אינפורמציה הדורשת כושר המצאה קיצוני, כמו צילומי וידיאו של קשרים מיניים או תעתיקי שיחות מוקלטות, המוצאים משום מה, בזמן ה'נכון' את דרכם לאינטרנט (גלובס, 2000).
קומפרומט מתבצע, לא רק על ידי גורמים מדינתיים, אלא אף על ידי קבוצות התעשייתיות או הפיננסיות הגדולות, וגורמים בעלי עוצמה אחרים; וגם על ידי קבוצות עסקיות המפרסמות 'מידע' כזה תמורת תשלום. מחקר שוק שערך מגזין אקספרט גילה שהתעריף הנדרש בדרך כלל עבור מידע לצורכי סחיטה ואיומים מתחיל מ-2,000 דולר עבור הוכחות מתועדות של פשעים פיננסים שנעשו על ידי גורמים בכירים ברמה של סגני שרים או אפילו ברמות גבוהות יותר, ומגיע לסכום של 3,500 דולר ויותר עבור פרסום המידע בעיתונים הגדולים (גלובס, 2000). מחירו של תיק קומפרומט נגד דמות רצינית והפצתו, עשוי להגיע לכמה מיליוני דולרים!
הקומפרומט היה כלי נשק אפקטיבי מאוד בידיו של הקג"ב בברית המועצות, שאפשר למקבלי ההחלטות להיפטר מגורמים 'לא רצויים' - פוליטיים ואחרים - בדרך של 'חיסול' קריירות, או אף גרוע מכך. את הכלי האפקטיבי כל כך הזה, מחזר משטרו של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין - שהוא בוגר הקג"ב בעצמו - וניצל היטב עוד בתחילת המילניום במאבקו באוליגרכים (גלובס, 2000), ולאחר מכן במתנגדיו של פוטין, לאורך השנים.
[להרחבת המושג 'עוצמה', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה בגלובס, לחצו כאן]
אחד הקרבנות המפורסמים של הקומפרומט המתחדש היה ויקטור צ'רנומירדין (2010-1938; ראו תמונה משמאל), ששימש כראש ממשלתה השני של הפדרציה הרוסית לאחר התפרקות ברית המועצות, בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין, בשנים 1992–1998; ולאחר מכן, השתלב בעסקים כיו"ר מועצת המנהלים של גזפרום. צ'רנומירדין הודיע על פרישה לאחר פגישה קצרה עם ולדימיר פוטין.
מאמרים בתקשורת חיברו אותו למרקטה טריידינג, חברה הנחשדת על ידי משטרת שוויץ במתן שוחד לבכירים בקרמלין. צ'רנומירדין טען שהוא פורש ממשרתו הרווחית כדי להתמקד בפוליטיקה, אולם נעלם אח"כ כליל מהזירה הציבורית (גלובס, 2000).
מקרה נוסף היה סילוקו של התובע הכללי של רוסיה יורי סקורטוב, שבסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, נאלץ להתמודד עם סרטון שיוחס לו ושפורסם בכלי התקשורת, ובו מתועד גבר - לכאורה הוא - במיטה עם שתי נשים.
סקורטוב טען אז בהתמדה, שהוא לא האיש שנראה בסרטון, אבל אמיתות הסרטון אושרה אז על ידי יורי צ'ייקה, התובע הכללי של רוסיה, אשר טען כי כי יש "בסיס חוקי" לפתוח בחקירה. התוצאה: סקורטוב איבד, עקב כך, את משרתו (קרמר, 2017):
[לכתבה המלאה של אנדרו קרמר ב'הארץ', לחצו כאן]
מקרה ידוע אחר של הוא ססילוקו של יורי מיכאילוביץ' לוז'קוב, ראש העירייה הפופולרי של מוסקבה במשך 18 שנה מ-1992 עד 2010, שניהל את העיר ביד רמה ותרם רבות לפיתוחה והפיכתה מעיר סובייטית מיושנת ואפרורית לעיר מערבית מודרנית, הנחשבת לעיר היקרה ביותר בעולם. לוז'קוב נחשב ב- 2010 לפוליטיקאי הנערץ ביותר ברוסיה, אחרי ולדימיר פוטין ודמיטרי מדבדב. לאחר שראש העיר השמיע הצהרות חוזרות ונשנות בגנות שלטון פוטין-מדבדב, החלו להופיע בטלוויזיה הרוסית שנשלטה על ידי השלטון המרכזי, במהלך ספטמבר 2010, סרטים על ניהול כושל של העיר והעומד בראשה. ראש העיר ורעייתו הואשמו בשחיתות ובהענקת הטיפול לקוי בעת השריפות שפרצו בקיץ 2010 ברחבי מערב רוסיה. ב-28 בספטמבר 2010, פוטר לוז'קוב על ידי הנשיאף דאז, מדבדב, באמצעות צו נשיאותי, שחתם עליו וכשהוא עוד בביקור ממלכתי בסין (ויקיפדיה: יורי לוזקוב).
הקומפרומט כיכב גם בחקירת פרשת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ביולי 2017 התפרסם כי במיילים חדשים שפרסם הניו יורק טיימס, נכתב כי עורכת דין המקורבת לקרמלין, ביקשה להעביר לבנו של המועמד דאז, דונלד טראמפ, מידע מפליל (אמתי? מזויף?) על המועמדת האחרת, הילרי קלינטון, כחלק מהתמיכה הרוסית במועמדותו של טראמפ לנשיאות (הארץ, 2017):
[לכתבה המלאה בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]
והיו גם ידיעות שהתפרסמו בין בחירתו של דונלד טראמפ לבין כניסתו לתפקידו כנשיא, שרוסיה מחזיקה במידע מביך על הנשיא האמריקאי הנבחר. דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב טען שמדובר ב"שטויות... אין לנו קומפרומט על טראמפ, ישנם כאלה שמייצרים היסטריה ומנסים לתמוך בציד המכשפות הזה".
ג'ון אדגר הובר: הגרסה האמריקנית של הקומפרומט
לבריה היה גם 'תלמיד' אמריקני מצטיין: היה זה ג'ון אדגר הובר, ראש הלשכה הפדרלית לחקירות (FBI) משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972. הובר הפך את הלשכה מסוכנות פדרלית אחת מני רבות לכלי מרכזי באכיפת החוק בארצות הברית, ושילב חידושים מספר בפעולה המשטרתית של הסוכנות. אופן פעולתו והדרכים שנקט כדי להגן על הסוכנות שאת דמותה עיצב, כללו התנכלות למתנגדים פוליטיים, צבירת מידע חסוי ואף סחיטה – ואלו הפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת (ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר).בגלל 'חומרי הנפץ' הפוליטיים שהחזיק במגירתו, אין פלא שהובר החזיק במשרת ניהול של סוכנות פדרלית בארצות הברית זמן ארוך יותר מכל ראש סוכנות אחרת. הוא שירת תחת שמונה נשיאים, מקלווין קולידג' ועד ריצ'רד ניקסון. משך כהונתו החריג היה אחת הסיבות שהובילו להגבלת משך כהונת ראש הלשכה לעשר שנים (ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר).
[בתמונה: ג'ון אדגר הובר. התמונה היא נחלת הכלל, עוגן ברשת]
הגרסה הרוסית מול הגרסה הישראלית
בעוד שנראה כי הקומפרומט משמש את הרוסים לשטות באמריקנים, דומה שבישראל צמחה במערכת אכיפת החוק גרסה עצמאית שלו, לסילוק מועמדים לא נוחים במשרדי המשפטים וביטחון הפנים.
השוני העיקרי בין הגרסה הרוסית לגרסה הישראלית הוא, שבעוד שברוסיה מהווים הפקידים את כלי הביצוע עבור הפוליטיקאים, בישראל מחליטים הפקידים מי מהפוליטיקאים או המועמדים לתפקידי פקידות גבוהה אינו מתאים להם, ומנפים אותו בהתאמה.
המדרון הזה חלקלק מאוד... כדאי שנתעורר!
[לקובץ המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה' במערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), פרשת גל הירש חוזרת, ייצור ידע, 10/8/18.
- פנחס פישלר (2018), מסמך יצחקי: חומר נפץ ללא פיקוח, ייצור ידע, 23/7/18.
- יחזקאלי פנחס (2015), פוליטיקה ארגונית - מאבק עוצמה חסר רחמים, ייצור ידע, 29/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- גלובס (2000), העולם המלוכלך של הקומפרומט, 18/7/00.
- אנדרו קרמר (2017), כל האמצעים כשרים: הכירו את אשף ה"קומפרומט", המומחה של הקרמלין למידע מזיק, הארץ, 18/7/17.
- הארץ (2017), המתווך הציע מידע רגיש על קלינטון, טראמפ הבן השיב: אני אוהב את זה, 11/7/17.
- ויקיפדיה: יורי לוזקוב.
- ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר.