[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו לראות את מכלול ההתרחשויות במערכת נתונה, כנגזרות ממאבק העוצמה שבין מרכיביה. דרך המאבקים הללו מערכת מורכבת מתפתחת ומתאימה את עצמה למציאות משתנה. זוהי דרך מעניינת להתבונן בה על משבר חוק הלאום והשלכותיו...
[להרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מערכת מורכבת' והשלכותיה, לחצו כאן]
לראשונה מאז קום מדינת ישראל, אנו מזהים מאבק עוצמה, לא רק בין המיעוט הדרוזי לרוב היהודי - ולמיעוטים אחרים כמו הערבים המוסלמים - אלא אף בתוך העדה פנימה. אולם, בעוד שבין היהודים לדרוזים אין שום חדש, המאבק בתוך העדה מרתק, ומעיד שנפל דבר מהותי בחברה הדרוזית.
[בתמונה: בנימין נתניהו עם ראשי הקהילה הדרוזית. צילום: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]
שינויים בחלוקת העוצמה בחברה הדרוזית
משבר חוק הלאום הציף אל מעל פני השטח תהליך שמתרחש כבר שנים בחברה הדרוזית: מנהיגות צעירה ואותנטית שהתפתחה בתוך העדה דוחקת את ההנהגה הדתית מעמדות הכוח המסורתיות שלה. מבחינה זו, המשבר הזה מהווה הזדמנות עבור ההנהגה החדשה לבסס את מעמדה, והיא מנצלת אותו עד תום!
[להרחבה בנושא 'עוצמה' והשלכותיה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מנהיגות', לחצו כאן]
בפוליטיקה אין כל חדש...
לעומת התהליכים המרתקים בתוך העדה, אין כל חדש בקשר, שבינה לבין המנהיגות הפוליטית בישראל; ולא מדובר פה, באמת, בדילמה של נאמנות. כדי להישרד, הדת הדרוזית מורה להם להיות תמיד בצד המנצח. כך שכל עוד מדינת ישראל חזקה, הם תמיד יהיו איתנו.
[הכרזה משמאל: מתוך דף הפייסבוק: דרוזים נגד חוק הלאום]
הבעיה היא פוליטית: הפוליטיקה הישראלית מבוססת על קבוצות לחץ, והתקציבים זורמים למי שמיטיב ללחוץ יותר. במשחק הזה אין לדרוזים סיכוי, כיוון שמשקלה של העדה מבחינה אלקטורלית מזערי (למרות ששלחה לכנסת, לא פחות מארבעה חברים...), וכמו ישראלים טובים, הם מפוצלים בין המחנות הפוליטיים - מה שמחליש את כוח המיקוח שלה עוד יותר.
על כן, נזקקים הדרוזים למשברים; וכשמשבר מגיע והם מתרגזים באמת, עושה ההנהגה הישראלית הכל, על מנת לפייסם:
- 2007: אירוע חטיפת השוטרת בפקיעין;
- 2008: אירוע שריפת האנטנות הסלולאריות;
- 2009: סכסוך הקרקעות בבית ג'אן, שהוליד התפרעויות - כולל תקיפת צוותי טלוויזיה - אלימות וונדליזם;
- 2010: כיתור כוחות המשטרה במגדל שמס;
- 2015: הלינץ באמבולנס הצה"לי, שהביא למותו של פצוע סורי, ולפציעת שני סורים ושני חיילי צה"ל, שהובילו לבסוף להצהרה שישראל לא תאפשר את כיבוש היישוב חדר על ידי כוחות האופוזיציה הסורית.
מסייעת לכך העובדה שבקרב הציבוריות הישראלית, הברית עם הדרוזים קדושה, בעיקר על רקע היחסים המעורערים עם המיעוט הגדול בישראל, הערבים המוסלמים.
זה דפוס המשברים עד היום ומשבר חוק הלאום אינו שונה, בהקשר זה. וגם כאן, אם ההנהגה הצעירה תהיה עקבית, ואם רוב הדרוזים יהיו איתה, היא תשיג את מבוקשה. אם יצליח נתניהו לפלג אותה, יהיו הישגיה מוגבלים.
[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'יחסי ישראל והעדה הדרוזית', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- אבי הראל (2018): יחסי ישראל והעדה הדרוזית, ייצור ידע, 3/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014): תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014): עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2017): הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2014): מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
