[ליאון טרוצקי וחיילי הצבא באדום: השפעתה של היררכיה מוחלשת על ארגון צבאי... למקור התמונה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עד כמה קשרי היררכיה חשובים לארגון?

קשרי היררכיה (Hierarchy Interconnections) הם הקשרים הפורמליים בין מרכיבי הארגון. הם צינורות התקשורת, שהארגון יוצר במדרג ההיררכי בין ממלאי תפקידים בארגון.

קשרי היררכיה הם הקשרים הפחות אפקטיביים בדרך כלל בארגונים, בכל הנוגע למהירות ולכמות העברת המידע, החומרים והאנרגיה. לעומתם, קשרי עבודה (Working Interconnections) מאפשרים מעבר מהיר, רב ואפקטיבי יותר של כל אלה בין גורמי הארגון.

אבל, האם ניתן לוותר עליהם ולהיוותר עם קשרי עבודה לבדם? השאלה הזו אקוטית במיוחד לגבי ארגונים ביורוקרטיים וארגונים צבאיים, שהדגש בהם על ההיררכיה הארגונית משמעותי הרבה יותר מבארגונים אחרים...

את הידע על ההתנהגות הארגונית אנו צוברים דרך המחקר המדעי. רוב המחקרים בהתנהגות ארגונית הם מחקרי שדה; ולפעמים, לא צריך ליזום מחקר. היסטוריה מגישה לנו - על מגש של כסף - מקרי בוחן, ללמוד ולהבין.

[להרחבה בנושא, 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קשרי עבודה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'ביורוקרטיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'ארגונים צבאיים', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'התנהגות ארגונית', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

הניסיון של טרוצקי

בין השנים 1935-1917 ביצעה ברית המועצות ניסיון אדיר ממדים, לבנות צבא מסוג חדש: פחות היררכי/דיקטטורי ויותר דמוקרטי ומשתף. לקחיו של הניסוי הזה מאלפים, בכל הנוגע לחשיבות קשרי ההיררכיה בארגון. זאת, בשל הניסיון המרתק לבטל את סימני הסטטוס בארגון צבאי, נעשה בברית המועצות, לאחר מהפכת אוקטובר ומיסוד הצבא האדום, ב- 1917, על ידי קומיסר המלחמה הסובייטי, ליאון טרוצקי (ראו התמונה למטה), שפיקד עליו בין השנים 1925-1918: 

מרגע הקמתו של הצבא האדום ראתה בו המפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות אחת מהזרועות המהפכניות שלה, ולכן, ניסתה להשליט את האידאולוגיה שלה גם על הסדר הצבאי: על מבנה הצבא האדום ועל תורות הלחימה שלו...

[ליאון טרוצקי: לבנות צבא שוויוני... למקור התמונה, לחצו כאן]

על כן ובשם ה'שוויון', הוחלשה ההיררכיה הצבאית כך:

• הצבא האדום תפקד ללא מבנה מוגדר (רס"ן ר, 2007);
• החלטות צבאיות - כולל בחירת קצינים - התקבלה בהצבעה דמוקרטית (רס"ן ר, 2007);
• בוטלו סממנים חיצוניים, כגון סמל, מדים ודרגות (רס"ן ר, 2007);
• ב-1917, פורסם צו, שקבע כי לחיילים מותר להתווכח עם מפקדיהם. פקודה זו נודעה כפקודה מס' 1 של סובייט פטרוגרד באביב 1917 (אוברי, 2001; ראו תמונת כריכה משמאל; רס"ן ר, 2007);
• לצבא הוחדרו קומיסרים פוליטיים, חסרי השכלה צבאית, שצברו במהירות עוצמה, והיוו בו את האליטה החדשה, על חשבון הקצונה המקצועית. הקומיסרים הפוליטיים שלטו במערכת הצבאית, מאז ימי מלחמת האזרחים ועד 1924  (אוברי, 2001; ראו תמונת כריכה משמאל; רס"ן ר, 2007);

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של ריצ'רד אוברי: 'מלחמתה של רוסיה', שראה אור ב- 2001 בהוצאת זמורה ביתן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] 

התוצאה הייתה הרת אסון לצבא האדום, ודרדרה אותו לכאוס מוחלט, ולחוסר יכולת תפקודית בולטת, שבאה לידי ביטוי בביצועיו הדלים. התפתחה תופעה של חיילים פשוטים, המתווכחים שעות על שעות, אם למלא פקודה מסוימת. בתמנאים כאלה, לא ניתן היה לתפקד, לא כל שכן, לקיים משמעת (אוברי, 2001, ע' 30).

כבר במהלך קיץ 1918 החל להסתמן מהפך, שנמשך עד  1935, עת נפטר הצבא האדום, בהדרגה, מכל האשליות השוויוניות שהעיקו עליו (קלרק, 1979, ע 33). הגורם המרכזי בשינוי, היה מיכאיל פרונזה (Mikhail Frunze; ראו תמונה משמאל), שירש את טרוצקי - כראש הוועד הצבאי וכשר לענייני הצבא ובצי - בינואר 1925.

[תמונתו של מיכאיל פרונזה משמאל היא נחלת הכלל]

למרות ששימש בתפקידו עשרה חודשים בלבד עד מותו באוקטובר 1925, השיג פרונזה רבות (אוברי, 2001, עמ' 30-29).

• בוטלה שיטת מינוי מפקדים ליחידות על בסיס בחירות, בהם השתתפו חיילי היחידה.
• עד. ב- 22 בספטמבר 1935, יצא צו המעניק אבחנה רשמית וסימני דרגה לקציניו;
• הוחל בהדרגה להשיב את זכותם של הקצינים לפקד ולהעניש;
• צו נוסף העניק חסינות ממעצר אזרחי לקצינים מדרגת מיור (רב סרן אצלנו) ומעלה;
• קומיסרים צבאיים חויבו לעמוד בבחינות של בית הספר הצבאי היסודי.
• ההיררכיה הצבאית חודדה עוד יותר עם מיסוד דרגה בכירה חדשה: מרשלים של ברית המועצות, שהוענקה לחמישה גנרלים.

[להרחבת המושג: 'היררכיה' במבנה ארגוני]

[בתמונה, משמאל לימין - אדרכלי הצבא האדום:  בלה קון, אלפרד רוזמר, ליאון טרוצקי, מיכאיל פרונזה וסרגיי גוסב. חרקוב אוקראינה 1920. התמונה היא נחלת הכלל]

מה ניתן ללמוד מזה?

ארגון צבאי נבנה לתכלית מסוימת, והתכלית הזו מחייבת ציות. כיוון ש'אין ארוחות חינם', אותן תכונות בדיוק שהופכות אותו אפקטיבי להשגת התכלית שבגינה נוצר, הופכות למכשלה בהקשרים אחרים.

המומחה הארגוני, פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו את כריכת הספר משמאל), גורס כי:

• מבנה ארגוני דמוקרטי טוב בקבלת החלטות וגרוע בביצוען, כי המחלוקות הנחוצות לקבלת החלטה, הופכות למכשלה בביצוע;
• בעוד מבנה ארגוני דיקטטורי גרוע בקבלת החלטות וטוב בביצוען; כי אין בו מחלוקות המכשילות ביצוע, אך חסרונן מורגש בעת קבלת ההחלטה.

כדי להשיג את מטרותיו באפקטיביות, צבא חייב להשיג מאנשיו, לפעמים, ציות עיוור. ציות כזה אינו הולך בד בבד עם הצבעות קולקטיביות ובחירה דמוקרטית של קצינים, ועוד לא נגענו בחיוניות הצורך במקצועיות צבאית (ולא פוליטית) ובתגמול על מקצועיות.

לכן, קשרי היררכיה הם עמוד השדרה של הארגון הצבאי, והם התשתית לביסוס המדרג הארגוני ההיררכי. 

בארגונים שאינם צבאיים, קשרי עבודה במקרים רבים עדיפים על קשרי היררכיה; אולם, במקרה של ארגון צבאי בכללותו (לא כולל 'איים' מסוימים בתוכו), ריבוי קשרי עבודה בארגון הוא מרשם בדוק להיגררות לכאוס! 

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ארגון צבאי, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביורוקרטיה, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), התנהגות ארגונית, ייצור ידע, 4/7/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), מחקר מדעי, ייצור ידע, 31/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• שרית אונגר-משיח (2019), היררכיה בארגון, ייצור ידע, 11/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ארגון, ייצור ידע, 23/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), התנהגות ארגונית: האינטראקציה שבין הארגון לעובדיו, ייצור ידע, 4/9/17.
• רס"ן ר' (2007), אידאולוגיה הרסנית: כך סירס סטאלין את הצבא האדום, מערכות, 411, פברואר, עמ' 35-30.
• אלן קלרק (1979), מבצע ברברוסה, תל אביב: מערכות.
• ריצ'רד אוברי (2001), מלחמתה של רוסיה, לוד: זמורה ביתן.