פנחס יחזקאלי: תנו כבוד – 'סמלי סטטוס' בארגונים

[למקור הכרזה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

עודכן ב- 13 בפברואר 2023

זהו מאמר שני מתוך ארבעה, העוסקים בסטטוס חברתי ובהשלכותיו. למאמרים האחרים: 

פרולוג 

אלפרד דרייפוס (Dreyfus; 1935-1859) היה קצין יהודי בצבא הצרפתי, שהואשם בבגידה ובריגול על לא עוול בכפו, בפרשה שזכתה לשם 'פרשת דרייפוס'לאחר משפט צבאי, שבו השופטים קיבלו ראיות סודיות שלא הובאו לידיעת ההגנה, הורשע דרייפוס בעוון בגידה ונידון למאסר עולם ולגירוש לאי השדים.

מה שחשוב לענייננו הוא, שהשופטים לא הסתפקו בעונש, ודרייפוס 'זכה' גם להשפלה פומבית של שלילת סמלי הסטטוס ממנו: דרגותיו נשללו ממנו בטקס צבאי פומבי משפיל, שנערך ב-5 בינואר 1895: דרגותיו נתלשו מעל מדיו, חגורת החרב שלו הושלכה לרצפה והחרב שוברה ונזרקה בעקבותיה:

[בתמונה: איור בעיתון פריזאי המתאר את טקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895. התמונה היא נחלת הכלל]

הדוגמה הזו ממחישה היטב את חשיבותם של סמלי הסטטוס עבורנו: הם קשורים, ישירות, לכבודנו כבני אדם וכעובדים בארגון.

המשגה

'סמל סטטוס' (status symbol) או 'סממן עוצמה' בארגון הוא סמל ויזואלי בולט, שמעביר בכל אינטראקציה חברתית מידע על הסטטוס הארגוני / העוצמה היחסית של עובד/מנהל ומבדל אותו מאחרים. מטרת הסמל היא ליצור רושם ראשוני וקבוע על הצופה, ללא שבעל המיצב יצטרך לפעול על מנת לשכנע את הצופה במעמדו החברתי. כאמור, לסמלי הסטטוס חשיבות נתפסת גדולה מאוד על ידי אנשים, כי הם קשורים בקשר ישיר לכבודם.

'סמל סטטוס' יכול להיות, בדרך כלל:

  • פריט לבוש כמו חליפה ועניבה בתחומי עבודה מסוימים; ודווקא לבוש מרושל באחרים (הי טק);
  • אביזר כלשהו;
  • רכב;
  • בית;
  • סגנון דיבור וביטוי ייחודי, המשדר יוקרה;
  • וכדומה.

[להרחבה על המושג 'סטטוס', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג 'עוצמה', לחצו כאן]

סמלי סטטוס פורמליים ולא-פורמליים

  • פורמליים - כאלה שהארגון יוצר, כמו: דרגות, רכבי שרד, נהג צמוד, משרד גדול עם נוף; וכדומה. בשנים האחרונות ניתן להוסיף לכך גם מאבטחים, המעידים שמדובר באישיות חשובה...
  • או לא פורמליים - כאלה שבעלי הסטטוס יוצרים לעצמם - על מנת לבדל את עצמם מאחרים - או שהם נוצרים בהתארגנות עצמית.

סמלי סטטוס ארגוניים נועדו לשתי תכליות עיקריות:

  • לחזק את ההיררכיה המבנית של הארגון: ארגון היררכי נוהג להעניק למנהליו, בדרגים השונים, סמלי סטטוס בולטים, על מנת לידע את סביבתם - הארגונית, המשימתית והכללית - על מעמדם הארגוני. הדוגמה הקלאסית לכך הינה הדרגות, שבעלי תפקידים בארגונים צבאיים עונדים על כתפיהם (כסמל לאחריות המושתתת עליהם).
  • לבדל לחיוב את עובדי הארגון מארגונים אחרים: כך למשל, רכבי הליסינג הצמודים הפכו החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, לסמל הסטטוס של עובדי ההי-טק, ביחס לעובדים אחרים בישראל.

[רכבי הליסינג כסמל סטטוס למעמד עובדי ההי-טק. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי niekverlaan לאתר Pixabay]

סמלי סטטוס בטבע

אחת התכונות של מערכות מורכבות גורסת שכל המערכות פועלות על בסיס חוקים ותכונות דומים. לכן, מערכות מורכבות בטבע, ומערכות אנושיות פועלות באופן דומה. אז חיות, למשל, לא תעשינה שימוש במושג 'סמל סטטוס', אולם יש התנהגויות שאנו יכולים לפרש ברוח הביטוי הזה. למשל, את העובדה, שהנקבות בלהקה נתונות לשליטתו הבלעדית של מנהיג הלהקה (זכר האלפא).

[זכר אלפא: ריבוי נקבות כסמל סטטוס... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי kiia לאתר Pixabay]

ככל שהארגון היררכי יותר, הבידול של בעלי השררה משמעותי יותר; ולהיפך. כך למשל, בדיקטטורות נוהגת האליטה להופיע במדים. הופעה קיימת גם בדמוקרטיות, הנמצאות במצב של מלחמה טוטלית.

'סמלי סטטוס' משתנים בהתאם לנסיבות

ישנם סמלי סטטוס קבועים ויש גם משתנים. דוגמה לסמל סטטוס משתנה הוא הנטייה של מנהיגים בעמים מסוימים, להופיע בזמן מלחמה טוטלית במדים. זאת כיוון שבזמנים כאלה ערכו של הצבא עולה מאוד והמדים ממחישים את עובדת היותו של המנהיג המפקד העליון של הצבא.

הנה לפניכם, בתמונה למטה, תצלום משותף של מנהיגי בריטניה, ארצות הברית וברית המועצות, שצולם בוועידת טהרן במהלך מלחמת העולם השנייה. שימו להב שגם ראש הממשלה של בריטניה הדמוקרטית, וינסטון צ'רצ'יל, וגם הרודן הסובייטי, סטאלין, בחרו ללבוש מדים, כהמחשה לכך שהם משמשים כמנהיגי צבאותיהם:

[התמונה היא נחלת הכלל]

פגיעה ב'סמלי סטטוס', גובה מחיר

לפגיעה ב'סמלי סטטוס' בארגונים יש מחיר לא מבוטל. כך למשל, בברית המועצות של אחרי מהפכת אוקטובר 1917, בוטלו סממנים חיצוניים, כגון סמל, מדים ודרגות. על כך שילמה ברית המועצות מחיר כבד, שהתבטא בירידה בביצועי הצבא ובירידה דרמטית במוטיבציה. כשהצטברו האיומים מסביב לברית המועצות והאויב הנאצי עמד בשערים, לא היה מנוס מבניה מחודשת של מעמד הקצונה דרך החזרת 'סמלי הסטטוס': ב- 22 בספטמבר 1935, יצא צו המעניק אבחנה רשמית וסימני דרגה לקציניו של הצבא האדום!

[להרחבה בסוגיה זו קראו את המאמר: 'מה קורה לארגון צבאי שההיררכיה שלו נחלשת?']

[לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תנו כבוד – 'סמלי סטטוס' בארגונים

  1. ריבוי נקבות לזכר אלפא אינו סמל סטטוס כלל אלא המטרה של השגת מעמד אלפא – הגדלת כמות הצאצים שהיא היא ההצלחה של יצור ביולוגי (שלא יכול להעביר מידע בצורה אחרת כמו כתב), אם זכר אלפא לא היה מקבל הרבה נקבות או פרבילגיה דומה (גישה ראשונה לאוכל) אין שום סיבה אבולציונית לרצות להיות זכר כזה. יש דווקא סמלי סטטוס בתוך להקות כמו מי מקבל ראשון גישה למזון, הרכנת ראש , גלגלול על הבטן וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *