תקציר: הינעלות על קונספציה שגויה היא אחת ההטיות המשמעותיות שאורבת לפתחם של חוקרי משטרה ופרקליטים… בוקר אחד התברר ליוסף זהר, שכשנה לאחר מותו הטבעי של אביו כתוצאה ממחלת ניוון שרירים סופנית, הגו חוקרי משטרת ישראל רעיון, שלפיו אביו בעצם נרצח על ידו ועל ידי המטפל הסיעודי של האב. תוך זמן קצר מצא עצמו יוסף במעצר ממושך ב"אבו כביר"…

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בנובמבר 2022

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

לפודקאסט של 'הקבצן השביעי', לחצו כאן.

*  *  *

השבוע שעבר מלאו 15 שנה לזיכוי מאישום ברצח שלא היה, של אבי משה זהר, שנפטר באפריל 2002 לאחר מאבק של גבורה ב - ALS, מחלת ניוון שרירים סופנית.

המקרה האישי שלי אינו חשוב במיוחד, אבל הוא מלמד שאם ניתן היה להגיש נגדי כתב אישום בגין רצח שלא היה, ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום. מה ניתן לעשות כדי למנוע את הישנותם של מקרים כאלה?

בוקר אחד הסתבר לי, שאני חשוד ברצח אבי...

הינעלות על קונספציה שגויה היא אחת ההטיות המשמעותיות שאורבת לפתחם של חוקרי משטרה ופרקליטים...

בוקר אחד התברר לי, שכשנה לאחר מותו הטבעי של אבי - כתוצאה ממחלת ניוון שרירים סופנית - הגו חוקרי משטרת ישראל רעיון, שלפיו אבי בעצם נרצח על ידו ועל ידי מטפלו הסיעודי. תוך זמן קצר מצאתי את עצמי במעצר ממושך ב"אבו כביר".

גם הפרקליטות אמצה את הרעיון והגישה כתב-אישום בעבירת רצח. הואשמתי ברצח שלא היה, ולא היה חסר הרבה עד שאיכנע למצבי, ואורשע.

ישבתי במעצר שלושה חודשים באבו-כביר, וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית, עד שזוכיתי זיכוי מלא מכל אשמה.

לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתי ואותי, על הנזק והעוול שגרמו לני.

הספר שכתבתי בעקבות כל אלה, הקבצן השביעי, (ראו תמונת כריכה משמאל למעלה), מצטרף לידע המצטבר אודות הרשעת חפים מפשע, בשל הינעלות על קונספציה שגויה של החוקרים, שכל שנותר הוא ללקט את הראיות המתאימות להוכחת אשמתו. הוא מהווה נורת אזהרה על הסכנה שבהישענות יתרה על מדובבים; בשימוש בתנאי המעצר לצורך חילוץ הודאה, ועל הקלות היחסית שבה חשוד עלול למסור הודאה בפשע שלא ביצע...

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של יוסף זהר, הקבצן השביעי'. הספר ניתן להשגה באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת. להגעה לאתר, לחצו כאן]

לפניכם אחד מפרקי הספר המתאר את רגע המעצר: 

ביום ראשון בבוקר, בשעה שרחל האכילה את הקטנה מהבקבוק, התארגנתי להקפיץ את הגדולות לגני הילדים בדרך למשטרת גלילות. לפתע קיבלתי טלפון מהשוטר מגלילות, "אל תצא, אנחנו בדרך אליך". תפסתי מה עומד לקרות. אמרתי לרחל, "צאי עכשיו עם הבנות לגנים". רק זה היה חסר לנו, שיעצרו אותי מול הבנות.

אספתי את הקטנה מידיה והמשכתי להאכיל אותה. השוטרים הגיעו, אך במקום להתנפל עליי הסתובבו בחצר חסרי מנוח. התינוקת אכלה לאט כאילו הבינה את המצב, והשהתה את החוקרים כדי לתת לי כמה דקות לעכל את מה שעומד לקרות. הקרבה לגוף הקטן והחם הרגיעה את הלב שלי, שאיים להתפוצץ, והדופק ירד. רחל חזרה, אספה מידיי את הקטנה שסיימה לאכול, והשכיבה אותה בלול. בתחושת ניצחון קטנה בלב על השוטרים, שביקשו להכניס אותנו להלם, התיישבנו לבקשתם יחד על הספה.

"יוסף זהר, אנחנו עוצרים אותך בחשד לרצח אביך משה זהר, ומבצעים חיפוש בביתך", אמר לי החוקר שאיתו קבעתי בגלילות. "מדוע לא חיכית לשיחה איתי?" התרעמתי, "אתם עושים טעות גדולה ועכשיו יהיה הרבה יותר קשה לתקן את זה", אמרתי בקול, מתחיל לעכל את הנזק שעלול להיגרם למשפחה ולשמי הטוב. "עוד פעם אחת תרים עליי את הקול, אשים עליך אזיקים", הוסיף ובכך קבע את יחסי הכוחות בינינו.

[הספר ניתן להשגה באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת. להגעה לאתר, לחצו כאן]

בעצת השוטרים רחל הכינה לי תיק, בעוד הם מתפרסים בביתנו כבשלם. לבקשת החוקר, הראיתי לו היכן חדר עבודתי. במנוד ראש הוא קרא לשני שוטרים להתלוות אליו ואני עקבתי אחר פעולות החיפוש בחדר. בפינת השולחן בחדר העבודה, חיכה עותק המסמך שהגיש עו"ד בריק לביהמ"ש לענייני משפחה. "אם הייתם קוראים את המסמך הייתם מבינים מה הלך בבית ושאתם חושדים באדם הלא נכון". השוטרים התעלמו, אספו את הניירות שעל השולחן, פרסו את הקלסרים, עברו על תוכנם ואספו את כל מה שניראה להם. לאחר מכן פירקו ולקחו איתם את המחשבים.

לא חשתי אי נעימות מהפלישה לביתי והחיטוט בחפצי. ראשי התמקד בניסיון להבין מה מתרחש מול עיני ומה מצפה לי בהמשך.
ראיתי את השרשרת עם התליון בצורת מגן דויד שאותיות חי גזורות ממנו, שרק שבועיים קודם לכן הכנתי לרחל כמתנת יום הולדת. הרגשתי שאני זקוק למשהו שישמור לי על הצוואר, על כן ענדתי אותו. סמוך למיטה בחדר השינה היה מונח הספר של עמנואל לוינס (ראו תמונה משמאל). הכנסתי אותו לתיק.

[תמונתו של הפילוסוף היהודי-צרפתי, עמנואל לוינס נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bracha L. Ettinger. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

בניידת אזקו אותי בידיים וברגלים. הכניסו אותי לתחנת גלילות מאחור, דרך החנייה, כשאני מדדה ברגליי. במבואה עמד אדם מבוגר והתבונן בי. הבעת פניו שיקפה לי את מצבי. האזיקים חרכו את פרקי ידיי ורגליי, והתקשיתי לטפס במדרגות. "אתה עוד תתרגל לזה", סַנָט בי אחד השוטרים.

לאחר שלקחו ממני טביעות אצבעות וצילמו אותי, החלו בחקירה....

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה;
• אוסף המאמרים על 'קונספציה';
• הקבצן השביעי – הפודקאסט.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• יוסף זהר (2020), הקבצן השביעי – הפודקאסט, ייצור ידע, 29/3/20.