[בתמונה: כשהחגיגות היו בשיאן... המפכ"ל אלשיך מעניק דרגת ניצב-משנה לדוברת המשטרה מירב לפידות. הצילום: דוברות המשטרה]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

הנה, נמצאה הנוסחה הגואלת. ככל שקצרה כהונת המפכ"ל (הכושל) רוני אלשיך, וככל שצפוי השר לבט"פ גלעד ארדן להכריז (בקרוב ובמהרה בימינו אמן!) על המפכ"ל הבא שייכנס בנעליו (הקטנות ... כקודמיו...), כך הולכת רשימת החשדות כנגד בני משפחת נתניהו ומתארכת.

לא רק הרשימה – אלא גם ההדלפות סביבה. הספקולציות. ה"פרשנויות" מטעם ה"מלומדים". מה שמדיר שינה מעיניי, הם אותם כל אלו בתקשורת, באולפנים, המפמפמים לנו לאחרונה, בבחינת "טוחנים את המח", ב"חשדות" כלפי שרה נתניהו ובנה יאיר, על פיהם, "חשודים" השניים בקבלת "סיקור אוהד" / "סיקור חיובי" (אם תרצו: "סיקור מוטה"), באתר "וואלה", בבחינת ה"מתת", שקיבלו המה, לכאורה, משאול אלוביץ, בכתבות שונות.

לאותם המפמפמים בע"מ, ערב ערב, יום יום, שעה שעה, סביב כל אולפן, מעל לכל מיקרופון פתוח, אלו המיישרים קו אחד - כנגד כל בני משפחת נתניהו, אשיב כך:

1. ראש וראשון, אך טבעי  הוא ואף אנושי, כי אדם, באשר הוא אדם, יבקש לעצמו סיקור אוהד, אף מחבק, מלטף ומפרגן. כך טבע האדם. אין פסול בכך. הדבר הרי מתרחש, יום ביומו, מול אמצעי התקשורת, אשר נדרשים, לא רק "לפרגן", לאדם כזה או אחר, אלא גם להשמיט, דברי בלע ולשון הרע. אגב, רבים מה"קולגות" בתקשורת", מזמנים לאולפנים "קולגות" כדי לפאר, לשבח ולרומם אותם, כמפיצי ה"רייטינג".  

2. אין לה, למשטרה, אלא להלין כלפי עצמה – כלפי עצמה בלבד. שהרי, ממה נפשך? היו אלו שני המפכ"לים האחרונים של משטרת ישראל, רב ניצב יוחנן דנינו ורב ניצב רוני אלשיך, אשר עיבו עוד ועוד  ועוד את דוברות המשטרה, כדי מימדיה המפלצתיים ממש, כחטיבה שלמה – היא חטיבת הדוברות. כל זאת, רק כדי לפאר את המשטרה, להלל אותה, לשבח אותה, רק בכדי לקבל פרסום אוהד ומפרגן, כאילו היינו בימי "פראבדה".

[בתמונה: פראבדה. למקור התמונה, לחצו כאן]

הם, בכל הכבוד, המציאו את השיטה. חטיבת תקשורת שלמה, המונה כדי 180 קצינים ושוטרים – דוברים  במשרה מלאה – "מתגייסת" יום יום – שעה שעה – רק כדי  להשיג מטרה אחת. כדי להלל ולשבח את המפכ"ל (הכושל) וניצביו, בבחינת "התפארות עצמית" מול הציבור ואף על חשבון הקרבת העובדות האמתיות – הצגת המציאות הקשה  והלא נוחה (בלשון המעטה), תוך מזעור הנזקים והבלעתם כאילו לא היו עוולות, מעללים ומחדלים.

לעתים, למשל עקב דו"ח מבקר המדינה הלא מחמיא, תשלוף הדוברות "פרשיה חדשה", רק על מנת להבליע את הקטסטרופה והכאוס. לעתים, נדמה גם, כי כתב כזה או אחר, מקבל "מידע" לפרסם, אולי אף "בלעדית", רק כדי לפרגן למשטרה ולפארה מול הציבור.  או אז – הכל רואים – הכל שומעים – הכל יודעים והכל שותקים ועוצמים עין. מה שלהם מותר – לשרה ולביבי אסור!

3. טלו נא, כדוגמה, את העיתונאית אילנה דיין, אשר התלוותה למפכ"ל אלשיך (הכושל) מהלך כשנה שלמה ו"זכתה" בראיון "בלעדי" עם הוד רוממותו, המפכ"ל אלשיך (הכושל) ב"אולפנה" – ב...אולפנה... "עובדה". לא היה זה באולפן טלוויזיה חלילה. זכתה אילנה דיין להתארח ולשבת בבית המפכ"ל רוני אלשיך (הכושל) כאורחת כבוד. התארחה היא בסלון הבית. לא בלשכתו חלילה. זכתה היא, לעיין, באלבומים האישיים שלו. לשמוע את חוויות ילדותו. איך קפץ כמה כיתות. איך מל את ילדיו. איך אהב את אמא ז"ל. איך עובד חוש הריח שלו. עד כמה עמל לקרוא כל מילה בעדויות תיקי ביבי. היא העניקה לו ראיון מחבק, מפנק ומפרגן – לכל הדעות. פה ושם "עקיצה קלילה" (בכנף...) והנה, ראיון  מפרגן, מלטף ואוהד של ממש. אחלה יחסי ציבור.

[בתמונה: אילנה דיין - ראיון בלעדי עם המפכ"ל אלשיך. צילום מסך]

אפילו הדלפות, לכאורה, קיבלנו שם, אודותן התלוננתי אני, במח"ש. מישהו זעק, שהייתה כאן, חלילה, "טובת הנאה"? "גמול"? לא. ובצדק לא. היא ביקשה "בלעדיות", הוא קיבל את ה"ליטופים" להן הוא כה זקוק כדי נואש -  בסקירה אוהדת, חמה, מלטפת, והנה לכם "מפגש רצונות", בלי אבק של חשד לפלילים, חלילה.

אז מה רוצים משרה? מה יכלה שרה לתת לשאול אלוביץ בתמורה ל"סיקור אוהד"? פיצה? בורקס? מה בדיוק. אז תפסיקו לפמפם לנו את המוח עם הסיקור האוהד. כתב אישום כזה לא יחזיק מים, כי גם אויר הוא אינו מחזיק, פשיטא, כי אין בכך לא פסול ולא עבירה, לא מינה ולא מקצתה, אף לא אבק הימנה. חבל רק שעדר, מולך כעדר, הולך כעדר וחושב כעדר, ובשלה העת לשמוע גם את הצד השני של התקליט...

תנו לי לראיין את המפכ"ל – והכל ייראה אחרת...