[בתמונה: רעיון הבחירה החופשית תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

עודכן ב- 25 בספטמבר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על רעיון הבחירה החופשית. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• אבי הראל: חופש הרצון – היבטים נוספים;
• אבי הראל: ר' סעדיה גאון והדילמה של הבחירה החופשית.

*  *  *

במרכז פרק ל' בפרשת ניצבים בספר דברים, עומד רעיון חופש הבחירה. מונח זה מתקשר אל היחיד ואל האחריות האישית, היות ואין משמעות לחופש הרצון מההיבט הציבורי. רעיון הבחירה החופשית של האדם הוא אחד הרעיונות המרכזיים במחשבת המקרא, ועיקרו – האדם חופשי לבחור את דרכו בחייו לטוב או למוטב.

חופש רצון זה, מתנגש חזיתית באמונה של ידיעת האל, שבעצם קובעת את העתיד מראש. כיצד ניתן ליישב סתירה זו? קשה לומר שיש לכך תשובה מוחלטת ומושלמת. להלן, נביא את דעתו של הוגה דעות מקורי, לוי בן גרשון בנושא.

לוי בן גרשון (להלן רלב"ג; ראו דיוקנו ע"ג בול משמאל), נולד בשנת 1288 בעיר בניול שבדרום צרפת, ומת בשנת 1344 [1]. הוא היה בעל השכלה תורנית ומדעית נרחבת, ושלט בכול ענפי המדע של ימי הביניים. בהיותו איש מדע מפורסם הוא נקרא גם בשם מסטר לאון דה בניול ומגיסטר הבראו (Messer Leon de Bangnols- Magister Leo Hebreo).

[מקור תמונתו של הרלב"ג משמאל: דואר ישראל]

חידושיו המדעיים החשובים היו בתחום האסטרונומיה, והוא פיתח והמציא כלי אסטרונומי שכונה "מקל יעקב" (בקולוס baculus). מכשיר זה שימש ככלי ניווט חשוב במשך שנים רבות.הכלי האמור עשה רושם רב בעולם המדעי דאז, ובשנת 1342, תורגם ללטינית אופי פעולתו בשביל האפיפיור קלמנט השישי [2].

חיבורו הפילוסופי העיקרי של רלב"ג הוא ספר מלחמות השם (ראו תמונת כריכה משמאל), אשר נכתב בשנים 1329-1317. הספר מחולק לשישה מאמרים,ועוסק בסוגיות מדעיות ותאולוגיות שלא באו על פתרונן,לדעתו של המחבר. בין אותם סוגיות פילוסופיות ומדעיות ניתן למצוא את:

• נצחיות הנפש (מאמר א');
• החלום הניחוש והנבואה (מאמר ב');
• המדע האלוהי (מאמר ג');
• ההשגחה (מאמר ד');
• השכלים הנבדלים וגרמיי השמיים (מאמר ה');
• בריאת העולם הנס ונבואת האמת (מאמר ו').

[בתמונה: כריכת החיבור: 'מלחמות השם' לרלב"ג. התמונה היא נחלת הכלל]

לספר האמור קיימים כתבי יד רבים, אך בדפוס הוא יצא לאור רק פעמיים, ובצורה לא מושלמת:

• מהדורת ריווה די טרנטו, בשנת 1560;
• ומהדורת לייפציג, בשנת 1866.

החיבור הוא בעל אופי סכולסטי כבד, והרלב"ג חוזר בו על הדעות הפילוסופיות השונות של אריסטו, אלכסנדר(מאפרודיסיאס), תמסטיוס, אל פארבי, אבן סינא, אבן רושד והרמב"ם.

לעתים מתבסס המחבר אף על הנחות וטענות של סכולסטיקנים נוצרים. זאת, כדי להפריכן לאחר מכן [3]. בגלל מבנהו זה, הספר קשה ללימוד וקריאה, ונחשב בין המסובכים שבספרי הפילוסופיה שנכתבו בימי הביניים.

בסוף הדיון אודות הידיעה האלוהית אנו למדים כי הרלב"ג בדעה שהאל מכיר את הפרטים בעולמנו באשר הם משמשים כחולייה בסדר הכללי של ההוויה [4]. עובדה זו משמשת כמצע לדיון בסוגיה אודות ההשגחה האלוהית מחד גיסא, וחופש הרצון האנושי מאידך גיסא.

בראשית דבריו מביא הרלב"ג שלוש דעות בנושא ההשגחה: "...ונאמר שהדעות אשר מצאנום למעיינים אשר ראוי שיעוין בדבריהם הם שלוש דעות. האחת- מהם היא מה שיראה הפילוסוף, שההשגחה אינה באישי האדם כי אם מצד הטבע המיני... והשנית- היא מה שיראהו המון אנשי תורתנו, שההשגחה האלוהית היא בכול אחד מאישי האדם מצד הטבע האישי, ולזה יראו שכבר יגיע השם מהטובות והרעות לפי מעשיהם בצדק ובמשפט, רצוני שהוא יגיע לטובים טובות לפי מדרגת צדקם, יגיע לרשעים רעות לפי מדרגת רשעם. והשלישית- היא מה שיראו גדולי המעיינים מאנשי תורתנו, שההשגחה האלוהית היא בקצת אישי האדם, לא בכולם..." [5].

בהמשך דבריו, מתפלמס רלב"ג ארוכות עם הדעות השונות שהביא כדי להגיע לדעה הנכונה והאמתית בנושא. לצורך הבנת העניין, זקוקים אנו לאזכר את דעת אריסטו בנושא החוקיות הטבעית, ואת דעת רלב"ג על כך [6]. ככלל דעת אריסטו היא שתנועת הגלגלים היא אשר גורמת לחומר ההיולאני (חומר ללא צורה), לקבל את צורת היסודות [7], ואותם יסודות משמשים כמצע והכנה לקבל צורות איכותיות יותר. זה ההסבר, על רגל אחת, של דעת אריסטו בדבר הנהגת העולם הטבעית. רלב"ג כנאמן לדעת אריסטו מקבלה, אולם הוא מכניס בה אלמנט חדש, שהחוקיות הטבעית והקבועה יש בה אפשרות להתערבות שאינה נובעת ממקור על טבעי [8].

הנחה זו של רלב"ג נסמכת הן על האסטרולוגיה, שנתפשה בעיניו כסוג של עובדה מדעית והן על ההנחה שגרמי השמיים נבראו גם לשם ביצוע פעולות בעולם התת ירחי. השפעתם על העולם השפל נובעת אם כן לא מכורח מהותם אלא הם פועלים מתוך זיקה והתכוונות לישים הנמצאים בעולמנו. התכוונות זו שכליה הם הכוכבים והמזלות קובעת גם את פרטי המציאות ולא רק את מכלולה הכללי [9].

תפיסה זו השפיעה באופן ישיר על מקומו של השכל הפועל במשנתו של הרלב"ג.

[בתמונה: רעיון הבחירה החופשית... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

על פי התפיסה שרווחה בימי הביניים, השכל הפועל מאגד ומאחד את כול המושכלות של העולם השפל. לדעת הרלב"ג, השכל הפועל כולל אלמנט נוסף, והוא החוקיות הכוללת של המציאות. אלמנט זה מאפשר לדעתו לחכם הדבק בשכל הפועל לומר ולנבא את העתיד להיות. הנה כי כן, השכל הפועל קיבל אצל רלב"ג מעמד של ממונה על העולם השפל, והוא הגורם שבעצם משגיח על היצורים הכלולים בעולמנו זה.

לפי המשך דבריו, מצויים בעלי חיים שהשכל הפועל נטע בתוכם את האפשרות לבנות דברים. יכולת בנייה זו ניתן להכלילה במסגרת השכל המעשי הקיים בממלכת החי. ברם, האדם יש בו שני היבטים של היכולת השכלית, והם- השכל המעשי והשכל העיוני. שכל אחרון זה מבדילו משאר היצורים, היות שבעזרתו הוא עשוי להגיע עד להשגה נבואית.

היות והשכל הפועל הוא הממונה על האירועים בעולם השפל, הפועל היוצא מכך הוא שכול המאורעות הקורים בעולמנו אינם מקריים אלא קבועים על פי מתווה ידוע מראש [10]. ברם, מכיוון שרעיון ההשגחה מכיל בחובו את הרעיון של חופש הבחירה, ולכאורה העובדות הללו אינם עולים בקנה אחד, אומר הרלב"ג כי החיים בעולם התת ירחי נקבעים על ידי גזירת גרמי השמיים, אולם לאדם יש את האפשרות לבחור את דרכו, בהיותו יצור משכיל היכול לחזות את העתיד להתרחש.

בכך שוזר שוב הרלב"ג את נושא ההשגחה לתופעת הנבואה, היות ואדם שהגיע לדרגת השכלה עליונה, ויכול לשער את העתיד, יכול להיזהר ולהזהיר אנשים נוספים בפני קטסטרופה מתקרבת. ברור הוא כי הנבואה תלויה לדעת רלב"ג בשלמות השכלית ובהתבודדות, בדומה לראיית הנולד שגם היא מחייבת בכוח דמיון מפותח והתבודדות ברמה עליונה. יאמר מיד כי אין האדם יכול לבטל את הסיבתיות של גרמי השמיים; אולם, באם הוא מעצים את שכלו, הרי הוא יכול לשנות את החלטותיו ורצונותיו וכך או לבחור בצד הנכון, ואז לקבל שכר על פועלו; או לחלופין, לבחור בצד שאינו ראוי ואז להיענש על פרי מעלליו.

יוצא מכן כי גם לדעת הרלב"ג, השלמות האמיתית של האדם והצלחתו במעשיו קשורה באופן ישיר להשקעתו במרכיב החשוב ביותר השייך לו - השכל, שככול שהוא שלם יותר, כך האדם מתקרב יותר ויותר לשכל הפועל, ולאל עצמו.

[בתמונה: רעיון הבחירה החופשית... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Ramdlon לאתר Pixabay]

אחרית דבר

האל מכיר את עולם הצורות הכללי והבלתי משתנה היוצא ממנו, כמו שהוא מכיר את עצמו. לדעת הרלב"ג אין מצב הכרה זה יוצר שניות, היות והצורות הכלליות נמצאות באל באופן אחוד, שממנו הם נפרדות לצורות הרבה [11]. הידיעה האלוהית אינה חלה אם כן על ההווים הנפסדים ועל ידי כך שומר הרלב"ג על האפשרות של בחירה חופשית לאדם.

[לאוסף המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ניצבים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ניצבים באתר ייצור ידע, 21/9/19.

1 על תולדות חייו ראה-גוטמן י.,הפילוסופיה של היהדות, מוסד ביאליק,1983, עמודים-191-204(=להלן גוטמן)

  סיראט,ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, כתר,1975, עמודים-360-376(=להלן סיראט)

   שבייד, א.הפילוסופים הגדולים שלנו,ידיעות אחרונות, 1999, עמודים-340-361(=להלן שבייד)

Adlerblum. N, A Study of Gersonides , New York, 1926

Joel. M, Levi Ben Gerrson als Religionsphilosoph , 1862

Husik. I, A History of Mediaval Jewish Philosophy, dover pub., Mineole, N.Y 2002, PP 328- 362

[2] סיראט, עמוד 361.

[3] סיראט, עמוד 362

[4] גוטמן, עמוד 197

[5] רלב"ג, ספר מלחמות ה', מאמר רביעי, פרק א'

[6] ראה- Bleich. D, J, Providence in the Philosophy of Gersonides, New York, Yeshiva University Press, 1973

[7] ראה- לנדא. י, השתוקקות החומר לצורה במשנת אריסטו, הוצאת אוניברסיטת תל- אביב, 1972

[8] שבייד, עמוד 352.

[9] שבייד, עמוד 352.

[10] שבייד, עמוד 353.

[11] ראה- מלחמות, מאמר חמישי, פרק ג', וכן- גוטמן, עמודים 196- 197