[מקור התמונה המקורית: פייסבוק]
[לקובץ המאמרים בנושא המשטרה וביזיון מצלמות המהירות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
"אני חשבתי שיהיה גן עדן, אתה חשבת שתפסת גל... הייתה לנו אהבה קצרה; אבל אתה הפכת לצרה... יאללה רוני, לך הביתה, שלום ותודה!" (קובי אוז)
מעולם לא התבטאתי בצורה כזו כלפי מפקד המשטרה, אבל את הנזק שגרם רוני אלשיך למוסד שעליו הופקד, 'נאכל' עוד הרבה שנים.
המעציב בסיפור הזה הוא, שברמה הטקטית, מדובר במפכ"ל טוב, מבין עניין וחושב, ששנתיים נוספות היו מאפשרות לו להשלים משימות ולאפשר יציבות. אבל הבעיה היא אסטרטגית:
את הכשל האסטרטגי ניתן למצות במשפט אחד, שיש בו שני מרכיבים: משטרה פוליטית ולא דמוקרטית! בתחומים אלה, מעולם לא היה 'החור השחור' שמקבל מפכ"ל נכנס, גדול ומאיים כמו זה שמשאיר אחריו אלשיך, בלכתו.
התוצאה היא קריסה באמון הציבור ובאמון הדרג הממונה, וכשמפכ"ל מאבד את אמונם, הפרידה מתבקשת!
משטרה פוליטית
ניתן להבין משהו מהנזק שחולל אלשיך, בתגובות המערכת הפוליטית להחלטת השר, גלעד ארדן, על אי הארכת הכהונה:
- מחד גיסא, גוש הימין צוהל. יתרה מכך. אם היה גלעד ארדן מאריך את המינוי, היה סופג מפלה בפריימריז, וההחלטה לא הייתה מצליחה לעבור את שולחן הממשלה.
- מאידך גיסא, השמאל מתאבל (מהסיבות הלא נכונות) על האיש שהעמיד את עצמו - כאשליה תקשורתית, לא מעשית... - בראש חוקרי נתניהו.
זו 'תרומתו' העיקרית של אלשיך ליחסי משטרה - דמוקרטיה: משטרת ישראל 2018 היא משטרה פוליטית, די בכך על מנת להסביר את חוסר האמון הכרוני שרוחש לה הציבור, וייקח לבאים אחריו עוד זמן רב עד שניתן יהיה למחות את הכתם הזה.
פער הרלוונטיות של אלשיך
סיום הקדנציה של אלשיך מתאפיין באותו פער רלוונטיות שפתח עם המציאות, רוב ימיו כמפכ"ל: עד הרגע האחרון הוא טעה בהבנת המציאות, והבדיחה בוף, הייתה כולה על חשבונו: במקום להרים ראש - לומר שאסור שמפכ"ל ישמש כלי בידיהם של פוליטיקאים ואם אין כורח לאומי, הוא יסיים בדיוק את המועד שקצבו לו מלכתחילה - הוא העדיף לנהל קרב פתטי על הארכת הקדנציה, שסיומו ידוע מראש...
ומי שאינו מצליח להבין את מצבו האישי, איך יזהה נכונה את מצב הארגון?[בתרשים: פער רלוונטיות... איפה הוא ואיפה המציאות...]
[להרחבת המושג 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]
זהו, אגב, לקח חשוב למפכ"לים הבאים: עד שיהיה חוק שיקבע, סכמו מראש את מועד הכהונה. אל תסטו ממנו ואל תהפכו לכלי משחק בידיהם של פוליטיקאים!
משטרה לא דמוקרטית
אפשר לומר שהחלק הזה היה צריך להיות צפוי, כשממנים איש שירות ביטחון כללי למפכ"ל: מה הסיכוי שיבין את משמעותה של משטרה בחברה דמוקרטית?
[להרחבת המושג 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
ובאמת, הפגיעה הקריטית השנייה במשטרה נרשמה בתחום הזה, שניתן למצותו בשלושה מושגים, שבלעדיהם אין משטרה ראויה לאמון הציבור:- הוגנות באכיפה;
- שקיפות מקסימלית;
- ודין וחשבון לציבור, שהוא הבעלים העיקרי של המשטרה (מה שמכונה אחריותיות - Accountability).
[להרחבת המושג 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'שקיפות משטרתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן]
האירוע שמשקף את המצב הזה יותר מכל הייתה התנהגותו של אלשיך בפרשת מצלמות המהירות: מזה כחמש שנים מתנהלת סגה משפטית סביב "מערכת א3" אשר כוללת יותר מ-100 מצלמות נייחות ברחבי הארץ שאמינותן מוטלת בספק. המשטרה, במקום לכנס מסיבת עיתונאים, לדווח לציבור על הפרשה ובשלב מסוים, לעצור ביזמתה את האכיפה (עקרון ההוגנות באכיפה, זוכרים? התעלמה מסימני השאלה והמשיכה לגבות מיליונים מהנהגים.העד המרכזי - בכיר במכון התקנים - שינה גרסאות ונחשד במתן עדות שקר, והפרקליטות בצעד דרמטי הורתה להקפיא את מתן הדו"חות; ולבסוף, בית המשפט השלום בעכו זיכה נאשם, בתום משפט ארוך של ארבע שנים... (עציון, 2018) אז:
- מילא הקמפיין הפתטי להצבתם;
- מילא דוח מבקר המדינה;
- מילא הכסף שנשפך...
הבעיה, כמו תמיד במקרים קשים כאלה היא דווקא החיפוי וניסיונות הטשטוש. המשטרה התנהגה בסוגיה זו בדרכי הונאה של הציבור, בחוסר שקיפות, במאמצים להשתיק פיות ולחסום מידע, ולצורך מה? בשביל הסטטיסטיקה? כדי לחסוך לאוצר כסף, שממנו ממילא אינה רואה גרוש?
[הכרזה: ייצור ידע]
הנה לפניכם פוסט התודה שכתב בפייסבוק עו"ד תומר גונן, ב- 9 בספטמבר 2018, לעיתונאית הדס שטייף (גונן היה עורך הדין שהשיג את הזיכוי בבית משפט השלום בעכו). בוף הדברים מצוי רמז שיכול להסביר לכם עד כמה חמורה הפרשה הזו; ואגב, בבריטניה שממנה לקחנו את השיטה המשפטית שלנו, היה מפכ"ל הולך הביתה, ללא ספק, רק על זה...
[לריכוז המאמרים על המשטרה ומצלמות המהירות, לחצו כאן]
אז יאללה, תחליפו את 'מוטי' ב'רוני', ויצא לכם בדיוק...
[לקובץ המאמרים בנושא המשטרה וביזיון מצלמות המהירות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), אחריותיות משטרתית, ייצור ידע, 15/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2018), שקיפות משטרתית, ייצור ידע, 11/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 24/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הוגנות באכיפה, ייצור ידע, 12/6/18.
- עציון אודי (2018), מצלמות המהירות: עכשיו זה פוטו פיניש, 10/8/18, ynet.
לדעתי, אתה עושה חסד עם אלשייך בכותבך שהוא היה טוב ברמה הטקטית. קודם כל, מפכ"ל צריך להימדד ברמה האסטרטגית, ובכך גם אתה מסכים שהוא נכשל, ולא סתם נכשל, אלא כשלון חרוץ.
שנית, אם לשפוט לפי טיפול המשטרה באירועי היום יום, גם ברמה הטקטית הוא נכשל. יותר ויותר בתי המשפט מבקרים קשות את המשטרה, יותר ויותר היחס של שוטרים לאזרחים הופך להיות גרוע, המשטרה מזמן כבר לא נותנת שירות, בנושא הפגנות – המשטרה לא מצליחה לטפל בהן כראוי, והיא רק משתמשת בכוח ועוד.
אין ספק, וגם בזה אני מסכים איתך, שהוא ממשיך מסורת של המפכ"ל הקודם, ומשאיר משטרה ברמה מוסרית ירודה, והוא זה שהקרין רמה כזו.