[התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 3 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

למשטרת ישראל יש קוד אתי, אבל הוא נועד לקישוט בלבד. מעין עלה תאנה, שמסתיר את הקוד האמיתי שלפיו מתנהלים הדברים: הקוד של תרבות השוטרים.

תרבות השקר (Police Lies או Blue Lies) היא אחד הגילויים הקשים והבעייתיים של קוד השוטרים, שזוכה לעיסוק הציבורי המסיבי ביותר בתרבותה של משטרת ישראל, בעשור האחרון. משמעותה היא לגיטימציה הניתנת בתרבות המשטרתית להשתמש באמצעים שקריים כלפי גורמים בסביבה המשימתית ובסביבה הכללית שבה פועלת המשטרה, להשגת מטרות פנים ארגוניות.

תרבות שקר קיימת בכל ארגון היררכי, אולם בשל מאפייניהן הייחודיים, סובלות משטרות בעולם ממנה במיוחד. מצבה של משטרת ישראל קשה במיוחד בסוגיה זו, בשל השילוב הייחודי של מה שמכונה 'קוד הנאמנות': ברית בלתי כתובה בין השוטר, קודם כל  למפקדו הישיר, אח"כ לחבריו, למפקדיו ולארגון כולו. השמירה על 'קוד הנאמנות' היא התנאי האולטימטיבי לקידום ולטובות הנאה אחרות.

ארגונים היוצרים 'חומות' כאלה בינם לבין גופים אחרים בסביבתם המשימתית והכללית ובעיקר, בינם לבין הציבור, קרויים קרויים ארגונים חמדניים (Greedy Organizations) או מוסדות חמדניים (Greedy Institutions) (ראו: Coser ,1967 וגם: De Campo, 2013). ל"חמדנות" הזו מחירים לא מבוטלים, כי היא מונעת מהארגונים הללו משוב - היזון חוזר בזמן אמת, שחיוני ליכולתם לעמוד במטרותיהם, וכופה עליהם שקיעה למצב של קיפאון - סטגנציה.

[להרחבה בסוגיה של 'תרבות השקר המשטרתית', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של 'קוד הנאמנות', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com; הכרזה: ייצור ידע]

מהם מאפייניה של התרבות הזו? ריכזנו עבורכם רשימת מלאי, לא שלמה:

מאפיין ראשון: לקיחת אחריות כוזבת על הירידה בפשיעה

פשיעה היא התנהגות חברתית שסיבותיה רבות ומגוונות. אין למשטרה שליטה על רובם המכריע של גורמי הפשיעה למגוון סוגיה. באותה מידה, אין בידיה גם שליטה על הגורמים המונעים פשיעה או על אלה המפחיתים אותה, שכן, היא רק מערכת אחת בתוך 'מערכת העל' החברתית בה היא פועלת.

אבל המשטרה במדינות רבות בונה נרטיב של 'מלחמה בפשיעה'. היא לוקחת עליה אחריות כאשר היא יורדת, ותולה את האשמה במשאבים חסרים כאשר היא עולה. כך היא מרוויחה מכל המצבים.

לקבלת האחריות על הפשיעה תופעות לוואי רבות, כמו:

• ביצוע מבצעי סרק (פש"מים) - ככסת"ח לעליה בפשיעה - השורפים אנטרופיה ארגונית;
• השתעבדות לסטטיסטיקה המשטרתית;
• וביצוע מעשי רמייה בתחום ה'הוגנות באכיפה', על מנת להשפיע עליה.

[למאמר, 'האם משטרה מורידה פשיעה?', לחצו כאן]

[בתמונה: נלחמים בפשיעה... למקור התמונה: לחצו כאן]

מאפיין שני: לקיחת אחריות כוזבת על הירידה בתאונות הדרכים

הנמשל: הרבה "מומחים" מתפרנסים מהבלוף שמשטרה מסוגלת להקטין את תאונות דרכים ונפגעיהן. על השקר הזה - ולא על הצורך הבסיסי לתת שירות למשתמשי הדרך - נבנה אגף התנועה, בתרומות של גופים אחרים שצברו עוצמה, בתמורה להגדלה מבחוץ של תקציב המשטרה. גם היום פועלים גופים אינטרסנטיים בתקשורת ליצור בעיני הציבור מצג, לפיו נובעת העליה בתאונות הדרכים מהיעדר אכיפה מספקת... שטויות! 

הפיכת הדוחו"ת לכסת"ח משטרתי בנוגע לתאונות הדרכים ונפגעיהן הפכה את האזרחים לברווזים במטווח, שאורבים להם, קופצים עליהם, ומאבדים כיוון בנוגע למהם מטרות המשטרה ומה תפקיד משטרה בחברה דמוקרטית מול האזרחים - שהם בעלי הבית שלה. הבעיה הקשה ביותר היא החירות שנוטלת המשטרה לעבור על החוק על מנת לאכוף מחד גיסא; ועכל העובדה שאנשיה סבורים שהם מעל לחוק, מאידך גיסא.

[למאמרו של דרור רשף: 'לצאת מקונספציות, כדי לצאת מתאונות הדרכים', לחצו כאן]

[התמונה המקורית: היצרן. הכרזה: ייצור ידע]

אכיפה לא מבוקרת, בכל התחומים הלא נכונים, מול אזרחים נורמטיביים שומרי חוק בדר"כ, הוא הגורם המשמעותי ביותר לפיחות במעמד המשטרה, ולחיכוכים שליליים, כתוצאה מהמפגש אזרח-שוטר.

אם עשרה קבין של עילות לשבר בין המשטרה לציבור ירדו עלינו, שמונה מהם קשורים לאופן שבו המשטרה אוכפת תנועה על אזרחיה. זאת כיוון, שבתחום זה נחשפת כמות האזרחים הנורמטיבית, הגדולה ביותר, לחוסר ההוגנות הבסיסי באכיפה, הטבוע במשטרת ישראל!

[להרחבת המושג: 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

דוגמאות לחוסר הוגנות באכיפה:

• חגית נעים: משטרת ישראל – כמה שאני עצובה בשבילך!!!
• פנחס יחזקאלי: האם בשורת השינוי במשטרה תגיע דווקא מאגף התנועה?

וגם כאן, הרדיפה אחר הסטטיסטיקה מולידה רמייה, עיוות מספרים שאכיפה לא הוגנת כדי לעמוד במספרים (המשטרה תספר לנו כמובן, שאין מכסות...):

דוגמה אחת מיני רבים היא השוטרת רווית עימנואל, שזכתה ברשתות החברתיות לכינוי השוטרת המשקרת, שהועברה מתפקידה (אבל הושארה במשטרה) לאחר שהוכח שנהה לחלק דוחות שקריים לנהגים:

וכמו שכבר אמרנו, האזרחים שמבינים זאת מצטיידים במצלמות רכב, כיוון שאינם סומכים על הגינותו של השוטר, והם יודעים למה...

[לכתבה המלאה של מרינה חש, במקומון אשדוד, לחצו כאן]

מאפיין שלישי: אוכפי החוק פטורים מהצורך לציית לו

שוטרים רבים מרגישים עצמם פטורים מהציות לו, הן בהתנהגותם האישית וגם כאשר הם אוכפים את החוק על האחרים. האזרח הנורמטיבי מרגיש את התופעה הזו בעיקר בכביש, כשרכבי משטרה עוקפים אותו במהירות מסחררת, לעיתים בשוליים. אולם התופעה רווחת בתחומים רבים אחרים. למשל:

[למאמר: 'מה יהיה? עבירות חנייה של רכבי משטרה', לחצו כאן]

מאפיין רביעי: "ברומא התנה כרומאי" - נגד עבריינים מותר הכל

"העבריינים מוכנים לשקר – כך גם אנחנו" (אמיר, 1998, עמ' 143-142)

את התסמונת הזו היטיב לתאר שלמה בלישה - מפקד לשעבר של בית הספר למודיעין של המשטרה - שכתב רומן המבוסס על אמיתות מתקופת שירתו במשטרה. את הרומן כינה בלישה בשל 'הפוכה', והוא מסביר: "להשיג משהו בהפוכה זה להשיג מטרה בדרך עקיפה. מהסיבות הלא נכונות לכאורה...". "...

כותב בלישה: 'אי אפשר לעבוד על פי הספר, ולהצליח'... את המשפט הזה שמעתי מפי רכזי המודיעין כאשר הייתי מפקד בית הספר למודיעין של המשטרה. במילים אחרות, על מנת להצליח ולפענח פשעים, אנשי המודיעין במהלך עבודתם חייבים לעבור לעתים על החוק, לא לקיים תמיד פקודות משטרה ונהלים של אגף המודיעין, ופעמים רבות מוצאים כי עליהם לפעול על פי האמרה "ברומא התנהג כרומאי" על מנת להצליח וללכוד את הפושעים..." (בלישה, 2013, ע' 7).

התנהג כרומאי משמעו:

• שימוש מופרז בכוח לצורך חילוץ ראיה; כדי 'ללמד לקח' וכדומה.
• 'תפירת תיקים': שתילת ראיות וכתיבת דוחות כוזבים וכדומה... במצבים שבהם ברור לשוטרים מי אשם, חסרות רק הוכחות לכך, והשוטרים מספקים אותן על ידי בידוי ראיות ושקרים כגון: "התנגד למעצר" "השתמש בכוח", או "נמצאו בכליו סמים" (שהוטמנו על ידי השוטרים) (אמיר, 1998, עמ' 143-142):

• כתיבת דוחות כוזבים;
• תיאום גרסאות בין שוטרים, ותיאום עדויות בבתי משפט:

[למאמר המלא של עו"ד לילך דניאל בתקדין, לחצו כאן]

• מתן עדויות שקר בבית המשפט:

לפניכם 'דוגמית' ממקרים רבים שבהם שוטרים נתפסים משקרים בבית המשפט. לאור המקרים שנחשפו, חישבו רק כמה מקרים היו ולא נחשפו... [לכתבה המלאה משמאל, לחצו כאן]

[להרחבה בנושא ספרו של שלמה בלישה, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'תפירת תיקים', לחצו כאן]

מאפיין חמישי: ייפוי נתונים סטטיסטיים

'ייפוי' נתונים סטטיסטיים על מנת להציג "הצלחות" שלא היו... דוגמה של אחד שנתפס (הרוב המכריע עושה ולא נתפס...) היא של מפקד תחנת קריית מלאכי לשעבר, סגן ניצב עמיר קמחי, ושל ראש משרד האק"ם שלו, מפקח דורון דנינו, נגדם הגישה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ב- 24 בפברואר 2009 כתב אישום. השניים מואשמים בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים והדחה בחקירה.

על פי האישום, השניים סגרו תיקי פשיעה על מנת לשפר את הסטטיסטיקה הפלילית של התחנה. על פי כתב האישום, הנהיג מפקד התחנה מדיניות שנועדה ליצור מצג כוזב לפיו פחתה רמת פשיעת עבירות הרכוש באזור התחנה. זאת, תוך "העלמת" אירועים שבהם בוצעו עבירות רכוש והצגת תמונה מעוותת של הסטטיסטיקה הפלילית הנוגעת לעבירות אלו, באופן שיצר מצג שווא כאילו הצליחה התחנה להוריד את מספר עבירות הרכוש באזור. לפי המדיניות שהונהגה, הנחה מפקד התחנה לפעול על מנת להביא לגניזה, בניגוד לחוק ולפקודות המטה הארצי, שלכמה שיותר עבירות רכוש כ"אירועי סיור", מבלי שיפתח בעניינם תיק חקירה.

על פי כתב האישום, פנה מפקד התחנה קמחי אל ראש משרד החקירות והמודיעין בתחנה וניסה להדיח אותו, שיגרום לכך שלא יוגשו תלונות על ידי אזרחים שבוצעו כנגדם עבירות רכוש וכך "יועלמו" אירועי פשיעת רכוש נוספים. כשסרב הקצין, שיכנע קמחי את קצין האק"ם לעשות זאת. מאחר ומפקד התחנה אחראי על ההערכה התקופתית של הקצין, ניתן להבין את הדילמה שבה היה נתון קצין האק"ם. בניגוד לקצין החקירות, הוא בחר ב"קוד הנאמנות" ופעל על פי הנחיות מפקדו. בשל הלחץ שהפעיל מפקד התחנה, נרשמו על-ידי דנינו דו"חות פעולה שהכילו פרטים שקריים. עובדות האירועים שובשו ונמנעה חקירה של האירועים. מפעם לפעם אף שוכנעו מתלוננים שלא להגיש תלונה (ששון , 2009).  

[למאמר המלא של ירון ששון ב- nrg, לחצו כאן]

דוגמה אחרת של ייפוי נתונים סטטיסטיים היא אכיפה מוגזמת, לא היונית בנסיבות העניין ולעתים שקרית כדי לעבות את נתוני האכיפה (ראו פירוט למעלה).

דוגמה נוספת היא של רישום ידיעות מודיעין כוזבות: רכזי מודיעין שמייצרים, לעתים, ידיעות לא מדויקות ולא תכליתיות בניסיון להגדיל את כמות הידיעות.

[למאמר: 'איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?', לחצו כאן]

מאפיין שישי: הנאמנות למפקדים עולה על הנאמנות לחוק...

דוגמה שממחישה היטב את הקביעה הזו היא משפטו של מפקד יס"מ לכיש לשעבר, בוועדת אור, כאשר היה צריך להעיר כנגד רפ"ק גיא רייף: "אני את גיא רייף לא מכיר. קידומי לא תלוי בו, כך שלא היה לי שום עניין להסתיר משהו ". במשפט זה, מסביר הקצין, שכיוון שאינו כבול בקשרי נאמנות ולכן אין לו בעיה לומר אמת, לא לשקר. משמע...

המקרה המוכר ביותר של חיפוי, אי דיווח ומחירו הוא של תת ניצב ניסים אדרי, שנתפס, נשפט והודח מהמשטרה עקב כך:

[למאמר המלא של אבי אשכנזי ב- nrg, לחצו כאן]

מאפיין שביעי: הנאמנות לחברים עולה על הנאמנות לחוק...

ראש מח"ש לשעבר, הרצל שבירו, התראיין לעיתון הארץ ב- 2005: בראיון להארץ, ואמר כך (אלון, 2005):

"קשר השתיקה" הוא אחת התופעות הקשות, המקשות על חוקרי מח"ש בעבודתם... שוטרים ואנשי מג"ב חושבים שאם חברם חרג מההוראות, זה לא דבר שמחייב אותם לדווח עליו לממונים עליהם, ולכן איננו זוכים לשיתוף פעולה של שוטרים נגד חבריהם, בעיקר לא בתלונות של עבירות בדבר שימוש בכוח בתפקיד... אתן לך דוגמה. לפני כשנה קיבלנו תלונה מאזרח על כך שקצין משטרה היכה אותו. הקצין הכחיש את הטענה בתוקף. גם שני מתנדבים במשטרה שנחקרו, אשרו את גרסת הקצין. במקרה כזה אין לי שום מוצא אחר אלא לסגור את התיק נגד קצין המשטרה מחוסר ראיות, אבל איתרע מזלו של אותו קצין, ועל המרפסת בסמוך למקום האירוע עמד אדם שתיעד את האירוע, ובצילום רואים בבירור כיצד הוא מכה את האזרח...

מאפיין שמיני: 'שוק' דיוני השיבוצים

מינויים ודיוני שיבוצים בהם נעשה לעתים סחר מכר של "תן לי ואתן לך", שבהם מתוגמלים קצינים על נאמנות עיוורת, גם אם יש מועמדים מתאימים מהם לתפקיד. המקרה המפורסם ביותר עד כה של הטיות של ועדות שיבוצים הוא של המפכ"ל לשעבר, משה קראדי, שהואשם על ידי ועדת זיילר בכך, שבהיותו מפקד מחוז הדרום העלים מעמיתיו בדיון את תוצאות בדיקת הפולגירף של מועמדו לפיקוד על ימ"ר דרום, ניתב משנה יורם לוי.

[בתמונה משמאל: ניצב משנה יורם לוי. צילום מסך מתוך תכנית הטלוויזיה: 'עובדה']

האמת, ניתן להמשיך אבל התעייפתי. אתם מוזמנים להשלים...

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), האם המשטרה מורידה פשיעה?, ייצור ידע, 13/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קוד הנאמנות, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), סביבה כללית של ארגון, ייצור ידע, 6/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), האם בשורת השינוי במשטרה תגיע דווקא מאגף התנועה?, ייצור ידע, 3/8/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית, ייצור ידע, 7/1/16.
• שלמה בלישה (2013), הפוכה, האם אנשי המודיעין המשטרתי הם עבריינים במדים או גיבורים?, הוצאה עצמית של המחבר.
• פנחס יחזקאלי (2016), תפירת תיק, ייצור ידע, 19/1/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), הוגנות באכיפה, ייצור ידע, 12/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מה יהיה? עבירות חנייה של רכבי משטרה, ייצור ידע, 29/4/15.
• דרור רשף (2018), לצאת מקונספציות, כדי לצאת מתאונות הדרכים, ייצור ידע, 18/9/18.
• אבי אשכנזי (2012), פרשת ניסו שחם: תנ"צ ניסים אדרי הודח מתפקידו בגלל אישום בטיוח, nrg, 21/10/12.
• ירון ששון (2009), פרשת ניסו שחם: תנ"צ ניסים אדרי הודח מתפקידו בגלל אישום בטיוח, nrg, 24/2/09.
• מרינה חש (2018), גילויים חדשים בפרשת ״השוטרת המשקרת": "פעלה בדפוס ערמומי ומתוכנן מראש", מקומון אשדוד, 12/7/18.
• חיים טוויל (2018), איזו מבוכה למשטרה: השוטר שיקר – והעיד על אירוע שהוא לא היה בו, חרדים 1, 8/3/18.
• לילך דניאל (2017), השוטרים "תפרו תיק" על מעשה מגונה בקטינה, המדינה תפצה במאות אלפים, תקדין, 22/10/17.
• לילך דניאל (2017), השוטרים תיאמו עדויות, האזרח זוכה מתקיפה: "פגיעה אנושה בטוהר המידות", תקדין, 1/11/17.
• רוני ריטמן (2014), דילמת המודיעין המשטרתי והשפעתה על הביטחון האישי והלאומי, ייצור ידע, 25/7/14.
• Coser Lewis A (1967), Greedy Organisations, European Journal of Sociology, Volume 8, Issue 02, November 1967, pp 196-215.
• De Campo, M.E. (2013). Contemporary Greedy Institutions: An Essay on Lewis Coser's Concept in the Era of the 'Hive Mind'. Czech Sociological Review, Vol. 49, No. 6, pp. 969-987.