פנחס יחזקאלי: מסוכן לשרת בשב"ס!

תקציר: המקרים הקשים ביותר של פעולות נגד קציני שב"ס הם שני המקרים של רצח קצינים, שעלה יפה (ב- 1981 וב- 1998) ושניים שנכשלו (ב- 1993 וב- 1994; ראו בהמשך). עובדה מעניינת היא שמאז תחילת המילניום, בעשרים השנים האחרונות ויותר - ודווקא בעידן משפחות הפשיעה - לא נעשו ניסיונות אקטיביים לרצוח קציני שב"ס, אלא להזהירם בלבד…


[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

עודכן ב- 18 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עסק מסוכן... 

להיות קצין בשירות בתי הסוהר (שב"ס) זה עסק מסוכן... החיכוך היום-יומי עם עבריינים מייצר מצבים, שבהם הקצינים - וגם משפחותיהם - חשופים להתנקשויות ולפיצוצי אזהרה מסוגים שונים (על איומים לפגיעה אין טעם לדבר. כאלה יש בשפע...).

המקרים הקשים ביותר של פעולות נגד קציני שב"ס הם שני המקרים של רצח קצינים, שעלה יפה (ב- 1981 וב- 1998) ושניים שנכשלו (ב- 1993 וב- 1994; ראו בהמשך). עובדה מעניינת היא שמאז תחילת המילניום, בכמעט עשרים השנים האחרונות - ודווקא בעידן משפחות הפשיעה - לא נעשו ניסיונות אקטיביים לרצוח קציני שב"ס, אלא להזהירם בלבד.

הסקירה תתחלק לשלושה חלקים:

1. רציחות בפועל של קציני שב"ס;

2. ניסיונות לרצח;

3. פעולות הפחדה

[בתמונה: קציני שב"ס על חבל דק / על שפת הכאוס... המקור: ציור קיר במשרדי וידיס - המאמן העסקי, דני וידיסלבסקי]
[בתמונה: קציני שב"ס על חבל דק / על שפת הכאוס... המקור: ציור קיר במשרדי וידיס - המאמן העסקי, דני וידיסלבסקי]

להלן הפירוט:

1. רציחות של קציני שב"ס 

1981: רצח רב כלאי רוני ניצן ז"ל

תודה לעורך דין מור עטיה על הסיוע בעדכון חלק זה!

[בתמונה: הרצל אביטן ועו"ד אבי עמירם. מקור התמונה: צילום פרטי]
[בתמונה: הרצל אביטן ועו"ד אבי עמירם. מקור התמונה: צילום פרטי]
רצח רב כלאי רוני ניצן ז"ל הייתה אחת הפרשות המטלטלות ביותר שעבר שירות בתי הסוהר בשנות קיומו. ניצן, בן ה-31 במותו, גם היה איש החוק הראשון במדינת ישראל שחוסל בידיו של עבריין:

ניצן נרצח ב-13 בדצמבר 1981 - בעת ששימש כמפקד בית המעצר שבמתחם בית הסוהר איילון ברמלה - על ידי העבריינים: האסיר הנמלט, הרצל אביטן,יעקב שמש, אמנון דוד ומשה כהן. השלושה ארבו לניצן סמוך לפתח ביתו בשכונת "גני ראשון" שבראשון לציון, התקרבו אליו, והרצל אביטן ירה ממרחק של שני מטרים 22 כדורי עוזי לעברו. עילת הרצח הייתה מאבקו למיגור נגע הסמים בקרב האסירים, והתעקשותו להעביר את אלה השבים מחופשה חוקן, במטרה לתפוס סמים שהוברחו בפי הטבעת על ידי אסירים שחזרו מביקור או חופשה. השלושה טענו כי מדיניות החוקן השפילה אותם, גופנית ונפשית.

עקב הסכמתו של משה כהן לשמש עד מדינה, הורשע יעקב שמש ברצח, משה כהן, ואילו הרצל אביטן, שהועמד לדין יחד עם שמש, זוכה בתיק זה מחמת הספק. המדינה ערערה על הזיכוי לבית המשפט העליון, וביום 15.9.87 התקבל הערעור, הרצל אביטן הורשע ברצח האמור ונגזר עליו מאסר עולם (ע"פ 679/84).

[בתמונה: סגן גונדר רוני ניצן ז"ל. המקור: אתר שב"ס]
[בתמונה: סגן גונדר רוני ניצן ז"ל. המקור: אתר שב"ס]

1998: רצח תת גונדר, ד"ר יעקב זיגלבוים ז"ל

יעקב זיגלבוים
[בתמונה משמאל: גונדר משנה יעקב זיגלבוים ז"ל. המקור: באדיבות אתר יד לבנים]

זהו החיסול הכואב והמביך ביותר בתולדות שב"ס משתי סיבות עיקריות:

1. זהו הקצין הבכיר ביותר שנרצח;

ו- 2. מפני שמקרה זה ומניעיו נותרו עד היום, בלתי מפוענחים...

בבוקר ה-6 במאי 1998 נרצח מי שהיה ראש מינהל טיפול ושיקום האסיר, ולפני כן, קצין הרפואה הראשי של שירות בתי הסוהר, בהטמנת מטען חבלה ברכבו, בתוך מחנה צריפין, לאחר שהוריד את שני ילדיו בבית הספר. הוא היה אחראי על הבדיקות הרפואיות בשב"ס. בכוחו היה לשנות תנאי כליאה, לאפשר תנאים טובים יותר לאסירים, ואף לקצר זמן מאסר במקרים קיצוניים.

היה ברור כי המתנקשים ידעו היטב את סדר יומו של זיגלבוים (ראה בתמונה משמאל. המקור: יד לבנים), כולל לוחות הזמנים שלו והזמן שבו יהיה ללא הילדים ברכב, כמו גם העובדה, שהאבטחה האישית על זיגלבוים הוסרה. המטען הורכב מחומר נפץ תקני שככל הנראה נגנב זמן קצר קודם לכן מאחד מבסיסי צה"ל. המבצעים דאגו להשתמש בכמות שתספיק להרוג את זיגלבוים אבל לא תפגע במכוניות נוספות שייסעו לידו. המטען הוצמד באמצעות דבק אפוקסי חזק, תוך מחשבה רבה, בין הדוושות לבין כיסא הנהג. לפי ההערכה, כך ביקשו המחסלים להבטיח מצב שזיגלבוים יחטוף את כל עוצמת הפיצוץ ושהכיסא שעליו ישב לא יספוג את מרבית הרסיסים (סניור, 2011).

רצח זה, והסיבות לו, לא פוענחו עד היום, אולם ברור כי באותם ימים, רק גורם מקצועי ומאורגן היה יכול לתכנן ולבצע "פיגוע פלילי" כזה. זו הייתה עבודה של מה שאנחנו מכנים היום "ארגון פשיעה".

אירועים אלו גרמו לשב"ס לשנות מספר נהלי אבטחה וביטחון ואף לבצע חשיבה מחודשת, בכל הקשור לשיתוף פעולה בין ארגוני האכיפה. בנוסף, מקרים אלו מצביעים על המורכבות בביצוע משימת הכליאה. האסירים, שהם היריב אך לעיתים יריב שצריך לטפל ולשקם אותו מנצלים את המורכבות, שבין ביטחון ושיקום לפגיע באנשי סגל או אסירים אחרים.

[בתמונה: הכותרות בעיתונות אחרי הרצח...]
[בתמונה: הכותרות בעיתונות אחרי הרצח...]

2. ניסיונות לרצח של קציני שב"ס

1993: ניסיון הרצח של גונדר משנה רוני לבקוביץ' ואשתו

[מקור התמונה של רוני לבקוביץ': פייסבוק]
ב- 1993 הונח מטען חבלה בקיר החיצוני של חדר השינה של מפקד כלא באר שבע, גונדר משנה רוני לבקוביץ' (ראו תמונה משמאל), ורק בנס ניצלו הוא ואשתו. 

מסתבר כי אשתו של לבקוביץ' ביצעה שינויים בחדר רק יום לפני כן, והזיזה את המיטה הזוגית שלהם למקום שונה. בכך, ניצלו חייהם.

יתכן שהסיבה לכך הייתה ניסיונו של לבקוביץ', שנתיים לפני כן, לכפות על האסירים לקום למפקד בוקר, במטרה להחזיר את השליטה במקום לידי הסוהרים. 

1994: ניסיון הרצח של רב כלאי בני אבירם

בבוקרו של 30 באוקטובר 1994, יצא קצין הביטחון של כלא ניצן, בני אבירם, מביתו שבקריית מלאכי ונורה ביריות אקדח ממכונית חונה. היריות פגעו בלסתו, בחזהו ובזרועו, וגרמו לו חבלה חמורה. למרות פציעותיו הקשות שלף אבירם את אקדחו וירה לעבר המכונית הנמלטת, שבה ישבו שלושה אנשים: חסן זוהר, יואב שבי ואבנר סעיד.

השלושה נלכדו, הועמדו לדין, הורשעו בניסיון לרצח, ונידונו על ידי השופטים יעקב קדמי, דליה דורנר וחנוך אריאל ל-16 שנות מאסר.

[בתמונה: נסיונות לרצח קציני שב"ס... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MIH83 לאתר Pixabay]
[בתמונה: נסיונות לרצח קציני שב"ס... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MIH83 לאתר Pixabay]

3. פעולות אזהרה נגד קצינים בשב"ס

המקרים רבים מספור; ואין יכולת למנות את כולם. הנה רשימה חלקית...

  • 2023: פיצוץ מטען ברכבו של קצין שב"ס בנתניה: ב- 11 בינואר 2023 הושלך רימון הלם ליד מפקדת מחוז מרכז של שב"ס ברמלה. לא היו נפגעים.
  • 2022: השלכת מטען מאולתר לעבר ביתו של קצין שב"ס: ב- 29 במאי 2022 הושלך מטען מאולתר לעבר ביתו של קצין מודיעין באחד מבתי הסוהר בצפון הארץ. לא היו נפגעים בנפש, אולם על קירות הבית נמצאו סימני פגיעה ונגרם נזק קל. 
  • 2018: פיצוץ מטען ברכבו של קצין שב"ס בנתניה: מטען חבלה התפוצץ ב- 13 בדצמבר 2018, לפנות בוקר, באלעד, סמוך לביתו של קצין המודיעין של בית הסוהר "רימונים". נזק נגרם לרכב ולרכב נוסף שחנה בסמוך. לא היו נפגעים. חודש לפני כן נשרף רכב אחר מתחת לביתו של הקצין.
  • 2018: פיצוץ מטען ברכבה של קצינת שב"ס בנתניה: ב- 7 לאוקטובר 2018, התפוצץ מטען חבלה ברכבה של קצינה, שחנה בסמוך לביתה ברחוב איתמר בן אב"י בנתניה. פיצוץ בקנה מידה קטן כזה ועיתוי ביצועו מעידים שמדובר באזהרה ולא בניסיון חיסול (ראו הסרטון למטה).
  • 2010: רימון אזהרה הונח בפתח ביתו של קצין שב"ס בכפר יונה: ב- 18 בינואר 2010 הוצמד רימון לביתו של קצין מיחידת נחשון של שירות בתי הסוהר המתגורר בכפר יונה. כמו כן, רוססו במקום איומים על חייו. הרימון נוטרל על ידי חבלנים ממרחב שרון של המשטרה. החשד הוא שזוהי אזהרה ממשפחות פשע, בהקשר לפרשת "כוכב הצפון". מלבד הרימון נמצאו גם כתובות נאצה שרוססו ליד הבית.
  • 2007: רימון אזהרה הונח בפתח ביתו של קצין שב"ס בבאר שבע: ב- 6 במרץ 2007, הונח רימון רסס בפתח ביתו של קצין מודיעין בשירות בתי הסוהר הגר בשכונה א' בבאר שבע ועובד בכלא "אוהלי קידר" בעיר. הפיצוץ נמנע בזכות ערנותם של השכנים שהבחינו ברימון לפני שהקצין פתח את דלת ביתו והזהירו אותו, לפני שיצא מביתו לעבודה. למקום הוזעקו כוחות משטרה וחבלן שפירק את הרימון. על הקיר ליד דלת ביתו רוססה כתובת גרפיטי גדולה שנשאה את שמו של הקצין ואת המילים "על מה שהיה באגף 2, אוהלי קידר".

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מסוכן לשרת בשב"ס!

  1. קראתי את הכתבה הזו, ושאין הצדקה לרצח בשום מקרה , בטח לא של מנהלי כלא , או סוהרים בזמן מילוי תפקידם, יש קווים שלא חוצים , ורצח זו חציית קו אדום שאסור להגיע אליו, ובאותה מידה יש גם קו אדום שמנהל בית כלא או סוהר לא יכולים לעבור עליו ! במקרה של רוני ניצן , אסירים שישבו אצלו בכלא מדברים על אדם סדיסט , על מרתפי עינויים , היה שם עבריין אחד שקראו לו משה דנינו שעל עבירה קטנה מאוד ,,שמגיע לה ביטול קנטינה , רוני ניצן תלה אותו ערום 7 ימים , במרתף העינויים , הוא קיבל שם מכות רצח , וסבל מהשפלה נפשית ופיזית ( אקספרס של חצות , אומרים אסירים לשעבר הייתה קטנה לעומת הכלא שרוני ניצן ניהל ) היו שם ספורי חוקן תוך התעללות פיזית ונפשית נוראית של סוהרים ומנהל הכלא באסירים , תאי העינויים במרתף של הכלא היה מקום שכל מי שהיה יורד לשם חוזר משם אחר , רוני ניצן לא התאים לתפקיד שהוא כיהן בו , הוא היה אדם מתוסכל , וסאדיסט ,אדם אם הפרעת אישיות הוא היה מיסטר ג׳יקל ומיסטייר הייד , מפוצל בנפשו, הוא פגע פיזית ונפשית , הוא העביר מאות אסירים , סדנות סדיסטיות עם כל מיני שיטות עינויים , וללא הצדקה או פרופורציה , הוא חצה את כל הקווים ונרצח על זה , אם הרצל אביטן וחבריו לא היו רוצחים אותו היו רוצחים אותו אסירים אחרים זה היה ענין של זמן , הוא נתן להם להרגיש מזה להיות בגהינום והם שלחו אותו ישירות לשם . שלמה טוייזר לעומתו היה מנהל כלא בעל גישה שונה משל רוני ניצן , והיו אצלו כל האסירים הכי מסוכנים בישראל ,ובחוכמתו הוא ניהל את הכלא ביד רמה , וזכה לכבוד גדול מהאסירים , ובחזרה לרוני ניצן האשמה היא על מי שמינה אותו , כי רוני ניצן לא היה מתאים לתפקיד בגלל הפרעות באישיות שהוא סבל מהם , והתכונה הסדיסטית שהיתה מושרשת בו, ( הוא אהב לענות , לשלוט , להשפיל , הוא אהב לראות עינויים ולענות בעצמו הוא היה מכור לזה, והיה מקבל מזה סיפוק גדול כמו גבר שמקבל סיפוק מאישה ) לסיכום דברים אף אחד מהאסירים בישראל של 1981 לא הצטער על מותו, עם דבר ידיעה על מותו נפתחו בקבוקי שמפניה, וחגיגות בבתי הכלא, הרצל אביטן וחבריו שילמו מחיר על הרצח , ומעולם לא הצטערו על כך .

    • ואווו, מחריד! איזה טיפוסים הגיעו לשם בעבר, אילו תקופות אפלות וקשות היו במדינה הזו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *