[בתמונה: כריכת הספר: 'מיטת סדום' לניקולס טאלב. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]
בשנת 2010 ראה אור ספרו של נסים ניקולס טאלבּ (ראו תמונה משמאל), The Bed of Procrustes.
זהו ספרו השלישי של טאלב, אחרי הספרים: תעתועי האקראיות ו- הברבור השחור.
הספר תורגם לעברית וראה אור ב- 2011, תחת השם: מיטת סדום. פתגמים מעשיים, בהוצאת כנרת, זמורה ביתן דביר.
טאלב מעיד על עצמו כך:
"הנושא הכללי של עבודתי הוא מגבלות הידע האנושי, והטעויות וההטיות - המקסימות והפחות מקסימות - הכרוכות בעיסוק, בנושאים המצויים מחוץ לשדה ההתבוננות שלנו: במה שאיננו רואים ובמה שאיננו יכולים לראות, ובקצרה - בבלתי ידוע; בכל המצוי מעברה השני של רעלת העמימות..." (טאלב, 2011, ע 134).
אם שני ספריו הראשונים של טאלב - תעתועי האקראיות (משמאל למטה) ו- הברבור השחור (מימין למטה) - עסקו בתופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), מוקדש הספר הזה של טאלב להיבט אחר של תופעת אי הוודאות: לתופעת המסגור.
[להרחבה בסוגיית התוצאות הבלתי צפויות, לחצו כאן] [להרחבה על תופעת ה'מסגור', לחצו כאן]
בניגוד לספריו הקודמים, הספר הזה הוא אסופה של פתגמים, המאתגרים את תופעת המסגור. "כל אחד מן הפתגמים המופיעים בספר הוא סוג של מיטת סדום" כזו - טוען טאלב - "הידע שלנו, בני האדם, מוגבל; וכמוהו גם הראייה וההבנה שלנו. על הפער הזה אנו מגשרים באמצעות דחיסת החיים והעולם לתוך דגמים פשוטים וסחירים, הכללות, הפשטות, מטבעות לשון ונרטיבים ארוזים מראש - והתוצאות, לעתים, מתפוצצות בפרצופנו" (טאלב, 2011, ע' 5).
טאלב טוען כי "שכלנו נאלץ לצמצם את שטף המידע הנקלט בו, ומשום כך אנו נוטים לדחוס את התופעות לתוך מיטת סדום של קטגוריה מוכרת וקלה להבנה (אגב כריתת הבלתי ידוע), יותר מכפי שאנו נוטים להימנע ממיון ומסיווג ולהפוך את התופעה למוחשית. הודות ליכולתנו לזהות תבניות - אמתיות וגם שאינן כאלו - האקראי נראה לנו אקראי פחות וּודאִי יותר; המוח הפעיל־מדי שלנו מעדיף בדרך כלל החלת נרטיב פשטני ושגוי על פני אי־החלת נרטיב כלשהו." (טאלב, 2011, ע' 134).
[להרחבה בנושא תבניות - דפוסים חוזרים, לחצו כאן]
"ביטול הלא־נראה נובע מהנטייה האנושית של "בוז למופשט" (השכל שלנו מתקשה להתמודד עם מה שאינו אנקדוטלי, ומושפע בנקל מדימויים עזים וחיים, ומשום כך מצליחים כלי התקשורת לעוות את ראיית העולם שלנו)" (טאלב, 2011, ע' 134).
"השכל עלול להיות כלי מופלא לרמייה עצמית, שכן הוא לא נועד להתמודדות עם מורכבות ועם אי־ודאויות לא־ליניאריות. בניגוד לשיח המקובל, מידע רב יותר משמעותו אשליות רבות יותר. כתופעת לוואי של המודרניות ועידן המידע, אנו נוטים יותר ויותר לזהות תבניות שאינן קיימות; יש חוסר התאמה בין האקראיות המבולגנת של עולמנו הנוכחי עתיר המידע, עולם שופע יחסֵי גומלין מורכבים, ובין האינטואיציות המדריכות אותנו בהבנת האירועים, אינטואיציות שמקורן בבית גידול קדמוני פשוט יותר. הארכיטקטורה המנטלית שלנו שרויה בחוסר התאמה גובר והולך עם העולם שאנו חיים בו."[להרחבה בסוגיית ה'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיית 'אי הודאות', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיית 'חוסר הליניאריות', לחצו כאן]
"אפילו המדע אינו מצליח להתמודד ביעילות עם דברים מסובכים ולא־ליניאריים, אותם דברים המשופעים בתלות גומלין (אקלים, החיים הכלכליים, גוף האדם). זאת, למרות הצלחותיו המשכרות בתחום הליניארי (פיזיקה והנדסה) שציידו אותו ביוקרה המסכנת אותנו."
וממשיך טאלב: "הדבר מוביל לבעיות של סִכלות: כאשר המפה אינה תואמת את פני השטח, נוצרת קטגוריה מסוימת של שוטה: המשכיל יתר על המידה, איש האקדמיה, העיתונאי, קורא העיתונים, ה"מדען" המכניסטי, הפסאודו־אמפיריציסט, כל אותם טיפוסים שניחנו במה שאני מכנה "יהירות אפיסטמית", אותה יכולת מופלאה לבטל את מה שהם אינם רואים, את הסמוי מן העין. שוטה זה נכנס למצב של הכחשה, ומדמיין כי פני השטח תואמים את המפה שלו. ככלל, השוטה שלנו הוא זה המבצע את הצמצום השגוי שתכליתו צמצום, או מסלק דבר־מה חיוני: הוא כורת את רגליו של אורח, או, מוטב, חלק מראשו, אך משוכנע כי שימר את הפרסונה שלו ברמת דיוק של 95 אחוזים."
"הביטו סביב על מיטות סדום השונות שיצרנו: חלקן מועילות, אחרות ערכן מוטל בספק: רגולציות, ממשלים היררכיים, מוסדות השכלה גבוהה, מכוני כושר, יומְמים, בנייני משרדים רבי־קומות, יחסי אנוש כפויים, תעסוקה וכו'. מאז עידן הנאורות, לנוכח המתח הגדול המתקיים בין רציונליזם (כיצד היינו רוצים שדברים יהיו כדי שייראו לנו הגיוניים) ובין אמפיריציזם (הדברים כמות שהם), אנו מאשימים את העולם על שאינו מתאים למיטות המודלים ה"רציונליים", מנסים לשנות את בני האדם על מנת שיתאימו לטכנולוגיה, מזייפים עקרונות מוסר כדי שיתאימו לצורכי התעסוקה שלנו, מבקשים מן החיים הכלכליים שיתאימו לתיאוריות של כלכלנים, ומצפים מן החיים האנושיים להידחס לתוך נרטיב כלשהו.
אנחנו שומרים על חוסננו כל עוד טעויות בייצוג הבלתי ידוע ובהבנת השפעות אקראיות אינן מובילות לתוצאות מנוגדות למציאות, אך נחלשים כאשר המציאות טופחת על פני טעויות אלו. החזק יוצא נשכר מאירועי 'ברבור שחור', השברירי ניזוק מהם קשות. אנחנו נעשים יותר ויותר שבריריים בפני סוג מסוים של אוטיזם מדעי, בטוח בעצמו, המתיימר לקבוע מסמרות באשר לבלתי ידוע; והתוצאה היא בעיות מורכבות מאין־כמותן, סיכונים, ותלות רבה בטעויות אנוש...
פסקה זו מחברת את הספר עם ספרו הרביעי של טאלב, ''אנטי שביר'.
סקירה על ספריו האחרים של טאלב
[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- נסים ניקולס טאלב (2011), מיטת סדום, פתגמים מעשיים, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן דביר.
- נסים ניקולס טאלב (2004), תעתועי האקראיות, הופעתו של הברבור השחור בשוקי ההון (ובחיים), תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
- טאלב ניקולס נסים (2010), הברבור השחור, השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים, אור יהודה: דביר.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
