יאיר רגב: סוף עידן המדובבים ככלי חקירה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

מדובב מהו? המשגה

מדובב משטרתי (Police Dubbed) הוא אדם - עבריין בשירות המשטרה, או שוטר שמתחזה לעבריין - המפתה עציר או אסיר להתוודות על פשע, ובכך מסייע להפללתו. המדובב מגיע ל"חיכוך" עם החשוד בתא המעצר, ברכב או בכל מקום אפשרי אחר, והמפגש מוקלט, ואם ניתן, גם מצולם. לעתים מופעלים מספר מדובבים על נחקר אחד (יחזקאלי, 2015).

זהו כלי חקירה אנושי, המופעל בשירות המשטרה ושירותי ביטחון, כאשר אין בידם די ראיות להרשעתו של עציר (או להרשעתו של אסיר בעבירה אחרת מזו שבה הורשע). מטרתו להביא את העציר לספר על פשע שביצע, לאחר שנכשלו הניסיונות לקבל ממנה הודאה כזו בחקירה משטרתית גלויה. להשגת הודאה זו פועל המדובב בעורמה. הוא מוכנס לתאו של העציר, כאילו אף הוא עצור, רוכש את אמונו (למשל באמצעות התוודות על פשעים שהמדובב עשה לכאורה), ומביא לכך שהעציר יגלה את סודו (יחזקאלי, 2015).

הודאה באמצעות מדובב יכולה לזכות לאמון מלא  של ביהמ"ש ולהוביל להרשעה. זאת כיוון שקשה לטעון שההודאה הוצאה באמצעים אלימים, שכן מדובר בשיחה בין שניים, שבמהלכה החשוד הודה (יחזקאלי, 2015).

[להרחבה בסוגיית המדובב המשטרתי, לחצו כאן]

בית המשפט מורה לחשוף את נוהל המדובבים

ב- 29 באוקטובר 2018, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה בה מכתב האישום שהוגש נגד יבגני גולובקו ורוסלן שצ'פטניוב בתיק רצח אסיר העולם לשעבר יוסי עטר ברחובות. לפני כחודש בית המשפט חייב את הפרקליטות לחשוף את נוהלי הפעלת המדובבים. ראש ההרכב, השופט מנחם פינקלשטיין הורה לפרקליטות לחשוף את ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה בנושא הפעלת מדובבים, ואת הנוהל המשטרתי הנגזר ממנה (פרוסמושקין, 2018). 

מספר חודשים לפני כן, קבעו השופטים כי "אין לראות בהנחיות פרקליט המדינה כהנחיות פנימיות וסודיות, וכי הן הנחיות מחייבות שאין לראותן עוד כטיוטה". מנגד, הפרקליטות סירבה לחשוף את המסמכים הנדרשים בכל תוקף והוציאה תעודת חיסיון על הכללים החדשים (פרוסמושקין, 2018)

[לכתבה המלאה של מיכאל פרוסמושקין ב-פוסטה, לחצו כאן]

האם המשטרה עומדת לאבד את כלי החקירה הזה?

הסוגיה שעל הפרק היא, האם ניתן למשטרה להתיר דיבוב טרם חקירה באזהרה, לפני שהחשוד מודע למהות החשד כנגדו, ולכך שהוא זכאי לשמור על שתיקה ולהיוועץ בעורך דין. כלומר, ה"חוקרים" בפועל הם למעשה עבריינים המבצעים "עבודת קבלנות" של תשאול חשודים. עבודת חקירה זו מתבצעת בשיטות של הפעלת סוכנים ועל ידי הפעלת מדובבים, מבלי שלמתושאל יתאפשר להגן על עצמו, כי הוא לא יודע שהוא חשוד; וכן, הוא לא יודע שה"חבר" המדובב אותו לדבר הוא בעצם "חוקר", הפועל מטעם המשטרה, המנסה לחלץ ממנו מידע מפליל... ולעתים, כל זאת בטרם שנחקר רשמית ונודע לו כי הוא חשוד בביצוע עבירה... 

עד היום שיטה זו בוצעה בעשרות ובמאות תיקים, האם המשטרה עומדת לאבד גם את הכלי הזה?

ככלל, הפעלת מדובב נועדה לעקוף את יכולת ההתנגדות של החשוד, להסיר מחסומים המשבשים את היכולת להפלילו ולחלץ מפיו מידע מוסתר אשר אותו הוא לא מעוניין לחלוק עם חוקר משטרתי ולנסות ולהגיע לחקר האמת. מתוך הנחה שדיבור חופשי של החשוד עם אדם לא מאיים כחוקר משטרתי יאפשר לחשוד לומר את כל האמת ללא צנזורה...

כלי כזה צריך להיות מופעל בזהירות ורגישות רבה מאחר וישנם מתערבים ומשתנים רבים שיש לשקללם, לפני שמסתמכים על האמרות שנמסרו למדובב.

רוב הליקויים בהפעלת המדובב נעוצים ביוזמה ובאקטיביות בחילוץ המידע המוסתר.

עד היום, ההבחנה המידתית, המאזנת בין רצונה של החברה להעניק הגנה פרוצדורלית לחשוד בשלבי החקירה הראשוניים, לבין רצונה לחשוף מעשי פשיעה הייתה באבחנה בין שני סוגי מדובבים (יחזקאלי, 2015):

  • מדובב פסיבי: המוצמד לחשוד ומגיב לפניות אליו בנוגע לעבירה, אך אינו פותח מיוזמתו בדיון עם החשוד על העבירה.
  • מדובב אקטיבי: המשדל את החשוד להודות באשמה.

שלביו השונים של ההליך הפלילי, החל משלב החקירה הפלילית, עובר בניהול המשפט וכלה בענישה, מחייבים איזון מתמיד בין השימוש בכוח השלטוני הנדרש לאכיפת החוק לבין ההגנה על זכויות היסוד של החשוד, הנאשם והאסיר. איזון זה מבטיח הן את ההגנה הראויה על זכויות האדם והן את שמירת הלגיטימיות הציבורית של ההליך הפלילי כולו.

החובה לאזן - בין הצורך הציבורי להילחם בפשיעה לבין שמירה על זכויות הפרט יוצרת מתח פנימי מובנה ונוסחת ההפעלה המאזנת בין הערכים השונים משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן. בשנים האחרונות, שיטות משפט רבות הפנימו את העיקרון לפיו היכרותו של החשוד עם זכויותיו משמשת תנאי סף לשמירתן של אלה, שכן מי שאינו מודע לקיומה של זכות, לעולם לא יוכל לנסות ולממש אותה...

[לקובץ המאמרים על הפעלת מדובבים בחקירות המשטרה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *