[בתמונה: כריזמה בעבודה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי robinsonk26 לאתר Pixabay]

המאמר עודכן ב- 5 בדצמבר 2021

רקפת ששון היא מנהלת לקוחות ופרויקטים שיווקיים בתחומי האופליין והאונליין. עוסקת בתכנון, גיבוש אסטרטגיה והובלה של פרויקטים, משלב הבנת הצרכים של הלקוח ועד לשלב הפקת התוצר הסופי. כן, עוסקת בפיתוח עסקי, כתיבת תוכן וניהול אפליקציות. בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמנהל עסקים, ותואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים העוסק בכריזמה. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: פרופ' יעקב רז על כריזמה, מיתוס והקשר ביניהם.

*  *  *

'כריזמה' (Charisma) היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישית מצוינים. אדם כריזמטי מסוגל להשתמש בתכונות אלו, בנוסף על דיבור והיגיון, כדי לפנות לליבם של אנשים אחרים ולהשפיע על דעתם, ובכוחה יש באפשרותו גם לסחוף אחריו המונים (ויקיפדיה: כריזמה).

מקורה של המילה בעולם העתיק. מי ש'נתן לה חיים חדשים' הסוציולוג הגרמני, מקס ובר, שהשתמש בה כדי לתאר השפעה של מנהיג, שנדמה שיש לו סגולות על-טבעיות. משמע, הוא קשר את המושג כריזמה לתופעת המנהיגות!

[לקובץ המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

על פי ובר, מנהיג כריזמטי הוא אדם בעל יכולות אישיות גבוהות וכושר שכנוע. הוא משרה אמון וניחן בקסם אישי ובכישורי תקשורת בינאישיים מצוינים, המאפשרים לו לפנות לליבם של הסובבים אותו ולהשפיע על דעתם, בין היתר, באמצעות שימוש בשיח והיגיון (וובר, 1980).

[בתמונה: מנהיגות וכריזמה - גם בטבע... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Sponchia לאתר Pixabay]

כריזמה ארגונית

גילוייה של הכריזמה בארגונים אינה שונה מגילוייה בעולם הפוליטי והמדיני למשל. העיסוק בכריזמה כחלק מתכונות המנהיג בארגון החלה בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת. נטען כי כי מנהיגים כריזמטיים הם רודפי עוצמה, בעלי ביטחון עצמי רב, ויש להם את היכולת להרשים את הסובבים אותם. יש להם אידאולוגיה וחזון מלהיב, שאותם הם 'מוכרים' בכישרון רב לשומעיהם, שמקבלים את מנהיגותם ללא תנאי, תופסים את עמדותיהם ואמונותיהם כנכונות, ומצייתים להם ברצון (House, 1971).

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

מרכיב נוסף בכריזמה מקצועית של אדם הוא המוניטין (reputation) שרכש. אנשים נוטים לסמוך על מי שיש להם ניסיון טוב עם עצותיו, ועל מי שיש להם ניסיון כללי טוב אתו. כך למשל, כשמדובר בנושאי ביטחון, נעדיף את עצתו של קצין גבוה על פני עצתו של קצין זוטר. כן נעדיף להשתכנע על ידי מי שכבר הצליח לשכנע אנשים רבים אחרים מאשר על ידי מי שכמעט עוד לא שכנע איש.

[בתמונה: המוניטין הוא חלק מהכריזמה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

כוחה של כריזמה

'כריזמה' היא, במקור, מילה יוונית שמשמעותה מתנת חסד או מתנת האלוהים. משמעות המילה מצביעה על התובנה שהייתה נוהגת בעולם העתיק, לפיה כריזמה היא תכונה מולדת; וגם בימינו, היא, במידה מסויימת, עדיין כזו.

יחד עם זאת, יש היום טכניקות רבות שמשנות מאוד את יכולתו של אדם להיתפס כריזמתי. משמע, בעולם המודרני, כריזמה היא בחלקה תכונה נרכשת!

קנדי עושה היסטוריה...

מקרה הבוחן החשוב ביותר להבנת המושג 'כריזמה' היו ארבעת העימותים הטלוויזיוניים שבין שני המועמדים לנשיאות ארצות הברית ב- 1960, סגן הנשיא הרפובליקני, ריצ'רד ניקסון לסנטור, ג'ון פיצג'רלד קנדי . ניקסון הגיע לעימותים כמועמד המוביל. אבל, סיים אותם בפיגור; בעוד קנדי הפך לל'מר כריזמה', וזכה בנשיאות.

[בתמונה משמאל: ג'ון פיצג'רלד קנדי: האם הכריזמה שלו היא מתנת האלוהים לבדה? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Pipesfe. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המעניין בעימות היה שניקסון שלט טוב יותר בחומר וטיעוניו היו משכנעים יותר. אבל קנדי נראה נינוח יותר, חתיך יותר, צעיר יותר ובטוח בעצמו יותר. התוצאה: מי ששמע את העימות ברדיו, סבר שניקסון ניצח. אבל מי שראה אותו בטלוויזיה (והרוב עשו כן...), נתן את הניצחון לקנדי. האם הייתה זו מתנת האלוהים לבדה?

לא בדיוק. קנדי - למרות שהגיע לאולפן עם כאבים קשים בגבו. - הפעיל עורמה ותחבולה לא מבוטלים. הוא הגיע לאולפן לאחר שאופר על ידי טובי המאפרים, ולבושו עוצב נכון למדיה הטלוויזיונית. אבל, טען בקול שאיננו רוצה להתאפר, מה שגרר את ניקסון להחליט שגם הוא מוותר על האיפור. התוצאה, הזיעה נגרה על פניו של ניקסון; וזיפיו בלטו על המרקע. גם בגדיו לא התאימו... הוא פשוט נראה רע...

מאז, למדו מועמדים טכניקות רבות לשפר את הופעתם בטלוויזיה. יצירת תדמית ושדרוגה הפכו למקצוע, וגגם הכריזמה הפכה ברת עיצוב.

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לסרטון המראה את ריצ'רד ניקסון מזיע, לחצו כאן]

[בתמונה: עורמה ותחבולה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Steve לאתר flickr]

לעצב כריזמה...

אם נפרק את הכריזמה למרכיביה השונים, ניתן להיווכח שיש היום מרכיבים רבים שניתנים לשיפור באמצעות למידה:

1. תקשורת: אנשים כריזמתיים - במקום העבודה, ובעצם, בכל מקום - הם אנשים תקשורתיים. הם צריכים לדעת, לנהל מחד גיסא, "סמול טוק" עם נושאי תפקידים שונים בהירככיה הארגונית; ומאידך גיסא, להפגין יכולת של שיח מקצועי, במסגרת ישיבות ופגישות.
2. רישות - נטוורקינג: היכולת ליצור קשרי גומלין, לשמר אותם ולא לאבדם היא בהחלט יכולת נרכשת.

[למאמר: רישות – נטוורקינג: יצירת עוצמה והגדלתה ברשת, לחצו כאן]

[בתמונה: רישות - נטוורקינג תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]

1. נוכחות: אנשים כריזמתיים נתפסים ככאלו שמותירים נוכחות בחדר שאליו הם נכנסים. גם כאן ניתן ללמד אנשים, למשל, ללכת עם הראש מורם ולא שפופים; לשדר ביטחון בשפת הגוף שלהם; ולא לחשוש מלהוביל שיחה או לדבוק בעמדה שאותה חשוב להם להציג במסגרת ישיבה או דיון.
2. מיקוד: ניתן לאמן עובדים/מנהלים להיות ממוקדים בעיקר המסר שהם רוצים לומר, ולא ללכת סחור סחור, בכדי לא להלאות את הצד השני ולערער על מידת סבלנותו והרצון שלו להתמקד במה שיש להם לומר.
3. הקשבה: ניתן לאמן עובדים/מנהלים להקשיב למה שיש לאחר לומר. למשל, להאזין היטב ולשמור על קשר עין; כידי לקבל מהאחרים יחס דומה בחזרה.
4. דגש על הפן האישי: אנשים אוהבים לדבר על המשפחה, הילדים או הקרובים אליהם, וגם אוהבים להישאל על כך. הבעת עניין במידה הנכונה, וגילויי אמפתיה מחזקים קשרים אישיים, וממגנטים את הסובבים.
5. ללמוד משחק.
6. להתמקצע בתורת הנאום.
7. לרכוש טכניקות מתחום הפרסום; טכניקות שליטה ופיקוד וכיוצא בזה.

ועוד ועוד...

[בתמונה: כריזמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

לסיכום

המונח כריזמה הינו משמעותי לכל אדם הנושא תפקיד בארגון ולא רק למנהלים בכירים היושבים בראש הפירמידה. בעידן המודרני, היעדר כריזמה איננו גזירת שמים, אלא אתגר שניתן להתמקצע בו ולהגיע להישגים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), פרופ' יעקב רז על כריזמה, מיתוס והקשר ביניהם, ייצור ידע, 17/2/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), תחבולה, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2015), עורמה, ייצור ידע, 3/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), רישות – נטוורקינג: יצירת עוצמה והגדלתה ברשת, ייצור ידע, 9/6/15.
• וובר, מ. (1980), על הכריזמה ובניית המוסדות, ירושלים: האוניברסיטה העברית.
• ויקיפדיה: כריזמה.
• House, R.J. (1971). A Path-Goal Theory of Leader Effectiveness. Administrative Science Quarterly. 16, 321-328.