תקציר: האהבה פנים רבות לה, ומתברר שאחד ממובניה בעברית המקראית הוא בחירה, העדפה. לכן יצחק ורבקה באמת לא יכלו לאהוב, במובן המקראי, את שני ילדיהם. כל הורה אהב את אחד מהילדים; כלומר, בחר/ העדיף אותו על פני האחר…

עודכן ב- 24 בנובמבר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

מותו וקבורתו של אברהם חותמים את מחזור הסיפורים אודותיו, כפי דברי הפסוקים הבאים:

" ז וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם--אֲשֶׁר-חָי:  מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים.  ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו.  ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה:  אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר, הַחִתִּי, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת--שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם, וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ.  יא וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי"[1].

מכאן ואילך המקרא פותח את מחזור הסיפורים אודות יעקב, שיש להם חמישה נושאים מרכזיים:

1. סיפור יעקב ועשיו
2. סיפור יעקב ולבן
3. שובו של יעקב לכנען וההשלמה עם עשיו
4. מעשה דינה בשכם
5. סיפורי ההתגלות בבית אל, מחניים, פניאל.[2]

בין לבין, המקרא מקדיש את פרק כ"ו בפרשת תולדות בספר בראשית, ליצחק, סיפור הקוטע את הרצף הסיפורי של סיפורי יעקב. נראה שהמקרא לא ייחד חטיבה ספרותית גדולה ונפרדת אודות יצחק, היות והוא נתפס כאדם פסיבי שרק שימר את מסורת אברהם, ולא נחשב למקורי או לפורץ דרך חשוב. אם נחזור לנושאים המרכזיים המרכיבים את סיפורו של יעקב, המרכיב כמעט את מחציתו השני של כל ספר בראשית, ניווכח שמרביתם קשורים למאבקים שניהל יעקב עם עשיו ולבן, המסמלים את המתח העתידי שישרור בין יהודה לאדום ובין ממלכת ישראל לארם.

סיפור הולדתם של יעקב ועשיו, מערים קשיים לא מעטים, אך קודם שנעסוק בו, נבחן את זכות הבכורה כפי שהיה נהוג במזרח הקדום. זכות זו ניתנה לבן הבכור הראשון של האישה הראשית, אולם היו שינויים כאלה ואחרים בתרבויות השונות באותה תקופה. הפיניקים ראו בבן הבכור את היורש הראשי של אבי המשפחה. במקרים חריגים הייתה אפשרות לאב המשפחה או לאחיו של הבכור לשלול ממנו זכות זו.

על פי חוקי חמורבי, שנחקקו במאה ה – 18 לפני הספירה, הבן הבכור היה יכול לבחור את חלקו בירושת האב, לאחר שהיא חולקה בשווה בין האחים. בממלכת ח'ת, נקבע כי הבן הבכור של האישה הראשית יתמנה ליורשו של המלך, בניגוד לנהוג בממלכת עילם, שם יורשו של המלך היה אמנם הבן הבכור, אולם הבכורה לא הייתה קבועה והיא נקבעה לעיתים על פי החלטתו של האב או של המשפחה. לקראת האלף הראשון לפני הספירה, ניכרה במזרח הקדום מגמה כללית לכיוון שזכות הבכורה תוענק לבן הגדול הלגיטימי של המשפחה [3].

מוטיב סיפור לידתו של יעקב, האוחז בעקב עשיו, ידוע גם מסיפורי העמים של המזרח הקדום. הסיפור החיצוני הידוע ביותר מצוי באפוס המסופוטמי בדמותו של אנכד או אנכידו, בן זוגו של גלגמש. כמו עשיו גם אנכד נולד שעיר והיה פרא אדם, חסר תרבות בהתנהגותו.

מדוע יעקב אוחז בעקב עשיו? מעבר למטפורה הסיפורית המקרא רומז כאן כי יעקב מנסה להשיגו היות ולפי פשט הפסוקים, דווקא עשיו נראה כבעל מאפיינים חזותיים מרשימים כדלקמן:" אדמוני כולו כאדרת שיער", ואילו יעקב מתואר באופן אנמי וחיוור: "וידו אוחזת בעקב עשו" [4].

לאחר פרק זמן לא ארוך, ההבדלים בין האחים מתחדדים. עשו הופך להיות אדם מעשי ומועיל למשק הבית: "איש יודע ציד איש שדה" [5], ואילו יעקב הופך להיות על פי המתואר על אתר:" אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים". אשר על כן, יצחק מעדיף את עשיו על פני יעקב בניגוד לעמדתה של רבקה רעייתו.

העדפה זו גורמת ליעקב להמשיך במאמציו להשיג את עשיו, וכך נולדת הקנוניה שלו לקנות את הבכורה מידו של עשיו תמורת מחיר סמלי – נזיד עדשים. מדוע עשיו נעתר לבקשתו המוזרה של אחיו? אין לדעת. יתכן שבהיותו איש ציד המסכן את חייו בכך, אין משמעות בעיניו לתכנון העתיד והוא חי את ההווה בלבד. יעקב לעומתו, רואה את תמונת העולם באופן מורכב יותר, כך שיש באפשרותו לראות מעבר לאופק, ולא לראות את העולם רק דרך הכוונות של החץ והקשת.

מאבק בין אחים אינו זר לספר בראשית. סיפורם של קין והבל, שהגיע עד שערי מוות, והסיפור של יוסף ואחיו שהגיע כמעט לאותה תוצאה, הם חלק מהז'אנר של הספר. גם המאבק של האחים האחד ברעהו, על אהבתם של הוריהם הינה חלק מסוגה זו. מנגד, היכן ההורים בכל המאבקים הללו? האם בזמן המקרא ההורים לא אהבו את יוצאי חלציהם? התשובה לכך הינה שלילית, אולם המקרא מתאר לנו בסיפוריו כי ההורים הללו נקטו בהעדפה בין ילדיהם, דבר שקיים גם בימינו אנו.

בסיפור של יעקב ועשיו, יצחק מעדיף את עשיו, יעקב מעדיף את יוסף על פני אחיו, ומעדיף את רחל על פני לאה.

האם העדפה זו פירושה אהבה?

הבא נבדוק זאת.

על פי האמור בספר דברים היורש של נכסי האב שמקבל פי שניים מהאחרים אינו הבן האהוב אלא הבן הראשון של המשפחה כדלקמן:" כי תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו לו בנים האהובה והשנואה, והיה הבן הבכור לשניאה  והיה בְּיוֹם הנחילו את בניו את אשר יהיה לו, לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור, כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים בכל אשר יימצא לו" [6].

לשון אחר – גבר הנשוי לשתי נשים, אינו יכול להעביר את זכויות הירושה כראות עיניו לבנה של האשה האהובה והמועדפת עליו. המקרא אמנם אומר אהובה ושנואה, אך נדמה שפירוש המושג אהבה כאן, אינו פירושה הביולוגי השגור בפינו, אלא העדפה גרידא. יתכן מאוד שהאישה השנייה איננה שנואה כל ועיקר, אולם אם היה נאמר כי הוא אוהב את שתי נשיו באותה מידה לא היה לדברים הללו כל פשר. אבל היות וחוק הירושה חייב להתבסס על מאפיין ברור של דבר והיפוכו, הוא נקט בלשון אהבה ושנאה, למרות שיתכן שאין אלה פני הדברים.

המקרא מספק לנו דוגמאות רבות לאהבה שכזאת שפירושה העדפה. כך נאמר על המלך אחשוורוש באהבתו את אסתר:" ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים" [7], כלומר העדיפה על פני כל השאר. וכך הוא גם במקרה של רחבעם:" ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו" [8], העדיפה על פני שאר הפילגשים שלו.

גם בעקידת יצחק האל מצווה את אברהם:" קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק" [9], למרות שלפי המסופר אברהם אהב מאוד את ישמעאל, הרי שהוא מעדיף את יצחק. הוא הדין לבחירתו של עם ישראל מהעמים האחרים:" רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם מכל העמים" [10]. גם בתיאור זה, אין הכוונה של אהבה זו לרגש פנימי; אלא, כוונתה העדפתו של עם ישראל על שאר העמים.

אחרית דבר

סיפור הולדתם של יעקב ועשיו זכה לפרשנויות רבות במרוצת הדורות. מדוע עשיו קיבל את הבכורה, מה פשר של החזקת עקב עשיו בידי יעקב אחיו, ועוד.

בעיות בין אחים אינם זרות לספר בראשית, ויש בו מספר סיפורים של יחסים בעייתיים בתוך המשפחה:

• סיפור קין והבל המסתיים ברצח,
• סיפור יעקב ועשיו;
• ושנאת האחים ליוסף, שסיומה חיובי אבל עד לאותו סיום כל המשפחה עוברת מסכת ייסורים ארוכה.

גם בספרות החיצונית של המזרח הקדום סיפורים שכאלה היו נפוצים, והסוגה של סיפור זה היה מקובל על כותבי הטקסטים של התקופה האמורה.

לאחר לידת יעקב ועשיו, אומר המקרא כי יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה את יעקב. האם המקרא רומז כי בעת ההיא ההורים לא אהבו את כל ילדיהם? על פי דברנו אין הכוונה לרגש של אהבה פנימית. לשון המקרא קרובה אמנם לשפתנו כיום, אך אין פירוש הדבר שמשמעותה של כל מילה במקרא זהה למשמעותה בעברית המודרנית. האהבה פנים רבות לה, ומתברר שאחד ממובניה בעברית המקראית הוא בחירה, העדפה. לכן יצחק ורבקה באמת לא יכלו לאהוב במובן המקראי, את שני ילדיהם. כל הורה אהב את אחד מהילדים, כלומר בחר/ העדיף אותו על פני האחר [11].

[לאוסף המאמרים על פרשת תולדות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת תולדות;
• אוסף המאמרים על מורכבות האהבה;
• אוסף המאמרים אודות אברהם מייסד האומה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תולדות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 24/11/19

[1] בראשית, פרק כ"ה, פסוקים: ז' – י"א.

[2] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 164. (להלן – עולם התנ"ך).

[3] עולם התנ"ך, עמוד 164 - 165.

[4] בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ה; שם, פסוק כ"ו, בהתאמה.

[5] שם, פסוק כ"ז.

[6] דברים, פרק כ"א, פסוקים: ט"ו ־ י"ז.

[7] אסתר, פרק ב', פסוק י"ז.

[8] דברי הימים ב', פרק י"א, פרק כ"א.

[9] בראשית, פרק כ"ב, פסוק ב'.

[10] דברים, פרק י', פסוק ט"ו.

[11] המסקנה על פי - אריאל סרי – לוי, אהבה היא בחירה, הארץ, 14.11.2017