[התמונה מימין היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי pramit_marattha לאתר Pixabay; התמונה משמאל היא היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

הנשיא נדהם...

במאי 2015 הגיע נשיא המדינה, ראובן ריבלין לביקור בגרמניה, ומחה - לבקשת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לפני ממשלת גרמניה על כך, שטינסקורפ מוכרת צוללות מתקדמות למצרים, למרות הסכם בין ממשלת גרמניה לממשלת ישראל.

ראש ממשלת גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה לריבלין (למרבה תדהמתו), שאישור המכירה התקבל מממשלת ישראל, על ידי נציגו המיוחד של ראש הממשלה. מכאן שבהתאם לתאריך, הדברים התקבלו מעורך הדין יצחק מולכו (ראו תמונה משמאל), כנציגו של נתניהו בממשלה ה- 33 ולא ה 34.

[תמונתו של עו"ד יצחק מולכו משמאל הוא חלק מתמונה גדולה יותר, שנוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי U.S. Embassy Tel Aviv. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בוגי אומר שבזמן כהונתו לא נערך דיון בקבינט בנושא רכש הצוללות. בוגי תוהה בקול רם, מדוע היועץ המשפט לממשלה הורה שלא לחקור את נושא המכתב.

המסקנה של הסעיפים הנ"ל היא, שלא נערך דיון בקבינט לפני מסירת המכתב לגרמנים על ידי השליח המיוחד של ראש הממשלה. זה מוזר בלשון המעטה כיוון שראש הממשלה לא מחזיק בסמכות להחליט לבדו על מסירת מסמך שכזה ללא דיון מוקדם בקבינט.

הטענה - שהשרה שקד העידה על דיונים בקבינט - שגויה. שקד לא הייתה חברה בקבינט ולפיכך לא יכולה להעיד על מה שהיא לא הייתה נוכחת בו.

[בתמונה: ריבלין ומרקל בעת הביקור ב- 2015. הנשיא נדהם... צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ]

ראש הממשלה לא מחזיק בסמכות להחליט לבדו על מסירת מסמך שכזה ללא דיון מוקדם בקבינט

כלל סמכויות הממשלה נובעות מחוק יסוד הממשלה. סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה קובע: ".הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת". בהתאם לסעיף 40 (א1) לחוק יסוד הממשלה ולסעיף 6(ב) לחוק הממשלה התשס"א-2001 הממשלה מאצילה את הסמכות הממשלה לפי סעיף 40(א) לחוק-היסוד לוועד השרים לעיניני ביטחון לאומי.

סעיף 40 (א1) : "על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 33(א), הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכותה לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או במקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק; החליטה הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים, תפעיל ועדת השרים את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי מהפעלת הסמכות בידי הוועדה, במקום הממשלה, נדרשת, בנסיבות העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם."

סעיף 6ב' לחוק הממשלה התשס"א:

(א) בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי שהרכבה: ראש הממשלה – יושב ראש, ממלא מקום ראש הממשלה אם מונה, שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון הפנים ושר האוצר; הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לועדה, ובלבד שמספר חברי הועדה לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה.

(ב) אצילת סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, לפי סעיף 40(א1) לחוק-היסוד, תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. "

ממשלת ישראל השלושים ושלוש הושבעה לתפקידה ב- 18 למרץ 2013. בישיבתה הראשונה אישרה הוועדה את הרכב וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. יו"ר הוועדה, על פי חוק, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. חברי הוועדה היו שר הביטחון משה יעלון, שר האוצר יאיר לפיד, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שרת המשפטים ציפי לבני, שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט והשר להגנת העורף והתקשורת גלעד ארדן.

סמכויות הוועדה נקבעו בהחלטה נפרדת והוחלט שהיא תעסוק ב: ענייני הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מערכת הביטחון ומדיניותה. יחסי החוץ של מדינת ישראל ומדיניות החוץ שלה. אישור תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין. כל נושא אחר שראש הממשלה קבע שנסיבותיו מצדיקות שיידון בוועדת שרים זו.

https://www.gov.il/he/departments/publicbodies/cabinetleumi

משמעות כל הסעיפים הנ"ל: החוק במדינת ישראל מחייב הקמת וועדת שרים לנושאי ביטחון לאומי, החוק מעניק לוועדה תפקיד אחד בלבד והוא החלטה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית. בנוסף לוועדה יש סמכויות נוספות הנובעות מכוח החלטת ממשלה.

החלטות הוועדה מתקבלות בהצבעה, וההצבעה מחייבת לאחר שהתקבלה את כל חברי הקבינט. לאחר ההחלטה בקבינט, מובא נושא ההחלטה (לא תמיד) להצבעת הממשלה כולה. יכולה הממשלה להאציל את סמכותה זו לוועדת השרים לענייני ביטחון (ואז לא תהיה הצבעה בממשלה) ויכולה הוועדה להאציל את סמכויותיה לפורום מצומצם יותר מבין חבריה. כל אחד מהמקרים דורש החלטה בכתב. לא ראש הממשלה ולא שר הביטחון ולא שר החוץ יכולים להורות על נקיטת פעולה צבאית משמעותית או כל פעולה אחרת הנוגעת לענייני הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ללא שנידון הנושא בקבינט.

זוכרים את הסיפור על אשכנזי ודגן שסירבו 'לדרוך את הצבא' לנוכח הנחיית ראש הממשלה לקראת תקיפה באיראן? אז בהתאם למה שפורסם בתקשורת, כיוון שמדובר היה בנקיטת פעולה צבאית משמעותית ע"פ חוק, וכיוון שלא נערכה הצבעה בקבינט, סרבו אשכנזי ודגן להנחיית שר הביטחון ברק ורה"מ נתניהו לדרוך את הצבא לקראת תקיפה באיראן.