[התמונה: דובר צה"ל]

הסדרה אחרי ירי של כ- 300 רש"ק תמ"סיים זה Fun Fun Fun... למזלנו, נכון לשבע בבוקר, החמאס החליט להמשיך.

בסוריה, מדינת ישראל מסונדלת כבר 58 יום; ונמנעת, במידה רבה, מכל פעילות שהיא. כל זאת לנוכח המשך הפעילות הרוסית בסוריה, כולל המשך העברת כלים מרוסיה לסוריה; המשך ההתעצמות של מערכות ההגנה האווירית ה"סוריות" (ה- AN 124 האחרון נחת אתמול, בשעה 21:00 לערך); והמשך ההתעצמות האיראנית במרחב. 

בעזה חוסר הרצון הפומבי של ראש הממשלה לצאת לסבב מלחמה נוסף הופכת אותנו לשבויים בידי כל גחמה של החמאס מהסדרה הומניטרית, ועד לתשלום פרוטקשן של 15 מיליון דולר בחודש. מדינת ישראל ממשיכה לקחת לחמאס "נכסים התקפיים". החמאס ממשיך להשתמש בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן: גא"פ) כבמגן אש, ומשתמש ברצון הגא"פי לפעולה כתירוץ מאוד מאוד נוח להחמרה, שהוא שותף מוביל בה.

כדאי לזכור שקאסם סולימאני (ראו תמונה משמאל) מיודעינו הוא שותף מלא בפיתוח מדיניות הגא"פ העזתי. ככל שיימשך התהליך שבו נלקחים נכסים התקפיים של החמאס, יגדלו מנופי ההשפעה של סולימאני ברצועה.

[בתמונה משמאל: קסאם סולימני, התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי sayyed shahab-o- din vajedi קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY  4.0]

וינסטון צ'רצ'יל אמר, שמחירה של גדולה היא אחריות. תחת הנהגתו של בנימין נתניהו, מדינת ישראל נמצאת בתהליך שבו האחריות לביטחונה מופרטת:

• כזה היה הניסיון לגרום לאמריקאים לפעול באיראן סביב הסכם הגרעין;
• כזאת היא ההתנהלות הנוכחית בסוריה אל מול הרוסים והאיראנים;
• וכזאת היא ההתנהלות בעזה אל מול קטאר, מצרים והחמאס.

נתניהו בוחר, פעם אחר פעם, בהובלה מאחור, המובילה להתדרדרות משמעותית בתדמיתה האזורית של מדינת ישראל. התהליך הזה הוא חרפה ומוביל לעימות בעצימות גבוהה יותר בכל החזיתות. 

אם תצא מדינת ישראל למבצע צבאי נרחב ברצועה בלחץ דעת הקהל, המבין הרבה יותר טוב מקברניטיו להיכן נושבת הרוב הוא איננו יכול להיות בסגנון צוק איתן, צה"ל חייב יהיה לשלוח אגרופי מחץ ולהכאיב לחמאס בכל רחבי המרחב העזתי.