לקראת מהפך אסטרטגי?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

יתרון אסטרטגי יכול להיות הפכפך. אנחנו חווינו זאת לא פעם, במהלך מלחמות עזה, כשהתחלנו מבצע ביתרון גדול, ועם הזמן הלך יתרוננו ונשחק. הפעם, חמאס פתח ביתרון משמעותי, ומקסם את יכולתו להישגים. מעתה, אם תצליח ההנהגה הישראלית לעמוד בלחצים להפסקת אש, ותתמיד במדיניות הקיימת של שחיקה איטית, צפוי הגלגל האסטרטגי להתהפך.

פתיחה לא מרשימה

התנהלות ההנהגה הישראלית במשבר עזה - מאז ה- 30 במרץ, מועד פתיחת המאבק על הגדר - אינה מרשימה בלשון המעטה:

  • קשה להאמין, איך הצליח חמאס למצוא את הרגע הנכון מבחינתו - שבו תצטייר ישראל כגורמת למלחמה - ורק אז ללחוץ על ההדק.
  • הצילום של העזתים המתבשמים בכסף הקטארי, הפך את נתניהו וממשלתו לבדיחה.
  • לא רק ישראל הושפלה אלא תפיסת הביטחון שלה, לפיה חמאס הוא האופציה העדיפה עליה לשליטה בעזה.
  • אם חמאס היה רק רוצה, הוא יכול היה להתחיל את הסבב הנוכחי עם 30 חיילים ישראלים הרוגים.
  • בעוד שהפרת הריבונות הישראלית הפכה, עם הזמן, למעשה מחאה, שגרתי, לגיטימי, שהתגובה עליו חייבת להיעשות בזהירות בהתחשבות; הרי שהעזתים הצליחו למצב את הפרת ריבונות העזתית כעילה למלחמה.
  • חמאס מצא פתרון מספק מבחינתו לבעיית 'כיפת ברזל', בדרך של ריכוז התקיפות, כל פעם, בעיר אחת, בבחינת, "הורגים תורכי ועוברים לתורכי הבא...".
  • ישראל מגמגמת, נבוכה, מעלה את רמת האסקלציה רק בלית ברירה, כנשוכת נחש; ולפי חלק מהידיעות, ממשיכה לחפש, בנרות, את זה שיתנדב להוציאה מהבוץ. 
  • גם כלי התקשורת אצלנו - בניגוד לתחושה האמתית ברחובות - משדרים פניקה. הקטעים הללו הם מתנה לאויב. הם מתועדים ויזכו לחיי נצח ברפרטואר התקשורתי של המדינות האחרות במזרח התיכון.

והגרוע מכל: למי שטרם הפנים, יש בין ישראל לשכנותיה - מדרום ומצפון איזון אסטרטגי! למרות עוצמתה האובייקטיבית, ישראל היא הגורם המורתע, החושש מהעצמת הלהבות...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Activedia לאתר Pixabay]

לישראל יתרון במלחמת התשה ממושכת

עתה, חמאס נמצא בשיא הישגיו הצבאיים. מפה ניתן רק לרדת. כל יום שעובר נוגס בהישגים הללו:

  • השחיקה פועלת;
  • סמלי שלטון נפגעים על האפקט התודעתי שהם מייצרים;
  • בניינים קורסים ומשפחות נותרות בחוץ לקראת החורף;
  • הדלק אוזל, וגם הכסף הקטארי כבר חולק (ורק לאנשי חמאס);
  • היד הישראלית על 'שאלטר' החשמל;
  • אי אפשר לשהות כל החיים במנהרות, ומנהיגים שיעלו למעלה מהווים מטרה לגיטימית
  • הלחץ הפנימי גובר.

היתרון הגדול ביותר של ישראל - שילך ויתעצם - הוא, שהוסר מעליה הרסן והיא יכולה לחסל כל בכיר חמאס שיצא החוצה. ללא הסכם שבמסגרתו תקבל ההנהגה החמאסית פטור מחיסול, הם תקועים במנהרות.

לכן, ככל שיעבור הזמן יגברו הקולות הקוראים להפסקת אש: חמאס יכריז על הפסקת אש חד צדדית, וינסה לגרום למצרים וליתר המתווכים לעשות עבורם את העבודה. אם לא ילך, נשמע הרבה יבבות של ילדים; ונראה עוני, וסבל, וסיפורים קורעי לב, שינוצלו להגברת הדרישה לעצור.

אם ישראל לא תתפתה לאשר הפסקות אש הומניטריות, וההתקפות תהיינה יסודיות, ילך היתרון האסטרטגי ויינטה לצידה. אם יתפתה נתניהו ללכת להסדרה, כשחמאס בעמדת כוח; הוא ידרדר את מצבה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון; וניצחון עזתי לא ייעצר רק בעזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *