[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי hornstromp לאתר Pixabay]
'אדם לאדם זאב'... פרולוג
| וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. |
| בראשית ח, כא |
"אדם לאדם זאב" הוא פתגם בלטינית שמשמעותו הוא שאדם מתנהג לאדם אחר כזאב מטבעו - הוא אנוכי וחשדן כלפי רעהו ושואף לפגוע בו. הביטוי נטבע בידי המחזאי הרומאי פלאוטוס במחזהו החמורים ב-195 לפנה"ס. החרה אחריו הפילוסוף והמחזאי הרומאי סנקה, כטענת נגד לביטוי, ש"לעיתים, אדם לאדם מקודש"; ובדעה דומה תמך גם הפילוסוף האנגלי תומס הובס. הגדיל לעשות הפילוסוף הקנדי סרג' בושארד, שטען כי "אדם לאדם זאב, עליך להסכים, אינו מחמיא במיוחד לזאב". משמע, טבע האדם אכזרי ובוגדני אף יותר משנהוג לייחס לזאב (ויקיפדיה: אדם לאדם זאב).
האמונה הזו היא הבסיס לתיאורית הפיקוח והבקרה (Control Theory) של טראויס הירשי (Travis Hirschi) מ- 1969 (ראו כריכת הספר משמאל). בניגוד לחוקרים אחרים שפיתחו תיאוריות פיקוח, הירשי איננו שואל, מדוע אנשים מסוימים מבצעים התנהגויות לא נורמטיביות, אלא ההיפך: מדוע, בעצם, אנשים מצייתים לחוק... משמע, כיוון שטבע האדם רע מנעוריו, דווקא הסטייה היא מובנת מאליה ודווקא הקונפורמיות דורשת הסבר.
'תיאורית הפיקוח והבקרה' מהי?
תיאורית הפיקוח והבקרה גורסת כי לבני האדם יש אינטרס להיות קונפורמיים, כדי לשמר את קשרי הגומלין עם האנשים החשובים בחייהם. כדי לא לסכן את האינטרס הזה הם נמנעים מלבצע עבירות! האינטרס החברתי הזה הוא מנגנון פיקוח שיוצרת הקבוצה. הסטייה מופיעה רק כאשר מנגנון הפיקוח הזה נחלש, מתמוטט או חסר לחלוטין.
אנו מבחינים בנכונותה של התאוריה הזו כל העת. למשל:
- חברות שמצליחות להקנות לחברים בהן אינטרסים שכדאי להם להגן עליהם (למשל: קיבוצים, יישובים קהילתיים), שיעורי הפשיעה בהן יהיו נמוכים יותר (כי יש להם מה להפסיד).
- לעומת זאת, בחברה שלחברים בה אין מה להפסיד (למשל: אזורי מצוקה), יהיו שיעורי פשיעה גבוהים יותר.
הירשי מבין את כוחה של הקבוצה בכפיית קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity) על חבריה: הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. ככל שלכידות הקבוצה תהיה גדולה יותר, כך תלך הקונפורמיות ותגדל.
[להרחבת המושג, 'קבוצות בארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קונפורמיוּת', לחצו כאן]
הירשי הוא תלמידו של הסוציולוג, אדוין סאתרלנד, שגרס, בין היתר, כי סטייה נוצרת כאשר הלחץ לכיוון הפרת החוק חזק יותר מהגורמים המעודדים שמירה על החוק. כיוון שהפרט לא יכול להתקיים ללא קבוצה, הקבוצה משפיעה לו על הדימוי העצמי בהקשרי הגומלין שלו עם ה"אחרים המשמעותיים" שלו.
עולמו של הירשי הוא עולם עבריינות הנוער, וממנו גם שאב את התאוריה הזו. הוא היה חוקר נוער שעבד עם בני נוער עברייני. הוא בחן את המודל התיאורטי שלו על 4,000 בני נוער וסטודנטים בארה"ב, ומצא כי:
- בני נוער שהיו קשורים להוריהם לא נטו לפתח התנהגות עבריינית.
- מחויבות לערכים לגיטימיים (רצון להצליח בלימודים, סירוב לשתיית אלכוהול), היו אינדיקציות להתנהגות קונפורמית נורמטיבית.
- נערים שהיו מעורבים בפעילות נורמטיביות, היו פחות פנויים לפעילות עבריינית.
- נערים שלא שימרו קשר קרוב עם מערכות חברתיות נורמטיביות נטו יותר לעבריינות.
בדומה, מצאו מחקרים, שרווקים מבצעים עבירות הרבה יותר מנשואים; וההסבר שהם נתנו לכך הוא, שלנשואים יש הרבה יותר מה להפסיד, ולכן, הם בוחרים בהתנהגות קונפורמית!
ABCI: ארבעת מנגנוני הבלימה המונעים מאיתנו לעבור על החוק:
(Attachment Believe Commitment Involvement)
ככל שהפיקוח יהיה יעיל יותר, כך נפר פחות את החוק. כדי שהפיקוח יהיה יעיל, חייבים להתקיים מס' מרכיבים, שככל שיתעצמו יותר כך תפחת העבריינות:
- קשר/התקשרות (A): ככל שהאדם מפתח קשר חזק ואכפתי יותר עם אחרים בסביבתו, הוא ייטה לקונפורמיות, יקבל על עצמו נורמות חברתיות, ולא יפר אותן; ככל שתחושת השייכות גבוהה יותר, כך תגבר תחושת ההזדהות והמחויבות; ולהיפך. כאשר האדם מבצע עבירה, הוא פוגע בציפיותיהם של האנשים היקרים לו, ופוגע בקשר עימם. לכן, ייטה אדם לשמור על הציפיות של הקבוצה ממנו.
- מחויבות (C - Comitment): ברגע שאדם מרגיש שייך למקום, הוא מפתח מחויבות, והוא לא יפגע במקום אליו מרגיש מחויבות/ אחריות; ולהיפך: העדר מחויבות לערכים נורמטיביים, פותח פתח לעבריינות.
- מעורבות (I - Involvement): ככל שהאדם שואף ובוחר בפעילויות הנורמטיביות, כך קטנה הפעילות הסוטה, כיוון שפשוט אין לו זמן או מרץ לכך. מעורבות בפעילויות נורמטיביות לא מותירה פנאי להתנהגות שאינה נורמטיבית. לכן, לאנשים שמעורבים בפעילות משפחתית/חברתית/קהילתית לא יהיה זמן ו/או רצון לפעילות עבריינית.
- אמונה (B - belief): ככל שהאמונה תהיה חזקה בבני האדם האחרים, או במטרות מסוימות, ובפעילויות הנורמטיביות, כך הסיכוי לסטייה ועבריינות יקטן.
כל אלה - הקשר, האמונה, המחויבות, והמעורבות - מהווים ביחד מנגנוני בלימה יעילים כנגד העבריינות והסטייה, יש ביכולתם, באם הם פועלים בצורה נכונה, לעצור עבריינות. תיאוריה זו נכונה גם בהקשר חיי המשפחה: כאשר ההורים בעלי הפיקוח והבקרה, מפתחים עם ילדם אמונה, מחויבות הדדית, מעורבות, וקשר יציב וטוב, הילד יכין את עצמו לחיים נורמטיביים וסיכויו לפשוע נמוכים.
הנחות היסוד של הירשי:
- בני האדם הם מפרי חוק פוטנציאלים מטבעם.
- אדם הוא יצור רציונלי. הוא מודע ויודע מה הם הקודים והערכים החברתיים והמוסריים הרצויים.
- בני האדם אינם מבצעים עבירות, מפני שהם חוששים לסכן את מערכות היחסים החברתיות החשובות להם.
שימושים מעשיים
מהם השימושים המעשיים לתאוריית הפיקוח והבקרה של הירשי?
השימושים הללו מתבססים, למשל, על הכוח הרב שיש לקבוצה מגובשת, בכפיית קונפורמיות על חבריה. עובדה זו מנוצלת למשל בקבוצות תמיכה נוסח נרקומנים אנונימיים, אלכוהוליסטים אנונימיים וכדומה: המחויבות לקבוצה והקשר לחברים הם גורם מדרבן מהמעלה הראשונה לגמילה מההתמכרות, ומסביר חלק גדול מההצלחה של הקבוצות הללו.
מקורות והעשרה
- ויקיפדיה: אדם לאדם זאב..
- פנחס יחזקאלי (2018), קונפורמיות, ייצור ידע, 5/3/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
- Hirschi, T. (1969), The causes of delinquency. Berkeley: The University of California Press.
