[בתמונה: מעוז צור ישועתי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי congerdesign לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]

עודכן ב- 11 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

מעוז צור ישועתי הוא הפיוט הפופולרי ביותר משירי חנוכה. על אף שיתכן כי הפיוט לא נכתב דווקא לחג החנוכה, הוא נתחבב על כל קהילות ישראל, ומושר כמעט בכל בית יהודי במנגינות מסורתיות, לאחר הדלקת הנרות. היותו נפוץ כל כך, הוא זכה למספר מנגינות מקוריות, ומהן הנפוצה ביותר הינה מנגינה שהושאלה משיר עם גרמני עתיק.

למרות שלא ידוע כמעט דבר על קורות חייו של מחברו של מעוז צור, ידוע  כי שמו הפרטי הוא מרדכי, על פי האות הראשונה הפותחת את בתי השיר(אקרוסטיכון). לדעת חלק מהחוקרים[1] המדובר בפייטן יהודי בשם מרדכי בן הלל מנירנברג, שחי בגרמניה של המאה ה- 13, וניספה בטבח שהיה בעיר זו באותה תקופה. חוקרים אחרים  מזהים את מרדכי עם הרב מרדכי בן יצחק הלוי, שנולד באיטליה ועבר להתגורר בעיר מיינץ, הידועה גם בשמה הביניימי מגנצא, שבגרמניה.

יום טוב לוינסקי ניסה להעמיד את הפיוט מעוז צור על מקומו ההיסטורי על פי הבית האחרון שלו, כדלקמן:

"חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה; נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה; דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה"[2].

לפי דבריו, בית זה הושמט בקהילות גרמניה, מפני שעורר בעיות מול האוכלוסייה הגרמנית שבה חיו היהודים. שלושת החרוזים הראשונים מדברים על נקמה מהאומה הרשעה, ועל דחיקת הקץ. חרוזים אלה לא היו כנראה הבעיה של הפיוט. החרוז הבעייתי של השיר הוא זה האחרון, דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה, המדבר לדעתו של לוינסקי כנגד הקיסר פרידריך הראשון בארבארוסה (ראו תמונה משמאל), שהיה ככול הידוע עם זקן אדמוני. פרידריך זה ארגן את מסע הצלב השלישי על ירושלים, יחד עם מלך אנגליה ריצארד לב ארי, ועם מלך צרפת פיליפ אבגוסט. מסע זה אורגן כאשר נודע על גירושם של הצלבנים מירושלים על ידי צבאו המוסלמי של צאלח א-דין בשנת 1187.

[תמונתו של פרידריך ברברוסה משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי James Steakley, והיא נחלת הכלל]

מסע צלב זה, עורר בהלה גדולה בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה, בעיקר נוכח הטבח הגדול של מסעי הצלב הקודמים ביהודים בארץ זו. פרידריך אמנם לא פגע ביהודי ארצו, שנחשבו בעיניו לעבדיו, אולם כדי להסיר כל מחשבת רצח ממנו, העלו הקהילות היהודיות מס כבד לפרידריך שמימן את מסעו הצבאי לארץ הקודש.

כאשר נודע כי צבאו של פרידריך נחל ניצחון מול צבאו של צאלח א-דין, הייתה שמחה גדולה בקרב האוכלוסייה הגרמנית, בניגוד למצב רוחם העגום של היהודים, שחששו כי יבולע להם בעקבות ניצחונו זה של צבאו של פרידריך. ולכן המילים דחה אדמון, כלומר דחה את כעסו וזעמו של פרידריך בעל הזקן האדמוני, בצל צלמון, שהיא שם העיר ליקאוני באסיה הקטנה בדרך לירושלים, שנכבשה קודם לכיבושה של ירושלים, הקם לנו רועים שבעה, כלומר הקם לנו אנשי מלחמה אשר יצאו לקראת האויב הבא לארצנו, בגין העובדה שפרידריך הראשון לא הגיע לירושלים כי טבע באחת הנהרות בדרך אליה, מילים אלה, הושמטו כאמור כדי שלא לעורר את זעמם של השכנים הגרמנים. אשר על כן, לוינסקי מתארך את כתיבת השיר למאה ה-12.

הבית השישי של מעוז צור נעלם בשל כך, לתקופה של חמש מאות שנה, והוא שב להופיע רק במאה ה- 19  בעיר אמסטרדם. חזרתו זו של הבית השישי, אפשרה הוספה של בתים נוספים כל קהילה על פי הקורות אותה. בשנת 1971, כתבה נעמי שמר, על בסיס מעוז צור, את השיר שבחי מעוז, שעסק במוצבי צה"ל בזמן מלחמת ההתשה בתעלת סואץ:

אחרית דבר

הפיוט מעוז צור, שמקורו בגרמניה, הפך במרוצת השנים לנחלת הכלל, והוא הפיוט הנפוץ ביותר בקרב כלל קהילות ישראל. על זמן חיבורו של הפיוט יש מחלוקת האם הוא נכתב במאה ה- 13 או קודם לכן. פרופ' יום טוב לוינסקי ניסה להוכיח מהבית השישי של הפיוט כי זמן כתיבתו היה במאה ה- 12, בגלל השמטתו לנוכח האירועים ההיסטוריים המוזכרים בו – מסע הצלב השלישי בראשותו של פרידריך הראשון בארבארוסה, שליט גרמניה.

השמטת הבית השישי וחזרתו כעבור מאות שנים, פתחה פתח נרחב לכתיבה של בתים  או שירים דומים  נוספים לפיוט מעוז צור, כל קהילה על פי המאורעות שעברה. הכתיבה המודרנית המפורסמת ביותר הינה כאמור של נעמי שמר בשירה שבחי מעוז.

נספח: מעוז צור

(ראה הערה מספר 2)

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ; יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ; לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ; אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה; חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה; וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה; חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי; וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי; וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי; קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא; וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה; רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ; רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים; וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים; וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים; בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה; נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה; כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה; דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.

משמעות בתי הפיוט

• בית ראשון – הקדמת תודה לאלוהי ישראל על ישועותיו.
• בית שני – גלות,  שעבוד ויציאת מצרים.
• בית שלישי – גלות בבל והחזרה לארץ -ישראל.
• בית רביעי – נס פורים.
• בית חמישי – נס חנוכה.
• בית שישי – מתייחס לשלטון  פרידריך הראשון , ויש בו הד לאירועים בימי מסע הצלב השלישי בגרמניה.

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]

מקורות

[1] יום טוב לוינסקי, מעוז צור ישועתי ומשורריו, ספר המועדים, דביר, תשי"ז, עמודים: 180 – 181; אפרים חזן וישראל רוזנסון, 'עיוני מעוז צור', בתוך: ישראל רוזנסון והרב עזריה אריאל (עורכים), באורך נראה אור, קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של סגן דני כהן,‫ ירושלים, משפחת כהן, תשס"ד, עמ' 379–400.

[2] מתוך: סידור רינת ישראל, מורשת, תשנ"ה, עמוד 438.