[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.
לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.
לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
* * *
קיצור תולדות משה צ'יקו אדרי במשטרה (עפ"י פרסומים בתקשורת):
- ב- 2005 אדרי התערב התערבות פסולה בהליכים דמוקרטיים, בעת שכיהן כמפקד תחנת כפר סבא, בכך שהזהיר את יו"ר ועדת הביקורת בעיריית כפר סבא להימנע מפעילות לגיטימית; ולא למסור מידע לציבור על ראש העירייה שם. בסיום הפרשה ועקב ממצאי הבדיקה של נציב תלונות הציבור, התנצלה המשטרה על התנהגותו זו.
- ב- 2009, בעת שכיהן כמפקד מרחב במחוז תל אביב בדרגת ניצב משנה, אדרי הזהיר קצין בדרגת סגן ניצב, שאם אביו, שהתלונן נגד שוטריו של אדרי, לא יבטל את התלונה, קידומו ייפגע.
- מספר שנים אחרי כן, מצא מבקר המדינה, שכאשר היה אדרי בתפקיד ראש אגף תנועה הוא סגר - ללא כל הצדקה - לעמיתיו לפיקוד המשטרה, דוחות תנועה בגין נהיגה במהירות מפורזת. חברים אלה, בין היתר שיקרו וטענו, שהייתה הצדקה מבצעית לנהיגה שלא כחוק.
- לאחרונה, פורסם שהיו לו "חברים" בין חשודי ומורשעי מפלגת "ישראל ביתנו".
די באלה ואפילו בחלקם כדי למנוע את מינויו למפכ"ל.
השאלה הנשאלת היא מדוע קודם אדרי אפילו אחרי שני האירועים הראשונים: התערבות שלא כדין בהליכים דמוקרטיים, ואיום על קצין משטרה, כדי ש"ישכנע" את אביו, שהותקף על ידי שוטרים, לבטל את תלונתו.
התשובה מצויה בתרבות המשטרתית הקלוקלת. המשטרה או ליתר דיוק ראשיה והמפכ"לים בראש, מקדמים קצינים, אף שידיהם אינן נקיות ואף שפגעו בטוהר המידות. אפשר ורצוי להזכיר את:
- המפכ"ל, רפי פלד, שנאלץ לפרוש אחרי חקירת מח"ש בחשדות לקבלת טובות הנאה;
- המפכ"ל, משה קראדי שנאלץ לפרוש אחרי הממצאים החמורים של ועדת זיילר בפרשת פריניאן;
- ואת המפכ"ל דודי כהן, שלפי מבקר המדינה, קידם את אחיו (כן, כן, זה שמונה זה עתה לממלא מקום המפכ"ל), תוך פעולה בניגוד עניינים.
הם לא היו שם לבדם, די להזכיר את הניצבים הרבים שפרשו מהמשטרה בנסיבות מבישות. כך, לומדים קציני משטרה שמותר להם להשתמש בכוחם גם לצרכים אישיים ובניגוד לחוק ולמוסר. וככל שהם מתקדמים, ניתנות בידיהם יותר סמכויות ויותר אפשרויות, ואי אפשר לומר עליהם שהם לא מפיקים לקחים... הלקח הוא שמותר להם לשקר, לפעול בהיותם בניגוד עניינים ולעשות שימוש בסמכויותיהם לקידום עצמי ולתועלת שלהם עצמם ושל חבריהם.
מאחר שמדובר בקצינים בכירים, איני מקבל את הטענה שהם לא הבינו שמעשיהם חורגים מהחוק ומנורמות. אך, אם הם אכן לא הבינו ו"לא הפנימו", אזי אין הם ראויים לדרגותיהם הבכירות, עקב קשיי הבנה. על כן, אין להתפלא כי קשה למצוא מועמד מתאים מתוך שורות המשטרה, שיושר, יושרה והגינות הן נר לרגליו. לא התפלאתי, שדווקא חלק מהניצבים שמצאו דרכם אל מחוץ למשטרה אחרי חשיפת פרשיות מביכות (בלשון המעטה) בהן הם עצמם היו מעורבים, הם אלה שסנגרו עליו בתקשורת.
יאמר מיד, איני מחפש מועמדים מושלמים, בעיקר כי אין כאלה. גם כאן, נכונה האמרה שמי שלא עושה, אינו טועה. אך, יש להבחין היטב בין טעויות ובין פגיעה מכוונת ובמודעות מלאה, תוך הפרת הדין, המוסר ואפילו הפקודות הפנימיות של המשטרה.
גם מבלי לבקש את גרסתו של אדרי, קשה מאד להניח ואף בלתי סביר, שאדרי לא היה ער לנסיבות המקרים, שתוארו בתקשורת, ולכך, שבפעולותיו הוא מפר הוראות, דינים וכללי מוסר.
לא פלא שאדרי הבין היטב את המסר שנשלח אליו מכל אלה שקידמו אותו במהלך שירותו במשטרה: "המשך בדרכך זו, המשך לנהוג בחוסר יושר ותוך פגיעה בטוהר המידות, כי זה לא יפריע לקידומך. אולי אפילו זה יסייע לקידום". וכך, ממש בסיום הקריירה ה"מפוארת" שלו, הוא המשיך בדרכו זו, והסתיר מידע חיוני, לפיו הוא התייעץ עם בודקת הפוליגרף לפני הבדיקה, אליה נשלח על ידי הוועדה למינוי בכירים.
ייתכן, שמעשיו אלו של אדרי מצויים בתחום האפור, עדיין לא עבירות פליליות (אם כי אפשר לטעון שסגירת דוחות תנועה ללא הצדקה מהווה שיבוש מהלכי משפט, וחברותו עם נחקרי ישראל ביתנו – הפרת אמונים), אך בהחלט פגיעה, אפילו חמורה, בטוהר מידות ובנורמות מוסריות להן נדרש עובד ציבור בכיר.
אך ההצטברות של כולם יחד מהווים דגל שחור מפני מינויו למפכ"ל. הדגל השחור ימשיך להתנוסס מעליו כל עוד הוא ממשיך לכהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. טוב יעשה השר ארדן אם יפטר אותו, ויפה שעה אחת קודם!