על מה ועל מי נלין אם לא על עצמנו, שהרי מזה שלושה עשורים ומחצה, חזינו בחובבנות שהמחיש המטכ"ל בהפעלת הכוח הירוק. זאת, רק מחצית הפגע הרע. מחציתה האחרת מגולמת במימוש אסטרטגיית ההכלה.

בלי דעת, לאפקט השילוב בין השתיים תרומה גדולה במינוף האיום "אל על", מה שהומחש למרבה הצער השבוע, בהרג לוחמים ופציעת אזרחים בחבל בנימין. משם, נידרש להשקעות עתק באיתור הרוצחים, ואולי אף לקטילתם. אך ללא שמץ של סיכוי לחיזוק ההרתעה, שנשחקה עד דק באמצעות מימוש, ועוד בקפידה, של אסטרטגיית ההכלה.

בשולי הדברים, שתי הערות

• מרווחי הזמן בין שתי התקריות (עופרה, גבעת אסף) היה בהם די, כדי לספק לכוחות בשטח, את לקחי התקרית הראשונה. בהנחיות מפורטות, כולל בקרה על מימושם. משכך לא נעשה, הומחש בפעם המי יודע כמה - כי הפקת לקחים איננה מצויה על סדר יומם של אלופי מטכ"ל - יוצאי הצבא הירוק, מגולני, גבעתי, הנחל והצנחנים. עובדה!
• לאור האלם שפקד את חיילינו בשתי התקריות, לעומת הודעת רא"ל גדי אייזנקוט בדבר מוכנות הצבא למלחמה, יש די כדי לפקפק בטיב ובעמידות אמות המידה, שהוו בסיס לקביעתו!