[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי thisismyurl לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 בדצמבר 2019

 

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג

שלוש שנים אחרי מתקפות הטרור של ה -11 בספטמבר 2001, פתח ממשל בוש את מה שמכונה, "אג'נדה לחופש" או ה- Freedom Agenda: מדיניות שאפתנית לשיפור היציבות ארוכת הטווח של מדינות ערב ולערעור האידאולוגיה הקיצונית על ידי קידום מהפך דמוקרטית באזור.

אסטרטגיה חדשה זו היוותה שינוי משמעותי בגישה המסורתית של מדיניות החוץ האמריקאית למזרח התיכון, ועוררה תגובות מגוונות, החל בהתלהבות ועד אמביוולנטיות ועד לעוינות גלויה. כך או כך, היא נכשלה כישלון חרוץ...

מדוע? כי התרבות הפוליטית במדינות ערב דחתה אותה בבוז... מפליא? להיפך. התרבות הפוליטית, קרי התרבות הארגונית של עם היא המרכיב החזק והבלתי ניתן לשינוי מכל המרכיבים; וכבר אמר אבי תורת הניהול המודרנית, פיטר דרוקר, כי התרבות 'אוכלת' אסטרטגיה, לארוחת בוקר... (ראו כרזה למטה):

מאמר זה מוקדש לסוגיית התרבות הפוליטית ולהשפעתה על עמים ועל מדינות.

[תמונתו של פיטר דרוקר למעלה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jeff McNeill קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[למאמר: 'אמירות שפר שכדאי לזכור', לחצו כאן]

המשגה

תרבות פוליטית היא אופייה של החברה או התרבות הארגונית של חברה/מדינה: אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים פוליטיים בקרב אזרחיה, ובעלי התפקיד שבתוכה, המספק את הנחות היסוד והכללים השולטים בהתנהגות במערכת הפוליטית, ומשפיע - על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי - לאורך שנים, כמו בתכתיב גנטי. 

תרבות פוליטית כוללת, הן את האידאלים הפוליטיים; והן את הנורמות התפעוליות של הפוליטיקה. היא מהווה ביטוי לממדים הפסיכולוגיים והסובייקטיביים של הפוליטיקה; ותוצר של ההיסטוריה של מערכת פוליטית ושל ההיסטוריה של חבריה. היא מושרשת, באופן שווה, הן באירועים ציבוריים והן בניסיון של חבריה; ומושפעת מהיבטים ערכיים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים ומהתנהגות האנשים באותה חברה, בעלי התפקידים בממשל והמנהיגים.

תרבות פוליטית ניתנת לניתוח ברמת הפרט, החברה והקבוצות שונות המרכיבות אותה.

[להרחבת המושג, 'תרבות ארגונית', לחצו כאן]

כמו תרבות ארגונית, תרבות פוליטית של חברה קשה לשינוי. היא מתקיימת רק בשני מצבים:

• משבר יוצא דופן: כך למשל, דרושים היה הרס והרג בקנה מידה עצום בגרמניה של אחרי שתי מלחמות עולם, על מנת לעקור ממנה, במידה רבה, נטיות מלוכניות ודיקטטוריות:

[בתמונה: דרושים היה הרס והרג בקנה מידה עצום בגרמניה של אחרי שתי מלחמות עולם, על מנת לעקור ממנה, במידה רבה, נטיות מלוכניות ודיקטטוריות. למקור התמונה לחצו כאן]

• שינויים לאורך זמן בהתארגנות עצמית, הנובעים מתמורות תמורות ערכיות, חברתיות, פוליטיות, כלכליות ביטחוניות וטכנולוגיות ומההשפעה של ההנהגה על התנהלותה של החברה (בר אור, 2018, ע' 20).

[להרחבת המושג, 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

מרכיבי התרבות הפוליטית

לתרבות הפוליטית מרכיבים רבים, שמעסיקים אותנו, גם כל אחד נפרד. אמנה בהכללה שלושה מרכיבים חשובים:

• המרכיב הביטחוני: בהקשר של יחסי הדרג הפוליטי עם הדרג הצבאי;
• המרכיב האסטרטגי: או התרבות האסטרטגית: האופן שבו מדינה מתנהלת בתחום האסטרטגי;
• המרכיב האזרחי: יחסי הרג הפוליטי עם האזרחים ועם הקבוצות החשובות בחברה (כולל עובדי הציבור הבכירים).

[להרחבה בנושא התרבות האסטרטגית של מדינה, לחצו כאן]

תרבות ביטחונית

המאפיין העיקרי של התרבות הביטחונית הוא יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי הכפוף אליו. ניתן לשרטט מודלים שונים של יחסים אלה (יחזקאלי, 2005):

• קיימים מודלים הדיכוטומיים, הפשוטים, המשרטטים קו גבול ברור בין הדרג האזרחי לדרג הצבאי. מודלים אלה מאפשרים הבנה בסיסית של חלוקת העבודה העקרונית בין שני הדרגים. אולם, מודלים אלה לוקים בפשטנות יתר מול מציאות מורכבת.
• מודלים קרובים בהרבה למציאות הם המודלים החדשים, ה"רכים" יותר. מודלים אלה מותחים, אומנם, גבולות. אבל, בין הגבולות הללו, הם תוחמים מרחב, שבו מטושטשים התחומים, ואפשר לראות בו דפוסים שונים של יחסים, המושפעים מגורמים שונים, כולל מבנה האישיות של בעלי התפקידים, בזמן נתון.

המודלים ממוקמים על פני קו רצף, שמשני קצותיו ניצבים מצבי הקיצון: מצד אחד, מערכת יחסים של עליונות הפוליטיקאים על אנשי המינהל; ומצד שני, מערכת יחסים הפוכה, של עליונות אנשי המינהל על הפוליטיקאים.... (יחזקאלי, 2005).

[להרחבה בנושא מודלים של יחסי גומלין של עובדי ציבור מול נבחרי ציבור, לחצו כאן] 

[להרחבה בנושא תרבות ביטחונית, לחצו כאן]

תרבות אסטרטגית

תרבות אסטרטגית (Strategic Culture) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי.

תרבויות אסטרטגיות שונות הן הגורמות לגישות שונות של מדינות לתמורות באופייה של המלחמה (אדמסקי, 2012, ע' 13; ראו תמונת כריכה משמאל). מדינות עשויות לעשות שימוש באותה טכנולוגיה בדרכים שונות, על פי הדגמים החברתיים-תרבותיים שלהן, ובסופו של דבר ליצור חדשנות צבאית שונה זו מזו (שם, ע' 24).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של דימיטרי (דימה) אדמסקי, "תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית", שראה אור בהוצאת מערכות ומודן ב- 2012. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש ראוי]

אדמסקי מגדיר תרבות אסטרטגית כ"מכלול של אמונות משותפות, פורמליות ובלתי פורמליות, של הנחות ושל דפוסי התנהגות, שמקורן בחוויות משותפות ובנרטיבים מקובלים (המועברים בעל פה ואף בכתב), שמעצבים את הזהות המשותפת ואת היחסים עם קבוצות אחרות ואשר משפיעים, ולעתים אף קובעים את המטרות ואת האמצעים להשגת יעדים ביטחוניים" (שם, עמ' 21-20).

התרבות האסטרטגית היא שקובעת את דרכי ההתנהגות ואת דרכי החשיבה של אותה מדינה (שם, ע' 22). כך למשל, מדינות עשויות לחשוב באופן שונה על אותם עניינים אסטרטגיים (שם, ע' 19). הן יכולות לעשות שימוש בטכנולוגיה חדשה בדרכים שונות על פי הדגמים החברתיים-תרבותיים שלהן, ובסופו של דבר, ליצור חדשנות צבאית שונה זו מזו. הן עשויות לנסח את העדפותיהן, לא על פי היגיון אוניברסלי של יעילות, אלא על פי הנורמות והערכים הקיימים אצלם, ועל פי הדימוי העצמי שאימצו לעצמן (שם, עמ' 25-24).

הפרמטרים של תרבות אסטרטגית היא מבנה חברתי; סגנון קוגניטיבי; התייחסות תרבותית לגורם הזמן; סגנונות של תקשורת; גישה ארגונית לחדשנות; העדפות באופן ניהול המלחמות; מבנה המערכת הצבאית והתפקיד שממלאים בה המטה הכללי של הצבא; המטות המשולבים והמפקדה הראשית; היחס לפיתוחו של הידע הצבאי; תפקידה של הטכנולוגיה בעניינים צבאיים; והגישות להצטיידות במערכות הנשק (שם, ע' 26).

[להרחבה בנושא: 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן]

תרבות אזרחית

תרבות אזרחית עוסקת ביחסי פוליטיקאים והמוסדות המדינתיים עם האזרחים, שאותם הם אמורים לשרת:

• האם האזרחים מקבלים את כללי המשחק הפוליטיים?
• מה מידת הלגיטימציה שרוחש הציבור לרשויות השלטון למערכת הפוליטית בכללה ולרמת ההשתתפות הפוליטית שלו, על גילוייה השונים?
• מה יחסו למימוש זכויות? לחוק? לתוצאות הבחירות?
• מהו אופן השיח הפוליטי? רמת ואופי ההשתתפות הפוליטית? אלו מושפעים מהערכים, מהשקפות העולם ומנורמות ההתנהגות המקובלים באותה חברה?
• מה יחסי הדרג הפוליטי עם עובדי הציבור, בעיקר הבכירים שבהם?
• מה יחסי הדרג הפוליטי עם קבוצות דומיננטיות נוספות, המחזיקות בעמדות מפתח בחברה ובמדינה: השופטים, ראשי האקדמיה, התעשיינים הבולטים וכדומה?

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

[בתמונה: בריקדות בשביתה הכללית ובמהומות הפועלים והסטודנטים בצרפת, שכמעט מוטטו את שלטונו של שארל דה גול. מהומות ושביתות הן חלק בלתי נפרד מהתרבות הפוליטית של הצרפתים... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Tangopaso, והיא נחלת הכלל]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות ארגונית, ייצור ידע, 1/12/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2005), עובדי ציבור מול נבחרי ציבור – מודלים של יחסי גומלין, ייצור ידע, 24/5/05.
• ויקיפדיה: תרבות פוליטית.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות אסטרטגית: התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי, ייצור ידע, 9/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמירות שפר שכדאי לזכור, ייצור ידע, 28/12/19.
• עמיר בר אור (2018), מחולשה לחלישה - הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי, במעבר מיישוב למדינה, צפרירים: נבו.
• WIKIPEDIA: Political Culture.