[בתמונה: מטוס ה- F-16 פייטינג פלקון. חיל האוויר - מרכז העוצמה הישראלית - נתון כל כולו לחסדי האספקה האמריקנית. מה זה אומר על סיכויינו לנצח במלחמה הבאה? מקור התמונה: הייצרן]

[לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

ב- 26 בדצמבר תקפה ישראל שוב בסוריה. הנוסעים בטיסה QFZ9951 שיצאה אתמול בערב מדמשק קיבלו התקף לב קל... חוץ מזה, שלומם לצערי טוב...

החזרת היציבות היא תנאי מקדמי להחזרת המשילות לשלטון המרכזי בסוריה. המאמצים הללו התנהלו בהצלחה רבה בדרום סוריה, והסתיימו ב'קיפול' רוב כוחות המורדים אל תוך צבא אסד. על מנת להחזיר את המשילות במלואה, על הרוסים לדאוג להפסקת כלל התקיפות האוויריות בשטח סוריה. 

לאחר נפילת האליושין ב- 17 לספטמבר 2018, הרוסים ביצעו שדרוג מסיבי של מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) של מערך ההגנה האווירית הסורית. השדרוג הזה עדיין מתנהל בשטח. כלל סוללות ה- S300 - שניתנו במתנה לסורים - טרם הוכרזו מבצעיות.

נסיגת האמריקאים מאלצת את הרוסים לדאוג לשטח הכורדי, ולדאוג לכוחות הכורדיים הנמצאים בו. יציבות במזרח סוריה וגישה לשדות הנפט הגדולים של האזור חשובים לכלכלה הסורית ולכלכלה האיראנית. 

הרוסים ישתמשו בהשפעה הפוליטית שיש להם על ארדואן, בשביל לדאוג לכוחות הכורדים ולקפל אותם חזרה אל תוך הצבא הסורי. בתמורה ארדואן יקבל דריסת רגל בלחימה אל מול דאע"ש, ופרויקטים כלכלים. צפו לביקור קרוב של נציגים רוסים באנקרה או ההפך, על מנת לדאוג לנושא. 

הבעיה הישראלית מציבה לפני הרוסים אתגר קצת יותר משמעותי...

הניסיון הרוסי המידי למניעת תקיפות ישראליות הוא פוליטי, ונסוב סביב החייאת הסכם הפרדת האש מ- 1974. המנדט של אונדו"ף חודש ב -11 ליוני השנה, בתמיכת ישראל וארה"ב.

בעידוד הרוסים סביר להניח שנושא התקיפה של אתמול יידון במועה"ב בימים הקרובים. בנוסף, סביר להניח שבקרוב נחזה באספקה של סוללות S300 נוספות לצורך הרחבת המערך הסורי דרומה, מגבול עיראק ועד לרמת הגולן. 

אם הרוסים באמת יתרגזו, עומדים לרשותם אמצעים נוספים; כמו, מעבר שדות התעופה באזור דמשק להנהלה רוסית; ואולי, פריסה של גף רוסי באחד השדות בדרום סוריה. 

האיראנים צפויים להמשיך במאמציהם, למרות נאומיהם של מפקד חיל האוויר ובנימין נתניהו...

[לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]