פנחס יחזקאלי: BYOD – ערבוב דיגיטלי בין הבית לעבודה

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 בפברואר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

במבט לאחור, לאחר שהפסידה את הבחירות לנשיאות ארצות הברית לדונלד טראמפ, הגדירה הילרי רודהאם קלינטון בראיון ל-CBS, את השימוש שעשתה בשרת דואר אלקטרוני פרטי לצורכי עבודה"הטעות הגדולה ביותר שעשיתי". הטעות הזו, מן הסתם מנעה ממנה את הנשיאות.

במרץ 2015 נחשף כי קלינטון השתמשה בשרת דואר אלקטרוני פרטי כדי לשלוח תכתובות אישיות ורשמיות בעת כהונתה כמזכירת המדינה, בניגוד לנהלים הפדרליים המורים על שימוש בחשבון ממשלתי למטרה זו. בפברואר 2016 הודיעה הבולשת רשמית כי פתחה בחקירה בנושא טיפול לא ראוי במידע מסווג דרך שרתה הפרטי בעת כהונתה כמזכירת המדינה. למרות שהתיק נסגר (פרשה בפני עצמה שלא זה המקום לפרט אותה...) גרם הדבר נזק גדול לקלינטון במהלך המירוץ לנשיאות (הארץ, 2017).

[לכתבה המלאה של הניו יורק טיימס בעיתון הארץ, לחצו כאן]

המקרה של הילרי קלינטון איננו מקרה בודד. מהפכת המידע והידע יוצרת שינויים, ואנשים - כמו גם ארגונים לסוגיהם - נאלצים להתמודד עימם ולהסתגל אליהם. אחד השינויים הללו הוא ריבוי המכשירים האלקטרוניים והפלטפורמות הדיגיטליות, שגורם לכך שעובדים "מערבבים" שימוש פרטי עם עסקי במכשירים הפרטיים, וגם בפלטפורמות דיגיטליות, כמו בדואר האלקטרוני ובווטצאפ שלהם.

התופעה הזו קרויה "הבא את המכשיר שלך"BYOD - Bring Your Own Device, ויש לה כמו לכל דבר מורכב אחר, השלכות חיוביות ושליליות כאחת, בעיקר בתחומים של ניהול וחינוך.

האם התופעה הזו ניתנת לבלימה? ספק גדול. בעובדה, למרות המחירים ששילמה קלינטון, נתפסו גם בכירי בממשל טראמפ באותה עבירה ממש:

  • סגן הנשיא לשעבר, מייק פנס, הודה כי נהג לעשות כן בזמן כהונתו כמושל אינדיאנה • בעבר נפרץ החשבון הפרטי שלו והוא נאלץ לפתוח אחד חדש (מערכת ישראל היום, 2017).

[למאמר המלא בישראל היום, לחצו כאן]

  • גם חתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושניר, נתפס מתכתב בחשבון הדוא"ל הפרטי שלו עם גורמים בממשל האמריקני לצורכי עבודה:

[למאמר המלא ב- ynet, לחצו כאן]

מסתבר כי הערבוב בין הכלים הדיגיטליים הפרטיים, ואלה של העבודה פשוט אינו מאפשר יותר שליטה...

המשגה

המושג: "הבא את המכשיר שלך"BYOD - Bring Your Own Device מתאר מצב לפיו המתאר את הנטייה הטבעית בקרב עובדים, סטודנטים או תלמידים להביא לארגון מכשירים ממוחשבים שבבעלותם, כגון טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ודיסק און קי, ולעשות בהם - ובפלטפורמות דיגיטליות כגון דוא"ל ווטצאפ וכדומה - שימוש לצורכי עבודה או לימוד.

בהתחלה מתנגדים...

ויתור על השליטה במרכיב של תקשורת, פנים וחוץ ארגונית, יוצרת כאוס באחד המרכיבים הבסיסיים והמהותיים של הארגון. על כן, אין להתפלא שתגובות הארגונים לתופעה היו שליליות, באופן חד משמעי. ככל שהמרכיב הביורוקרטי בתוך הארגון היה חזק יותר כך הלכה ההתנגדות וגברה.

ארגונים קטנים ועניים - כמו ארגוני הזנק (סטארט אפ) בתחילת דרכם - היו הראשונים להכיר ביתרונות של ה- BYOD: ויתור על רכישת כלי תקשורת כמו טלפונים ומחשבים ועל עלויות ההדרכה והאחזקה; ויותר מכל - השעבוד הטוטלי של העובדים: אם בעבר היו עובדים מסיימים את יום העבודה והולכים הביתה, הרי שעתה הם כבולים לעבודה בעבותות דיגיטליות, ונדרשים להיות זמינים 24 שעות ביממה.

לאט לאט הולכים הארגונים הגדולים ומבינים, שהתופעה גדולה עליהם, ואין להם באמת ברירה אמתית, אלא לאפשר שילוב של מכשירים פרטיים בעבודה. ריבוי המכשירים והפלטפורמות פשוט הפך את ניסיונות ההתנגדות ללא רלוונטיים, וההסתגלות הייתה כורח המציאות. היטיבה להגדיר זאת סמנכ"לית מערכות המידע של IBM,, ג'נט הוראן: "אם לא נתמוך במכשירים של העובדים, הם בטח ימצאו את הדרך לתמוך בעצמם":

[לכתבה המלאה של סוכנויות הידיעות בכלכליסט, לחצו כאן]

מהפכת ה- BYOD במערכת החינוך

אחד המעוזים העיקריים של התנגדות הינו מטבע הדברים, אחת המערכות הביורוקרטיות והקפואות ביותר בשירות הציבורי - מערכת החינוך. 

מטבע הדברים, התגובה הראשונית של מערכת כזו הייתה לאסור שימוש במכשירים ניידים בכיתה. אבל, בעידן שבו לכל תלמיד לפחות טלפון דיגיטלי, ופעמים רבות גם מחשב נייד, זהו משחק אבוד מראש... יתרה מכך: קיצוניות אחת במערכת מורכבת, תמיד יוצרת קיצוניות הפוכה.

וכך לאחרונה, מתפתחת מגמה הפוכה המאפשרת הבאת מכשירים ניידים אישיים לבית הספר ואף מעודדת את השימוש בהם לצורכי הוראה ולמידה. מגמה זו קרויה 'סביבת BYOD'. (ובלעז: BYOD environment)

כך למשל, במרץ 2015, ביטל מנהל החינוך של העיר ניו יורק את האיסור על הבאת מכשירים ניידים לבית הספר. היום כבר קיימים בתי ספר אשר נבנו כסביבות BYOD כאשר השימוש במכשירים ניידים בהם הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה הלימודית שלהם. המוסדות הללו נהנים מהיתרון של אי הצורך בהדרכת ובהרגלת התלמידים בשימוש במכשירים חדשים או תכנות חדשות. כמו כן, נחסכת ההשקעה הציבורית במחשבים אישיים בבתי הספר כאשר חלק נכבד מן השימוש הטכנולוגי עובר למכשירים האישיים (ויקיפדיה: BYOD).

השימוש במכשיר נייד מצד תלמידים מביא עמו אפשרויות למידה חדשות. אפליקציות המשמשות מערכות חינוכיות כוללות מאפיינים של צילום במסך וידאו (screencasting), שיתוף מדיה, כתיבת הערות, תקשורת במסגרת של כיתה/ הרצאה, יצירת מצגות ועוד (ויקיפדיה: BYOD).

להפיכת בית הספר למסגרת תומכת ב- BYOD עשויות להיות השלכות גם לתפקיד המורה ולמבנה הכיתה. לשימוש במכשירים ניידים יש את הפוטנציאל לעבודה אישית והפיכת התלמיד לחוקר ולומד עצמאי, בעוד המורה מלווה ומנחה את התהליך אותו עובר התלמיד (ויקיפדיה: BYOD).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

סוגיית המפתח: אבטחת המידע

זהו האתגר העיקרי בסוגיית ה- BYOD: החשש שידע ארגוני חיוני ייפול בידי המתחרים. מטבע הדברים, גופי הביטחון הם הראשונים להידרש לבעיה, אולם היא אקוטית לא פחות גם בעולם העסקי, המתמודד עם מודיעין עסקי-תעשייתי הולך וגדל.

לכל אלה שטרם הטמיעו, מהווה הדוגמה של בכירי ממשל טראמפ - שגם אחרי לקח הילרי קלינטון, מתקשים שלא לערבב פלטפורמות ארגוניות ופרטיות - דוגמה מצוינת לכך שהתהליך הוא בלתי הפיך. ואם כך, מוטב לחסוך בהוצאות, 'לקפוץ למים', לצבור ידע לגבי המציאות החדשה ולפתח פתרונות לחולשותיה.

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *