[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי 3888952 לאתר Pixabay]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
אתמול ביקרתי באוניברסיטה כשאני ערום כולי. לא באוניברסיטת תל אביב או בטכניון, אלא במוסד אקדמי במדינה זרה: אוניברסיטת שאקרים בקזחסטן, בה עומדת הטמפרטורה בימים אלו על 35 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בצהרי היום. כולם מסביבי היו עטופים במעילים עבים ומחממים, ורק אני הסתובבתי שם בלי בגדים בכלל. סטודנטיות ניגשו אלי מפעם לפעם כשהן מצחקקות, חיבקו אותי וביקשו להצטלם עמי. הסכמתי. כזה אני – תמיד מנסה לעזור. במיוחד כשאני לא לבוש.
ככה זה כשאתה שולט בגוף רובוטי נטול-בגדים בצד השני של העולם.
[בתמונה: גוף רובוטי בו אני נוהג להשתמש במקומות שונים בעולם (תוצרת Double Robotics)]
הייתה סיבה טובה לנוכחותי הרובוטית בקזחסטן. השבוע התקבלתי למשרת פרופסור בפקולטה הדיגיטלית באוניברסיטת שאקרים בקזחסטן. אלא מה? אני מבלה את רוב זמני בארצות הברית, ולא יכול להתנייד לקזחסטן יותר מפעם-פעמיים בשנה. הפתרון היה ברור מאליו: אוניברסיטת שאקרים רכשה רובוט טלה-פרזנס, שמשמש כגוף החלופי שלי שם. בקרוב אתחיל להתחבר אליו בכל שבוע לכמה שעות, אתן הרצאות, אדריך ואנחה סטודנטים, אעביר סמינרים באוניברסיטה ומי יודע – אולי אפילו אצא לטיולים בטבע. קזחסטן מדינה יפהפייה, אחרי הכל, אז למה לא לנצל את הנוכחות הרובוטית שלי שם עד הסוף? וכך השתתפתי השבוע באירוע הפתיחה של הפקולטה הדיגיטלית, בגופי הרובוטי הקזחי, כמובן. התחברתי לרובוט (מסוג Beam) מחיפה שבישראל. מחוץ לדירה בישראל זרחה שמש נעימה והאירה בחומה את האדמה. מחוץ לאולם בקזחסטן, כולם השאירו את הרכבים שלהם מותנעים, מכיוון שאחרת המנועים היו קופאים. לשעה אחת נכחתי בשני עולמות באותו הזמן, ונהניתי מהטוב שבשניהם. ככה זה כשיש לך יותר מגוף אחד: גוף ביולוגי שנהנה עם המשפחה במזג אוויר מושלם, וגוף שני שמסתובב באחת המדינות הקרות ביותר בעולם – אבל היי, לפחות הוא פרופסור.
[בתמונה: כל אלה צולמו על יי הרובוט שלי באירוע הפתיחה של הפקולטה הדיגיטלית בקזחסטן. התמונה התחתונה ביותר: גוף רובוטי בו אני נוהג להשתמש בישראל כאשר אני נמצא בארצות הברית בגופי הביולוגי.
חשוב לי להזכיר את סלבה גרבר, שכבר יותר משלוש שנים עובד בתור השותף בישראל ומומחה לרובוטי טלה-פרזנס (ככה אני מגדיר אותו, ואחרי שלוש וחצי שנים של עבודה צמודה עם רובוטים, הוא ראוי באמת לתואר הזה). בלעדיו לא הייתי יכול לחיות בארצות הברית ולהרצות בישראל, בקזחסטאן ובמדינות אחרות בגופים רובוטיים שונים. תודה, סלבה!
