[למקור התמונה באתר ALPOLIC, לחצו כאן (שם הצלם אינו מופיע)]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
* * *
איך אחד הבנקים הגדולים בארה"ב רימה את הציבור במשך שנים
"לקוחותיו של וולס פרגו סמכו על הבנק בכל הנוגע למחייתם, לחלומותיהם ולחסכונותיהם לעתיד… במקום להגן על לקוחותיו, וולס פרגו ניצל אותם והחתים אותם על מוצרים – מחשבונות בנק לביטוח – שלא רצו מעולם. זוהי הפרה בלתי-תאומן של אמון שמאיימת לא רק על הלקוחות שנסמכו על וולס פרגו, אלא על האמון במערכת הבנקאות שלנו. כפי שמצאנו בחקירתנו, התנהלות וולס פרגו הייתה לא-חוקית ומבישה."[1]החקירה העלתה כי במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, פתח הבנק 3.5 מיליון חשבונות ללא אישור, ורשם 528,000 לקוחות לשירותי הבנק באופן לא-ראוי, על מנת לעמוד במטרות הגבוהות שהציבו המנהלים עבור העובדים. בין 2005 ל- 2016 רשם הבנק מיליוני לקוחות לפוליסות ביטוח רכב מבלי שיקבל את אישורם לכך. להזכירכם, מדובר בבנק השלישי בגודלו בארצות הברית, ומספר אחד-עשר בעולם, עם יותר משבעים מיליון לקוחות וכמעט שני טריליון דולרים בנכסים. במבט מהיר נראה שהבנק רימה מספר אנשים גדול יותר מכל אוכלוסיית ישראל, ככה, סתם. (ניתן למצוא כאן את רשימת כל מקרי הרמאות בהם הואשם וולס פרגו[2])
התרשים במקור מהוול סטריט ז'ורנל[3]
לקחים מן העבר
קודם כל, מדובר בתזכורת לכך שקונספירציות – קנוניות כנגד הציבור מצד 'החברות הגדולות' או גופים ממשלתיים – קיימות בהחלט. זה, כמובן, לא מפתיע. חברות וממשלות הינן ארגונים ריכוזיים, המסוגלים להפעיל מאמץ מרוכז ומתוכנן-היטב על מנת להשפיע על הלקוחות ועל האזרחים בדרכים שאינן ראויות.[להרחבה על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן]
שנית, היא מראה לנו שבסופו של דבר – אם תסלחו לי על הקלישאה – הצדק מנצח. אלא, שכמובן שהמציאות מורכבת קצת יותר. "הצדק מנצח" רק לאחר שהאמת יוצאת לאור, ורק אם קיימים מנגנונים חוקיים הולמים שיכולים לפעול כדי להעניש את הפושעים.
בנקודה זו ראוי להעלות באוב מחקר קטן ומעניין מ- 2016, של הביולוג וחוקר הקונספירציות דיוויד רוברט גריימס, שעקב אחר קונספירציות שהתרחשו באמת בהיסטוריה:
קונספירציות אלו כוללות, למשל, את הניסויים ארוכי-השנים שערכה ממשלת ארצות הברית בחולי עגבת כהי-עור, מבלי שגילתה להם שניתן לרפא את מחלתם באופן יעיל, באמצעות התרופות החדישות ביותר[4]. או את ניסיונן של חברות הטבק להסתיר מהציבור את הממצאים המעידים על הסכנות הבריאותיות של העישון, ולהפיץ ממצאים כוזבים סותרים.
הקונספירציות הללו השתחררו בסופו של דבר לאוויר העולם, מכיוון שרבים בתוך החברות ובממשל היו מודעים לקיומן. בקונספירציות העגבת, למשל, לקחו חלק 6,700 בני-אדם שהיו מעורבים בתהליכים הרפואיים שעברו החולים. מספיק היה אדם אחד ישר-הליכות שיפתח את פיו ו- 'יזמר' לעיתונות, כדי שהפרשה תיחשף לעיני כל.
לאחר שסקר מספר קונספירציות שכאלו מן העבר, גריימס יצר מודל – פשטני מאד, אמנם, אבל בהחלט מעניין כבסיס לחשיבה על הנושא – שמראה שככל שישנם יותר אנשים המעורבים בקונספירציה מסוימת, כך עולה הסיכוי לחשוף את הקונספירציה במהירות. אם, למשל, הייתה קיימת באמת תרופת פלא לסרטן, הרי שמאות-אלפי העובדים של חברות התרופות הגדולות היו שמים לב לכך ש- 'משהו מסריח כאן'. חוקרים היו נאלצים לשתוק – לעתים גם בעוד אהוביהם מתים מאותה מחלה. עובדים היו שמים לב לכך שקיימים מחקרים עם תוצאות חיוביות בנוגע לאותו חומר פלאי, שנגנזו עמוק במאגרי המידע של החברות. הדוברים היו צריכים לדעת שעליהם להתעלם מאזכורים של אותו חומר בתקשורת, וכן הלאה. בסך הכל, בערך 714,000 עובדים בשמונה חברות התרופות הגדולות בעולם היו צריכים לעצום עיניהם באופן קולקטיבי. לפי החישובים שערך גריימס, הקונספירציה במקרה זה הייתה צריכה להיחשף לציבור ולקבל אישוש מצד מערכת החוק תוך 3.17 שנים בלבד.
[מספרי האנשים שהיו צריכים להיות מעורבים בכמה מהקונספירציות-לכאורה הידועות ביותר כיום, לפי חישוביו של גריימס]
מה לגבי וולס פרגו?
בעשור האחרון ניתן היה למצוא בבנק בערך 265,000 עובדים במשרה מלאה. לפי חישוביו של גריימס, קונספירציה זו הייתה נחשפת תוך שנים ספורות – כפי שאכן אירע. אני לא מנסה לטעון שהמודל של גריימס מושלם. הוא אינו כולל התייחסות למספר רב של גורמים המשפיעים על חשיפת קונספירציות:- כוחו של המחוקק;
- יכולתם של בתי-המשפט לכפות את החוק על החברות הגדולות ועל הממשל;
- כוחה וחופש פעולתה של העיתונות;
- האוריינות הטכנולוגית-מדעית של הציבור;
הקונספירציה שבאוטומציה
אנו רואים שכיום, חברות מתחילות להשתמש באלגוריתמים כדרך להוציא לפועל החלטות מסוימות. האלגוריתם של פייסבוק, למשל, קובע האם תראו את הפוסט הזה או לא. האלגוריתם של גוגל מחליט האם תיחשפו למאמר שלי בעמוד הראשון של החיפוש, או בעמוד העשירי אליו איש לא מגיע.חברות המידע צריכות להעסיק מספר מזערי של עובדים ביחס להשפעותיהן:
- ווטסאפ, למשל, לפני שנרכשה ע"י פייסבוק, העסיקה רק חמישים וחמישה עובדים במשרה מלאה – והצליחה עדיין לספק שירות לכמעט חצי-מיליארד לקוחות.
- גוגל מעסיקה 85,000 עובדים במשרה מלאה, שמאפשרים לה לספק תשובות ל- 3.5 מיליארד חיפושים מדי יום.
חברות מן העבר שהיו מספקות שירותים בסדרי גודל דומים, היו מעסיקות מאות-אלפי עובדים. האוטומציה מאפשרת לחברות לצמצם את מספר העובדים שלהן באופן דרמטי – ועדיין להגיע לרמת השפעה דומה על החברה.
רבים מעובדי הבנקים כיום כבר הפנימו שזמנם קצוב, וכי הם בדרך להיות מוחלפים באלגוריתמים ובבינות מלאכותיות. זוהי התפתחות שאמורה לשמח את הלקוחות, שיזכו לשירות מהיר ויעיל יותר, אך היא צריכה גם להדאיג אותנו כחברה, מאחר והיא פותחת צוהר לקונספירציות שלא יאותרו מבעוד מועד. בבנקים של העתיד, בהם יעבדו רק כמה מאות אנשים שיספקו שירות למיליונים, יוכלו המתכנתים לקבל הוראה ישירה ממנהל הבנק להתאים את האלגוריתמים כך שירמו את הלקוחות – מבלי שהמידע על כך יגיע לאוזני הציבור.
ייתכן שאנו רואים את הכניסה לעתיד זה כבר היום. בשנת 2015 גילתה הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית כי חברת פולקסווגן הטמיעה ברכביה אלגוריתם פשוט, שנכנס לפעולה רק כאשר חוקרי הסוכנות בחנו האם הרכב עומד בסטנדרטים המחמירים של מניעת זיהום אוויר. האלגוריתם היה משנה את פעולת הרכב כך שזה היה משחרר פחות גזים מזהמים – אבל רק במהלך המבחן. ברגע שהרכב היה חוזר לכביש, פליטת הגזים המזהמים שלו הייתה מזנקת עשרות מונים[5].
[הלוגו של פולקסוואגן, משמאל, הועלה לויקיפיה על ידי keine Angaben, והוא נחלת הכלל]
הקונספירציה של פולקסווגן אמנם נחשפה בסופו של דבר, אך היא לא התגלתה 'מבפנים'. השמועות אודותיה לא הגיעו מעובדי החברה, אלא רק בעקבות חשדותיהם של חוקרים אמריקניים, שהתעוררו לאחר שגילו שהרכבים פועלים באופן שונה על הכביש. זוהי דוגמה לדרך בה שילובם של אלגוריתמים ובינות מלאכותיות (בסיסיות ככל שיהיו) יכול להוביל לקונספירציות מוצלחות יותר שיפעילו גופים ריכוזיים כנגד הציבור.
חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר
לעת-עתה אנו יכולים להיות מרוצים מכך שוולס פרגו נחשפה במערומיה, וסופגת כאמור קנסות בשווי של מיליארדי דולרים. עם זאת, אנו חייבים להיות מודעים לכך שהאוטומציה הגוברת תגדיל את הסיכון לקונספירציות, ולהתחיל להיערך בהתאם.
וולס פרגו דיברה רבות כנגד הביטקוין והזהירה (בצדק) שהמטבע הדיגיטלי אינו מתאים עדיין לדרישות השוק. אבל כדאי לזכור שדווקא מהפכת הבלוקצ'יין (הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין) יכולה להוביל לשקיפות גדולה הרבה יותר ולאפשר לנו לחשוף שחיתויות וקונספירציות בלחיצת כפתור. ייתכן בהחלט שהדרך היחידה להתמודד עם קונספירציות העתיד תהיה, פשוט, באמצעות טכנולוגיות העתיד.
אם עתיד הקונספירציות מעניין אתכם, אתם יכולים לקרוא בהרחבה בנושא בספרי האחרון – "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה". קישור כאן.
מקורות והעשרה
[1] “Attorney General Becerra Recovers $148.7 Million for California in Settlement with Wells Fargo Over Deceiving Consumers,” State of California – Department of Justice – Office of the Attorney General, 28-Dec-2018. [Online]. Available: https://oag.ca.gov/news/press-releases/attorney-general-becerra-recovers-1487-million-california-settlement-wells-fargo. [Accessed: 01-Jan-2019].
[2] E. Schaal, M. Articles, and 2018 February 10, “All the Ripoffs and Scams Wells Fargo Pulled on Customers Over the Years,” The Cheat Sheet, 09-Feb-2018. .
[3] E. Glazer, “Wells Fargo to Pay States About $575 Million to Settle Customer Harm Claims,” Wall Street Journal, 28-Dec-2018.
[4] “Tuskegee Study – Timeline – CDC – NCHHSTP,” 03-Oct-2018. [Online]. Available:https://www.cdc.gov/tuskegee/timeline.htm. [Accessed: 04-Jan-2019].
[5] C. Coleman, “VW could face long legal nightmare – BBC News,” BBC News, 24-Sep-2015. [Online]. Available: https://www.bbc.com/news/business-34352243. [Accessed: 12-Dec-2018].
