תקציר: אחד המאפיינים של ממשלת ישראל השלושים ושבע היא העימותים המתמשכים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו לשר הביטחון שלו, יואב גלנט. מתוך הכרת פוטנציאל המתחים בין ראש הממשלה לשר הביטחון, ראשי ממשלה במדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, יצחק רבין ואהוד ברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים הופך למורכב, לא רק לנוכח מצוקת ניהול המלחמה, אלא גם ובמיוחד במקום בו מגיע ראש הממשלה להגיון אסטרטגי סמוי, שמוטב לו להישמר מחשיפתו…

.

עודכן ב- 16 במאי 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

[גירסה מוקדמת של מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

*  *  *

אחד המאפיינים של ממשלת ישראל השלושים ושבע היא העימותים המתמשכים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו לשר הביטחון שלו, יואב גלנט, קודם בסוגיית הרפורמה המשפטית והשפעתה על צה"ל והיום בנושא ניהול המלחמה.

עימותים כאלה אינם מקרה יוצא דופן וזכורה התפטרותו של אביגדור ליברמן מכהונת שר הביטחון, ב-13 בנובמבר 2017. הם גם אינם נחלתה של מדינת ישראל לבדה. כך למשל התפטר מתפקידו מזכיר ההגנה האמריקני, ג'יימס מטיס, ב-20 בדצמבר 2018.

כל אחד מהאירועים התהווה כמובן בהקשר ייחודי, ולכל אחד מהם הסבר שונה. אבל, במקום להתמקד בממדים האישיים של כל מקרה, ראוי לעיין במתח הבסיסי המתקיים באורח מובנה בין תפקיד המנהיג העליון המופקד על הנהגת המדינה, לבין תפקיד השר לענייני ההגנה והביטחון.

מדובר במתח בסיסי שהוכר כבר בעידן הקדום. היציאה למלחמה והחרדה מתוצאותיה נתפסו תמיד כמבחן עליון למלך ולממלכה. שבטי ישראל בדרישתם למלוכה ביקשו משמואל הנביא: "מלך ככל הגויים שיצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו". נכון שגם מלכים  גיבורי מלחמה, כמו דוד, נעזרו בשר צבא. אולם מבחינת העם, החרדה האיומה ממלחמה ומתוצאותיה כצעד אל הבלתי נודע, כוונה תמיד ישירות אל המלך.

גם בעת החדשה ובמדינה המודרנית, ציפייה קמאית זו ממנהיג לאומי לדומיננטיות אישית מול אתגר המלחמה, לא השתנתה

סרט המופת הבריטי: "השעה האפלה" ביטא היטב את מנהיגותו ההרואית של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill; ראו תמונה משמאל) למול אתגר המלחמה. באופן חתרני, הסרט הציב במידה רבה כמיהה לשובה של מנהיגות בשיעור קומה דומה.

כל עוד מתנהלים ענייני הביטחון והמלחמה על מסילה נשלטת וצפויה מראש, הפקדת ענייני הביטחון בידי שר ממונה, אינה מעוררת סיבוכים. כמו להפקיד רכבת בידי נהג הקטר. אולם, במבוכת שעת החירום, לנוכח החלטות הרות גורל, עיני הציבור מופנות ישירות אל האיש העומד בראש המדינה. 

בלבטי עיצוב האסטרטגיה, לא מן הנמנע שיתגלו מתחים בין שר הביטחון, לבין ראש הממשלה או הנשיא, ותיווצר מחלוקת. בנקודה זו כאשר ראשי ממשלה ונשיאים לוקחים את העניינים להנהגתם הישירה, טבעי ששר ביטחון יקלע למצוקה.

בחוק האמריקאי – חוק גולדוותר וניקולס- העניין הוסדר במלואו: הנשיא הוא המצביא העליון  והוא גם פועל בשרשרת הפיקוד בניהול המלחמה ישירות מול מפקדי הזירות. במדינת ישראל, העניין סבוך יותר: ראש הממשלה אינו המפקד העליון, אלא הממשלה. בכל מקרה סמכויות שר הביטחון לכשעצמו, אינן מעניקות לו דומיננטיות על פני יתר שרי הקבינט. פוטנציאל התסכול שלו מובנה כך בבסיס הגדרת הסמכויות - האם הוא רק "חניך תורן", האיש המוביל בענייני ביטחון  עד לרגע שקורה משהו רציני?

פוטנציאל התסכול קיים גם במערכת האמריקאית המוסדרת למופת. בצמתי החלטה משמעותיים, מזכיר הגנה יכול למצוא עצמו ללא ההשפעה, שהיה מצפה שתהיה לו. היו כמובן מזכירי הגנה רבי השפעה דוגמת דונלד רמספלד, שהוביל בסתיו 2001 בדומיננטיות אישית יוצאת דופן, את השבועות הראשונים למלחמה באפגניסטן. הדבר נבע ממידת האמון העמוקה שרכש אצל הנשיא ג'ורג' בוש הבן. אולם במקומות שנאמנות כזו אינה קיימת, ושני נושאי התפקיד  אינם פועלים כאיש אחד, התפטרות השר הופכת לכרוניקה צפויה מראש.

מתוך הכרת פוטנציאל מתחים זה, ראשי ממשלה במדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, יצחק רבין ואהוד ברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים הופך למורכב, לא רק לנוכח מצוקת ניהול המלחמה, אלא גם ובמיוחד במקום בו מגיע ראש הממשלה להגיון אסטרטגי סמוי, שמוטב לו להישמר מחשיפתו. אם יידרש לתאם אותו עם שר הביטחון בעל גישה עצמאית ויקלע למחלוקת, הגיונו ייחשף ויחולל התנגדות ציבורית גם בקרב תומכיו.

העימותים החוזרים בין שר הביטחון לראש הממשלה מובנים בהגדרות תפקידיהם:

• השר אחראי על הצבא מצד הרשות המבצעת; אבל, החלטה על פעולות צבאיות נמצאת באחריות ראשי הממשלה או הממשלה כולה.
• השר מייצג את הצבא בממשלה ובכנסת, אבל אין לו סמכות כלפי הצבא, שניהולו נתון לפי החוק לרמטכ"ל.

מצוקתו של ראש ממשלה בנסיבות כאלה של מלחמה ברורה לעין. בעיצומה של מלחמת העצמאות, עמד דוד בן גוריון באתגרים דומים במאבקו עם פיקוד צה"ל המתהווה מתוך הארגונים הסקטוריאליים שאפיינו את העידן שלפני קום המדינה.

בנסיבות אלה, עדיף למנהיג הלאומי לשאת בעצמו גם בתפקיד שר הביטחון!

נספח: יידע מהיום כל ראש ממשלה

כדאי שידע מהיום כל ראש ממשלה, כי אי החזקה במקביל גם בכהונת שר הביטחון, עלולה לקצר מאוד את הקדנציה שלו!

• גרשון הכהן: המתח המובנה בין ראשי הממשלה לשרי הביטחון

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.

,