[תמונה: כריכת הספר: 12 כללים לחיים לג'ורדן פיטרסון, שראה אור בהוצאת סלע מאיר, שיבולת, ב- 2018. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בסוף 2018 ראתה אור המהדורה העברית של ספרו של ג'ורדן פיטרסון, "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס" בהוצאת סלע מאיר (ספריית שיבולת).

פיטרסון -  פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, המתמחה בפסיכולוגיה אישית וחברתית (ראו תמונה למטה) - התפרסם כאשר יצא נגד פוליטיקת הזהויות והתקינות הפוליטית באקדמיה. סוגיה זו מתוארת בפרוטרוט בהקדמה לספר זה, שנכתבה על ידי עירית לינור (לינור, 2018, עמ 10-9).

הספר מחולק ל- 12 פרקים, כל פרק עוסק באחד מ- 12 הכללים של פיטרסון לחיים בעלי משמעות. אבל, לא בכך אתמקד.

מה שמשך אותי בעיקר בספר הוא העיסוק של פיטרסון בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את הניגודים (מה שמכונה: שלימות ניגודית או שלימות הניגודים)

כשם שמרכיביו הבסיסיים של העולם המדעי של החומר - כתב פיטרסון - הן מולקולות, אטומים ואפילו קווארקים, כך ישנם גורמים ראשוניים גם בממלכת החוויה האישית. אלה הם היסודות המכוננים את הדרמה והספרות (פיטרסון, 2018, עמ 140-139):

• הגורם הראשון הוא כאוס.
• הגורם השני הוא סדר.
• השלישי (משום שתמיד ישנם שלושה יסודות...) הוא התהליך המתווך ביניהם, שפיטרסון מכנה אותו 'תודעה' (consciousness). שעבודנו הנצחי - על פי פיטרסון - לשניים הראשונים, גורם לנו לפקפק בתוקף קיומנו, ומתוך כך להתייאש ולא לדאוג לעצמנו כראוי (ראו 12 הכללים שלו לחיים בעלי משמעות...). רק הבנה נאותה של הרכיב השלישי פותחת לנו מוצא מן המלכודת הזו.

[תמונתו של ג'ורדן פיטרסון משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gage Skidmore. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]

[הכרזה: 'ייצור ידע']

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן]

כאוס: מרחב אי הידיעה...

כאוס הוא מרחב אי הידיעה. הוא הארץ הלא נודעת. כאוס הוא מה ששוכן לנצח ומעבר לכל הגבולות הפיזיים והרעיוניים, למעלה מכל האבחנות. הוא הנכרי, הזר, החבר הכנופיה האחרת, האוושה בין השיחים באישון לילה, המפלצת שמתחת למטה, הכעס הנסתר של אמך, מחלתו של ילדך. כאוס היא הייאוש והאימה שאת חשה אל מול בגידה קשה. זה המקום שבו אתה נמצא כשהכל קורס; כשחלומותיך מתפוגגים, כשהקריירה שלך מתרסקת או כשנישואיך מגיעים אל קיצם. זהו השאול מהאגדות ומהמיתוסים, שבהם הדרקון - והזהב שעליו הוא שומר - חיים תמיד זה לצד זה. כאוס הוא המקום שבו אנחנו נמצאים, כשאיננו יודעים איפה אנחנו. הוא מה שאנו עושים כשאין לנו מושג מה אנחנו עושים. בקיצור, כאוס הוא כל הדברים וכל המצבים, שאיננו יודעים ואיננו מבינים.

[בתמונה: כאוס (אילוסטרציה). תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

כאוס הוא גם התוהו בבוהו בבראשית א', הפוטנציאל נטול הצורה, האפשרות ההיולית (חסרת הצורה), שהתקיימה בראשית כל הזמנים, שמתוכה ברא בדברו האל את הסדר. זו אותה אפשרות, שמתוכה אנו - שנבראנו בצלמו - מזמנים אלינו את הרגעים החדשים, והמשתנים תמיד, של חיינו. וכאוס הוא גם חירות, חירות נוראה.

(פיטרסון, 2018, עמ 141-140)

סדר: הארץ הנודעת...

סדר הוא הארץ הנודעת. הוא ההיררכיה בת מאות מיליוני שנים של מקום, מעמד וסמכות. הוא המבנה של החברה, כשהיא מתפקדת. גם הביולוגיה תומכת בסדר הזה, בייחוד, ככל שאנחנו מותאמים למבנה החברה (ואכן, אנו מותאמים לו). סדר הוא השבט, הדת, הקמין הבוער בחדר החמים, הבית והמולדת. החדר החם והבטוח שבו משחקים הילדים. הוא הדגל של האומה, הערך של המטבע. סדר הוא האדמה שתחת רגליכם והתכנית שלכם להיום. היא גדולתה של המסורת, הטורים הישרים של השולחנות בכיתה, האוטובוס והרכבת היוצאים במועד. הוא לוח השנה והוא השעון. סדר הוא גם החזות שאנו עוטים בציבור, נוהגי הנימוס בין זרים, בני תרבות, והקרח הדק שעליו כולנו מחליקים. סדר הוא המקום שבו העולם נוהג על פי הציפיות והרצונות שלנו. המקום שבו כל הדברים מסתדרים בדיוק כפי שרצינו.

[בתמונה: סדר (אילוסטרציה)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

אך סדר הוא לעתים גם עריצות ושיתוק, כשהדרישה לוודאות ולאחידות ולטוהר, הופכת חד צדדית מידי.

במקום שבו הכל ודאי אנחנו בסדר (תרתי משמע). אנחנו שם, כשהדברים מסתדרים לפי תכנית, ושום דבר אינו חדש או טורד מנוחה. בממלכת הסדר, דברים מתנהגים כמו שאלוהים התכוון. אנחנו רוצים להיות שם. סביבות מוכרות נעימות לנו. בתוך סדר אנו יכולים לחשוב על דברים לטווח ארוך. הכל עובד, ואנו יציבים, רגועים וכשירים. מסיבה זו, רק לעיתים רחוקות אנו עוזבים מקום נהיר לנו, בין אם זה מקום גאוגרפי או מושגי, וודאי שאיננו שמחים כשנכפה עלינו לנטוש מציאות שיש בה סדר.

(פיטרסון, 2018, עמ 143-141)

בין כאוס לסדר: התהליך המתווך ביניהם...

• אתה בסדר כשיש לך חבר נאמן, בן ברית ראוי לאמון. כשהוא מועל באמונך, אתה מושלך מאור היום הבהיר אל שאול הכאוס, הבלבול והייאוש.
• כאוס הוא המקום שאליו את מושלכת, כשמקום העבודה שלך (הסדר...) נמצא בסכנה, ואיתו גם משרתך.
• כשהדוחות שלך למס הכנסה מאושרים, זה סדר. כשחוקרי מס הכנסה אצלך במשרד זה כאוס.
• לפני קריסת מגדלי התאומים היה סדר. אחריה, הכאוס התממש. כולם הרגישו את זה. האוויר עצמו רטט מחוסר וודאות. מה בדיוק קרס? שאלה שגויה. השאלה הנכונה הייתה מה בכלל נותר על כנו.

[בתמונה: מגדלי התאומים קורסים ועימם המציאות שהכרנו... צילום מסך]

[להרחבת המושג: אי ודאות - חוסר ודאות, לחצו כאן]

• כשאת מחליקה על משטח קרח יציב זהו סדר. כשתחתית המשטח מתפרקת ואת שוקעת אל מי תהום תחתיות, זהו כאוס.
• סדר הוא הפלך של ההוביטים אצל טולקין:  סביבת מגורים שלווה, יצרנית ובטוחה למגורים, אפילו לתמימים ביותר. כאוס הוא הממלכה התת קרקעית של הגמדים, שנגזלה בידי סמאוג, הדרקון החמדן.
• כאוס הוא האוקיאנוס שאליו יצא פינוקיו בניסיונו להציל את ג'פטו ממפלצת הים מטילת האימה. המסע אל תוך האפלה ואז אל מחוצה לה הוא המסלול הקשה שצריכה בובה לעשות אם רצונה להיות כבר ילד אמתי; אם רצונה להיחלץ מפיתויי המרמה והעמדת הפנים וההתקרבנות, ממדוחי הכניעה לעונג הרגעי ולשיעבוד הרודני; אם רצונה למצוא את קיומה האמתי בעולם.
• סדר הוא יציבות הנישואים שלכם. היא מבוצרת מאחורי חומות של מסורת מן העבר ומאחורי הציפיות שלכם, המעוגנות במסורות הללו, אף אם איכם מבחינים בכך. כאוס הוא התפוררותה של היציבות הזו, בגלותכם שבן הזוג בגד בכם. זאת חוויית הצניחה המסחררת בחלל, כשכל ההרגלים והמסורות שהנחו אתכם מתמוטטים.
• סדר הוא המקום והזמן שהאקסיומות הסמויות תדיר, שאתם חיים לפיהן, מארגנות את החוויות ואת המעשים שלכם, כך שמה שאמור לקרות אכן קורה. כאוס הוא מקום חדש וזמן חדש, המבליחים כשאסון מכה לפתע, או כשהזדון מגלה את דיוקנו המשתק, אפילו בין כתלי ביתכם השלו.

(פיטרסון, 2018, עמ 146-143)

תוצאות בלתי צפויות (תב"צים) עלולים להופיע בכל רגע...

גם בנסיבות המוכרות ביותר, תכניות עלולות להשתבש, בכל רגע, ובאופן לא צפוי ובלתי רצוי. וכשזה קורה - האדמה עצמה רועדת. אל תטעו: המרחב הנראה לעין נותר כשהיה. אבל אנחנו יצורים החיים גם בתוך זמן, לא רק במרחב. לא ניתן לעקור ממקומות - מוכרים ומוגנים ככל שיהיו - את כוחם להפתיע אותנו, ולהחריב ודאויות ישנות ונוחות. כי גם כזאת יקרה, אולי: תשייט להנאתך ברכב הישן והטוב שלך במורד הרחוב המוכר, כפי שנהגת דבר יום ביומו. אבל, הזמן עשה את שלו והבלמים נשחקו; או אולי: תחצה כביש בתוך אותו גוף מוכר שסמכת עליו תמיד, ופתאום הלב חדל לפעום כשורה, וברגע אחד הכל משתנה. כלבים זקנים וידידותיים עלולים לנשוך. ידידים וותיקים ואמינים - עלולים להונות. רעיונות חדשים יכולים להחריב ודאויות ישנות ונוחות. לדברים כאלה יש משמעות. הם ממשיים (פיטרסון, 2018, עמ 147-146).

[בתמונה: תכניות עלולות להשתבש, בכל רגע, ובאופן לא צפוי ובלתי רצוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ג'ורדן פיטרסון (2018), 12 כללים לחיים, תל אביב: הוצאת סלע מאיר, שיבולת.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.