תקציר: במאמר קודם עסקנו בחריגות מוסדיות של שופטי העליון: החתירה ל'שכפול עצמי', על מנת לשמר את העוצמה בידיה של האליטות הקיימת, לאורך שנים. הבעיה היא שחריגות מוסדיות מביאות פעמים רבות מידי לחריגות אישית...

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המאמר הראשון בסדרת המאמרים "בית המשפט העליון חייב רפורמה", עסק בכך שבית המשפט - כמו כל ארגון ביורוקרטי זקן - הידרדר לקיפאון - לסטגנציה, שאחד הסימפטומים שלה היה יצירה של "מועדון זהים" בבית המשפט העליון, ש'משכפל' את עצמו, על מנת לשמר את העוצמה בידי האוחזים בה; ולהגן על שלמותם, לאורך שנים (יחזקאלי, 2023).

ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת רק מתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא... (יחזקאלי, 2023).

[ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הסיבה הראשונה שבגינה, בית המשפט העליון חייב רפורמה: 'מועדון הזהים' ש'משכפל' את עצמו'].

אדגיש: מינויים בארגונים היררכיים מדיפים תמיד ריח רע!

מינוי בכירים מדיף תמיד ריח רע, כי הוא מהווה את פסגת המירוץ אל העוצמה, הכסף, המעמד, והיכולת לסדר גם את צאצאיך אחריך. התוצאה היא שתמיד יאופיינו המינויים הללו במאבקי עוצמה. 

זה לא אומר שראויים לא מתמנים. יש דווקא הרבה כאלה. אבל בעולם של מאבקי עוצמה, זה לא הקריטריון למינוי. כשהראויים מתמנים זה תמיד מהסיבות הלא נכונות.

כל פעם שמתפנה מקום בבית המשפט העליון, משעשע לשמוע בתקשורת את ה'מומחים' המודאגים מכך, שלמערכת השפיטה הסתנן חלילה מועמד לא ראוי. שהרי כל המערכות הללו של אכיפת החוק הן מערכות ביורוקרטיות, ובביורוקרטיות מתמנים הראויים רק מהסיבות הלא נכונות...

הערך העיקרי בביורוקרטיה הוא נאמנות: לארגון, לקבוצה, לערכים (הטובים והרעים) שהיא מייצגת והעיקר - לממנה. כך היה וכך יהיה, ומועמדים ראויים מתמנים מהסיבות הלא נכונות; כי להיות 'ראוי' מעולם לא היה הקריטריון העיקרי למינוי: לא המשטרה וביתר הארגונית הצבאיים, לא בפרקליטות וגם לא בבתי המשפט [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן].

כדאי גם לשאול, מהו מינוי ראוי? הארגונים הארגונים הביורוקרטיים מוצפים בבעלי תפקיד בינוניים. יש בהם מיעוט של לא ראויים ממש וגם מיעוט של עילויים.

אלה פני השירות הציבורי שלנו. השופטים אינם חריגים! העובדה שמבנה הועדה למינוי שופטים מושתת (עדיין?) על שלושה גורמים אינטרסנטים: פוליטיקאים, שופטים ואנשי לשכת עורכי הדין יוצר מצב טבעי לפיו תיווצר ברית, לפחות בין שניים מהגורמים, להעביר את נאמניהם; והשלישי יישאר בחוץ. בדרך כלל השופטים הם החזקים והיתר לא מהינים לעמוד נגדם.

אבל מערכות מורכבות מועדות למהפכי עוצמה, ובעידן איילת שקד כשרת משפטים ואפי נווה כראש לשכת עורי הדין, חברו אנשי הלשכה לפוליטיקאים, נגד השופטים. 

כך או כך, הבריתות משתנות. הסירחון אותו סירחון!

מינויים מדיפים ריח רע - מקרה בוחן: אלישבע ברק מתמנה כשופטת...

כדי להמחיש לכם שהריח הוא אותו ריח, אתאר את תהליך מינוי שופטת מיוחדת מאוד, בבית הדין לעבודה מאותם ימים של אידיליה, שבהם מלכו השופטים בוועדה והיתר נגררו בעיניים מעריצות: הדברים לקוחים מספרו המחתרתי של עו"ד יוסי דר, "אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק" (ראו תמונה משמאל), שראה אור ב- 2002 בהוצאת טלגוניוס.

אני כותב "מחתרתי" משום שבאותם ימים של דיקטטורה אישית ורעיונית בבית המשפט העליון, נחשב יוסי דר ל'מורד במלכות'', שהעז לצאת נגד הדיקטטור הכל יכול של המערכת המשפטית... אז, לא הצלחתי לרכוש את הספר בשום הוצאת ספרים. הוא הופץ בקרב אנשי הקהילה המשפטית בדרך של "חבר מביא חבר", ונשלח אלי בדואר בימים שבהם רכישה מקוונת לא הייתה עדיין נפוצה. היום הוא ניתן להשגה, בין היתר, ברשת סטימצקי.

הדברים לקוחים מהפרק "בגנות המבוכה", המתאר את מינויה של השופטת אלישבע ברק, רעייתו של אהרן ברק לשופטת בית הדין לעבודה. כותב דר:

"...

ביום 19/7/95 מתכנסת הוועדה לבחירת שופטים ובוחרת - כצפוי ובהתאם למסורת - את וותיק השופטים, השופט ברק, לכהונת נשיא בית המשפט העליון, במקום הנשיא הפורש שמגר.

חמישה ימים קודם לכן, ביום 14/7/95 בחרה הוועדה את אשתו של השופט ברק, הגב אלישבע ברק, לכהונת שופטת בית הדין הארצי לעבודה (על איכות המינוי ראו בהמשך, והכל בעיני המתבונן...). 

הדבר כמובן אינו מקרי: בחירתה של גב' ברק התקיימה ברגע האחרון ממש - קודם שהשופט ברק יכנס לתפקידו כנשיא.

שהרי זאת לדעת: הנשיא, מתוקף תפקידו, מכהן כחבר הוועדה למינוי שופטים; כך שבחירתה של הגב' ברק, קודם תחילת נשיאותו של השופט ברק, נועדה מן הסתם למנוע בעיות של מראית עין, טענות בדבר נפוטיזם וכיוצא באלה מומים ופגעים.

אבל דומה שהסמיכות הזו - הכל כך שקופה - שבין שני המינויים הללו, לא רק שאיננה מונעת את בעיית מראית העין, אלא דווקא מדגישה אותה. 

גם הליך הבחירה עצמו של הגברת ברק היה מביך משהו: שלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה יצאו מהחדר בזמן ההצבעה שהרי המדובר בבחירת אשת חברם, השופט ברק.

דן מרידור שהיה חבר בוועדה להשתתף בהצבעה הביע מורת רוח מיציאת השופטים וטען כי: "גם אני מכיר היטב את בני הזוג ברק; ולכן, אולי גם אני צריך שלא להשתתף בדיון הוא בהצבעה אני חושב שחובה על כל חברי הוועדה להשתתף בהצבעה, ואם יבקרו את ההחלטה יבקרו את כולנו".

אלא שהעיתונאי יואב יצחק אתר לוועדה אתר לוועדה לבטל את הבחירה בטענה, שעקב יציאת שופטי בית המשפט העליון מהחדר, השתתפו בהליך הצבעה שישה חברים בלבד, שעה שעל פי החוק הוועדה רשאית לפעול, כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה...

הוועדה הפעם בהרכבה המלא - התכנסה שוב כדי לדון בטענתו של יואב יצחק; וקבעה, שבהצבעה היא לא נפל פגם. הכיצד?

אחד הנימוקים שעמדו לנגד עיני הוועדה היה, שגברת ברק הייתה נבחרת גם אילו שלושת שופטי בית המשפט העליון היו נוטלים חלק בהליך ומצביעים נגד הגברת ברק; שכן, הששה שכן השתתפו בהליך, הצביעו פה אחד בעד בחירתה (אשר להוראת החוק הדורשת מינימום של שבעה חברים, זו לא הופרה; שכן, כוונתה של הוראת חוק זו היא לכך, שהוועדה, כגוף, חייבת לכלול מינימום של שבעה חברים אך אין זה אומר שכולם חייבים להשתתף בהצבעה פלונית) ..."

המינוי הזה של אלישבע ברק, יצר לא מעט בעיות, בעיקר כשקודמה לתפקיד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה (שזה סיפור בפני עצמו שלא נעסוק בו כאן).

כאשר הלין על כך העיתונאי יואב יצחק, הבטיח ברק, שהוא יימנע מלעסוק בעניינים המינהליים הנוגעים לבית הדין הארצי לעבודה, וישאיר אותם בידי המשנה לו (ניר, 2005).

כך למשל באוגוסט 2005, התייצב אהרן ברק בפני ועדת זמיר, שבחנה את שאלת קיומם העצמאי של בתי הדין לעבודה; ונשאלה אז השאלה, כיצד הוא מרשה לעצמו לתת חוות דעת, בנושא המשפיע במישרין על משרתה של רעייתו... (ניר, 2005).

הבעיה היא שחריגות מוסדיות מביאות פעמים רבות מידי לחריגות אישית

בעשור האחרון התמלאו הרשתות החברתיות בדיווחים על חריגות אישיות שבוצעו ע"י שופטי העליון, עובדה שתרמה מאוד להתערערות האמון בו בקרב שכבות גדולות בציבור. העדפתי בעניין זה לא לעדן, ולהביא את הדברים בפי אומרם, על מנת להמחיש את עוצמת הטינה שצובר בית המשפט לאורך השנים ואת העיוורון של בכיריו, בעבר ובהווה, ושל תומכיהם - לאורך עשור ומחצה לפחות - במאבקם שלא לשנותו:

'אדם גולד' על הקומבינות (החריגות האישיות) בבית המשפט העליון

אדם גולד הוא כינוי שבו הציג עצמו ברשתות חברתיות פובליציסט ישראלי אשר זהותו, לכאורה, אינה ידועה. פרסומיו על אודות מחדלים, לכאורה, במערכת המשפט הישראלית זכו לתפוצה רבה. באפריל 2018 היו לגולד כ-14 אלף עוקבים בפייסבוק. החשבון שלו הוסר והוחזר מספר פעמים, עד שהוסר סופית ביולי 2018 (ויקיפדיה: אדם גולד).

את הפוסט הזה פרסם 'גולד', בעקבות פרשת אפי נווה בינואר 2019. הפוסט הזה 'חרך' אז את הרשתות החברתיות. אביא אותו כאן, כמות שהוא.

סגנונו של גולד חריף; אולם, הטענות אינן חדשות והופיעו כבר במקומות שונים בתקשורת. למרות זאת, אם מי מכם מוצא בחומר עובדות שגויות, אשמח אם יביא זאת לידיעתי, ואשנה בהתאם.

"אז יש עכשיו דיבור על קומבינות ושופטים ותימנים וקץ הדמוקרטיה ואבדנה של מדינת ישראל ואילה פרוק'ציה זועקת גוועלד. ומרוב דכדוך ואבדן כמעט וכבר קצתי בחיי - עד שפתאום נזכרתי.

נזכרתי שגם פרוקצ'יה, המגדלור המתייפח, קימבנה בעצמה את בנה יובל בהתמחות אצל דליה דורנר; שסידרה לבן אריאל מקום אצל שלמה לוין; שעל הדרך פינק את אמיר הבן של יואל זוסמן, שאת הבן השני אמנון העביר לבייניש שדחפה את הבת דניאלה לחברתה הטובה נאוה בן אור שאת המועמדות שלה לעליון ארגנה בייניש; ממש כמו שמינתה את החברה הטובה עדנה ארבל תמורת רובינשטיין (שאשתו מרים הייתה המשנה לפרקליט המדינה אבל עזבו את זה עכשיו).

אתם איתי? רק התחלנו...

אז אחרי שזוסמן סידר את הנסיכים, הוא קיבל באבירות את אשתו של אהרון ברק, אלישבע, מתמחה בת 40 פלוס וציירת בדימוס, שחיש קל התקדמה לשפיטה. מיד אחרי האשה דאג ברק המסור גם לבן אבנר שהגיע לבייניש המפנקת, ולבת מיכל שמצאה את עצמה אצל גבריאל בך ורק לאסתר ברק לא נשאר, אז היא הלכה הלכה, עד שאיכשהו הגיעה ללשכה של תיאודור אור.

תיאודור אור, חוץ מקימבונים של החתן סוקול, גם דאג למנות את אשתו מיכאלה למחוזי (פלוס ג'ובים וניגודי עניינים בהמשך). וגם החבר שלו יעקב טירקל שלח את הבת לימור למנחם אילן, שמיד שלח את הבן ישי חזרה לטירקל וסגר את הפינה.

תחזיקו חזק כי גם ברק הוא אח ולכן פינק את אנגלרד האחוק מהאוניברסיטה במינוי לעליון, וכבונוס לקח גם את הבן אסף ללשכה. ברק לא שכח גם את יצחק זמיר ופינק את בנו רמק'ה, וכמובן לקח אליו את דני הבן של מאיר שמגר שאת הבן השני שלו רם, שמגר כבר שינע לחברתו מרים בן פורת.

תאמינו לי אני אעצור את זה כאן - אבל לבורדל הזה אין סוף...

שווה לציין, שאהרן ברק הוא המאסטר, אבל ממש לא המציא את השיטה.

נו קידינג, לכו אחורה אל ענקי המשפט, נפילי הצדק. אל השופט זילברג שסידר לבתו אסנת מנדל (שכבר 16 שנה מנהלת את מחלקת הבג"צים ברוח עדאללה) התמחות אצל חיים כהן; שגם קיבל את אילן הבן של יצחק שילה, כשכהן בעצמו הקפיד על דם כחול והתחתן עם מיכל בתו של משה זמורה הנשיא הראשון, שאפילו הוא מונה בקומבינה מכוערת על ידי שר המשפטים - ובמקרה שותפו למשרד - פנחס רוזן.

גם זכותם של נכדים עומדת להם ולכן אורית סון, הנכדה של אגרנט, התמחתה אצל יצחק כהן; שבעצמו מונה לעליון אחרי שעבד במשרד של אגרנט שגם הוא התקבל לשפיטה בזכות דוד של אשתו נורמן בנטוויץ' שהיה המזכיר המשפטי של המנדט הבריטי (!) והתחיל את השכונה הזו אי שם לפני טריליון שנה

חד גדיא חד גדיא...

בקיצור, אם אתם רגישים ומזדעזעים בקלות, תעשו לעצכם טובה ואל תתקרבו לאנשים גדולים, שמא תראו עד כמה קטנים הם.
ובחייאת, אל תהיו פאפטס שקונים את כל הנהי והבכי על קץ הדמוקרטיה. הדרעק אותו דרעק, הקומבינות פשוט קצת ברחו מהידיים של משפחת העליונים. מבולבלים? הם לא... כל אחד מאלה מסודר בלשכה כזאת או אחרת במועדון ה- ViP!" ...".

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על קוד הנאמנות.
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הסיבה הראשונה שבגינה, בית המשפט העליון חייב רפורמה: 'מועדון הזהים' ש'משכפל' את עצמו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), קוד הנאמנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/6/20.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה, באתר ''ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.
• יוסי דר (2002), אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק, הוצאת טלגוניוס.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), הסיבה הראשונה שבגינה, בית המשפט העליון חייב רפורמה: 'מועדון הזהים' ש'משכפל' את עצמו, ייצור ידע, 28/4/23.