[בתמונה: כריכת הספר: 'האנטומיה של הפשיזם' לרוברט פקסטון, שראה אור ב- 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים באתר, בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מבוא

בשנת 2006 ראתה אור הגרסה העברית לספרו של ההיסטוריון האמריקני, פרופ' אמריטוס רוברט א' פקסטון (Robert O. Paxton; ראו תמונה משמאל למטה), האנטומיה של הפשיזם (The Anatomy of Fascism). הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי עליית הגג.

פקסטון הבין שהבלבול הרעיוני העולה מכתבים פשיסטיים והאנטי אינטלקטואליזם המוצהר של התנועות הללו אינו מאפשר לקבל עליהם תמונה מדויקת דרך בחינה של החומר התאורטי שהשאירו אחריהן. לכן, בחן את ביטוייו השונים של הפשיזם בכל מדינה שבה נוצרו תנועות כאלה - באיטליה, בגרמניה כמו גם בצרפת, בבריטניה, בספרד, בפורטוגל, במזרח אירופה, באמריקה הלטינית ועוד - ומן הביטויים הללו הגיע למסקנות.

[להרחבה על 'אנטי אינטלקטואליזם', לחצו כאן]

[בתמונה: האנטי אינטלקטואליזם המוצהר של התנועות הפשיסטיות, אינו מאפשר לקבל עליהם תמונה מדויקת דרך בחינה של החומר התאורטי שהשאירו אחריהן. התמונה היא נחלת הכלל]

עוצמה לא מחלקים עם אחרים...

כדרכי לא אעסוק בנושאים העיקריים של הספר, אלא דווקא בנושאים שוליים, המתכתבים היטב עם התכנים שבאתר זה. במקרה זה בחרתי לתת דגש לעובדה, שבניגוד לסובייטים ששאפו לייצא את המהפכה שלהם, אדולף היטלר בשיא כוחו פעל הפוך: "הדבר האחרון שהיטלר רצה לתת לארצות שכבש היה הנאציזם, כמתכון לאחדות ולפעלתנות לאומית. זה היה החוזה הפרטי של העם הגרמני עם ההיסטוריה, ולהיטלר לא הייתה שום כוונה לייצא אותו (פקסטון, 2006, ע' 177). מדוע?

[מקור תמונתו של רוברט פקסטון, משמאל: The American Academy in Berlin. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

התנועה הנאצית כתנועה מהפכנית נהתה, מטבע הדברים, אחרי תיאוריות חדשות. הם מצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי ההבנה שלהם אותן הייתה עדיין בוסרית. יחד עם זאת, את סוגיית העוצמה הם הבינו היטב: זהו הכוח שמניע מערכות. והיטלר זיהה את המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית כמנוע שהקפיץ את גרמניה ממדינה כאוטית ופושטת רגל ב- 1933, למעצמה החזקה בעולם בסוף אותו עשור (שימו לב לאנרגיה שמקרינה תמונת השער של הספר - וגם בתמונה למטה - ונסו לחשוב על האווירה החשמלית, הטעונה, שמייצרים אירועים כאלה, של התנהגות קולקטיבית של ההמון...).

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]  [להרחבה על 'מורכבות', לחצו כאן]  [להרחבה על 'כאוס', לחצו כאן]  [להרחבה על 'התנהגות קולקטיבית', לחצו כאן]

[בתמונה: עוצמה - כמו זו המוקרנת מאירועים המוניים נוסח זה המצולם כאן - מניעה ארגונים! התמונה היא נחלת הכלל]

נוסחה מנצחת כזו לא תורמים לאחרים, מפני שמערכות מורכבות נמצאות מאבק עוצמה דינאמי, מתמיד. לכן, המשך שליטה על מוקדי הכוח - במדינה ובמערכת הבינלאומית - מחייבת מאמץ כפול:

• השגת עוצמה טוטלית מחד גיסא;
• והקרסת כל אפשרות של גורם אחר לצבור עוצמה כזו, מאידך גיסא.

זו הסיבה שהיטלר נמנע ככל יכולתו לתת למפלגות פשיסטיות שקמו במדינות הכבושות שליטה על מוקדי הכוח, והשתדל לגמד אותן ככל האפשר פן יצברו כוח. פקסטון כותב כי "התפקיד העיקרי שהועיד היטלר לפשיסטים שצמחו במדינות הכבושות, היה לגייס מתנדבים מקומיים לקפוא ולמות בחזית הרוסית..." (פקסטון, 2006, ע' 179). הוא עשה כן גם במדינות הלוויין שנותרו עצמאיות.

[להרחבה על 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

בסרטון: המחשה נוספת לכוחה של העוצמה הטמונה בתנועות קיצוניות כמו הנאציזם (מתוך הסרט קברט):

המקרה של נורווגיה

בנורווגיה היה מנהיג פשיסטי - וידקון קוויזלינג (Vidkun Quisling) - שהיטלר עשה בו שימוש לפני כיבוש הארץ למטרות חתרנות, אולם הקפיד לא לתת בידו בסמכויות כשהשתלט על המדינה. מפלגתו של קוויזלינג עברה בקושי שני אחוזי תמיכה בבחינות 1930, אולם, הוא ניצל את הפלישה הגרמנית ב- 9 באפריל 1940 כדי להכריז על עצמו ועל המפלגה הנאצית הנורווגית כשליטים, בתמיכה של האידאולוג הנאצי, אלפרד רוזנברג.

התוצאה: ששה ימים לאחר מכן הוא נדחק הצידה על ידי הנציב הנאצי יוזף תרבובן, ששלט בנורבגיה. תרבובן התיר לקוויזלינג להמשיך ולבנות את מפלגתו (שהייתה היחידה המותרת) וב- 1 בפברואר אף העניק לו את התואר "ראש הממשלה", אבל אפילו אז לא נהנה קוויזלינג מסמכות עצמאית, והיטלר דחה שוב ושוב את בקשתו שנורבגיה תזכה בתפקיד עצמאי יותר באירופה (פקסטון, 2006, עמ' 178-177).

[בתמונה: וידקון קוויזלינג. התמונה היא נחלת הכלל]

ורק כדי לסגור מעגל, בתמונה למטה - שצולמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, בחודש יוני 1945 - נראה קוויזלינג כשהוא מובל על-ידי חיילים נורווגיים, הכופים עליו להסתכל על קבר אחים של קורבנות השלטון הנאצי. מאוחר יותר הוא הוצא להורג (התמונה היא נחלת הכלל):

[התמונה היא נחלת הכלל]

המקרה של הולנד ודנמרק

בשתי המדינות הללו היו מפלגות נאציות קטנות, אולם היטלר התעלם מהן:

• הולנד הכבושה - שמלכתה, וילהלמינה הקימה ממשלה גולה בלונדון - נשלטה על ידי מינהל אזרחי בראשות עורך הדין הנאצי-אוסטרי (גרמני בעצם, כי לאחר האנשלוס אוחדו גרמניה ואוסטריה) ד"ר ארתור סייס אינקוורת (Arthur Seyss-Inquart; ראו תמונה משמאל).
• המנהיג הפשיסטי ההולנדי, אנטון מוסרט (Mussert), מילא תפקיד קטן ביותר במינהל הזה (פקסטון, 2006, ע' 178).

[תמונתו של ארתור סייס אינקוורת משמאל, היא נחלת הכלל]

• בדנמרק, המלך כריססטיאן העשירי נשאר על הכס כסמל להמשכיות לאומית בשעה שהשר סקווניוס (Scavenius) סיפק לגרמניה את רצונותיה, ואפילו חתם על אמנת האנטי קומינטרן, שהייתה היסוד למשולש מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.
• מנהיג המפלגה הפשיסטית הדנית הזעירה, פריץ קלאוזן (), לא מילא שום תפקיד אחרי 1940.

המקרה של צרפת

בצרפת עמד בראש החלק הלא כבוש המרשל פיליפ פטאן (Pe'tain) ולא הארגונים הנאציים השונים שפעלו בה. היטלר השאיר כמה פשיסטים ברשימת מקבלי המשכורות של הנאצים בפריז, למקרה שיהיה עליו ללחוץ על פטאן בעזרת מתחרים.

מדינות הלוויין: רומניה והונגריה

• ברומניה שמר היטלר על קשר חם עם המרשל אנטונסקו, שמחץ את הפשיזם הרומני ודיכא אותו.
• את סלובקיה שהפכה לראשונה להיות מדינה עצמאית השאיר היטלר בידי האב יוסף טיסו (Tiso), שהייתה מפלגה דתית יותר מאשר פשיסטית.
• גם הונגריה הושארה בידי האדמירל הורתי. הצבא הגרמני נכנס להונגריה רק ב- 22 במרץ 1944, כשחשדו הגרמנים שהורתי מנהל משא ומתן עם בעלות הברית; ואז בלית ברירה, מינו כמנהיג את מנהיג תנועת "צלב החץ" ההונגרית, פרנץ סאלאשי, להיכנע לצבא האדום שעמד בשער...

[לקובץ המאמרים באתר, בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• רוברט פקסטון (2006), האנטומיה של הפשיזם, תל אביב: ספרח עליית הגג , ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים, ייצור ידע, 24/7/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2015), התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 17/7/15.