[בתמונה: זיהוי טביעות אצבע באייפון 5S. המקור: חברת אפל]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
.* * *
העיקר תחילה: שופטת הורתה למשטרה לבצע חיפוש בכוח בחוסר סמכות. הרקע להחלטה - קושי של המשטרה לפרוץ טלפונים ניידים הנעולים בטביעת אצבע.
קושי כזה התגלה אצל חשוד שנעצר לאחר שנתפסו אצלו 37 גרם מריחואנה, והיה חשד שיש ראיות בטלפון לסחר בסמים. למרות צו חדירה לנייד החשוד לא הסכים לפתוח את הטלפון. השוטרים חזרו לביהמ"ש השלום, אולם השופטת סרבה לבקשת המשטרה להפעיל כוח פיזי על החשוד ולהכריח אותו להיכנע... להפתעת כולם בערר לבית המשפט המחוזי, ללא נוכחות החשוד או סנגורו, התירה כבוד השופטת חיימוביץ' הפעלת כוח סביר על החשוד (קראו את ההיתר של השופטת לחוקרי המשטרה...מצ״ב בסוף המאמר). ההחלטה הזו ניתנה ללא סמכות והחשוד לא יכול היה להתגונן כאשר הצו ניתן בהעדרו.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
"חיפוש חיצוני 3. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני...
(ג) לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש החיצוני, יובא החשוד בפני קצין משטרה לצורך קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש (בניגוד לרצונו), לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו. (ד) בטרם יתן קצין המשטרה את אישורו כאמור בסעיף קטן (ג), יתן הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש ואת המשמעות המשפטית של סירובו..."
על קצין המשטרה להשתכנע כי קיימת הצדקה, ומתקיימים התנאים הקבועים בחוק לעריכת החיפוש בכוח, ולתעד בכתב את החלטתו. במסגרת שיקוליו עליו לשכנע כי הצורך בהשגת הראיה או בהוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, גובר על הפגיעה בחשוד הכרוכה בביצוע הפעולה המבוקשת בכוח ולמרות התנגדותו; וכן, כי אין דרך סבירה אחרת, בנסיבות הענין, שפגיעתה בחשוד פחותה, להשגת הראיה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה.
במקרה זה, נטילת טביעת אצבע מוגדרת כחיפוש חיצוני. השופטת החליטה, כאמור בחוסר סמכות., הסמכות ושיקול הדעת ניתונים למשטרה בלבד. החוק מסמיך את בית המשפט לתת היתר לשוטרים לחפש בכוח רק לגבי חיפוש פנימי !!!.
כמו כן יש עבירה על סירוב לחיפוש:
"... בעבירה על פקודת הסמים המסוכנים או בעבירות שדינן עשר שנות מאסר או יותר - (1) המסרב לחיפוש חיצוני ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את החיפוש בשל סירובו; או (2) המסרב לחיפוש פנימי, שבית המשפט נתן היתר לעריכתו, דינו - מאסר שנתיים.״
העיתונאי רועי ינובסקי דיווח כי בית המשפט התיר לפרסם את ההחלטה, והריהי לפניכם:
.
לעניות דעתי, לא ניתן לחייב את החשוד למסור ראיה המפלילה אותו, והניסיון ללכת לחוק החיפושים הוא לוליינות משפטית שלמעשה מפרה את החיסיון מפני הפללה עצמית.
החיסיון לא נועד למנוע מהמשטרה לשים ידה על המסמכים המפלילים בנייד, הוא נועד לתת פטור לחשוד מלמסור אותם
נטילת טביעת האצבע בכוח, המשמשת כקוד פתיחה לנייד לצורך חדירה ושליפת מידע מפליל זו פגיעה קשה בזכויות החשוד.