[בתמונה: "זה האנטרופיה, טמבל!". מקור תמונתו של בנימין נתניהו מימין: פייסבוק; דיוקנו של ג'ורג' וושינגטון הועלה לויקיפדיה על ידי Gilbert Stuart, והוא נחלת הכלל]

"זה האנטרופיה, טמבל!"

נתחיל מהסוף: בלי קשר לנטייה פוליטית (ימין-שמאל), הסיבה העיקרית לא להצביע לבנימין נתניהו, איננה קשורה ישירות אליו. היא פועל יוצא של המושג אנטרופיה...

במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם. בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12; ראו כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של נורברט וינר: אנשים ומוחות-מכונה (הקיברנטיקה והחברה), שראה אור בעברית בשנת 1964בהוצאת ספריית הפועלים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כולנו מזדקנים ויכולותינו דועכות. גם מערכות מורכבות כצוותי ממשל ומפלגות שלטון אינם חסינים מפני הזקנה ופגעיה: הם מסתיידים, מעלים שומן, מפתחים שחיתות וצוברים פער רלוונטיות גודל והולך עם אתגרי המציאות העכשווית.

בניסוי וטעייה למדו דמוקרטיות, מהו המינון הנכון לשליט אפקטיבי ולממשל שלו: בין שש לשמונה שנים. לאחר מכן, גדול בדרך כלל הנזק על הרווח.

[להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

בין ג'ורג' וושינגטון לאנגלה מרקל

אח המנהיגים הדגולים של ארצות הברית היה נשיאה הראשון, ג'ורג' וושינגטון (Washington). הוא נבחר פה אחד לנשיאות בידי חבר האלקטורים, בשתי מערכות הבחירות הראשונות (בין 1789 ל-1797); והאמריקנים חייבים לו הרבה מנהגים, שקיימים במערכת השלטונית שם עד היום.

עם תום הקדנציה השנייה שלו, נראה היה אך טבעי שימשיך להנהיג את אמריקה קדנציה נוספת. יתרה מכך, רבים הציעו לבחור בו לנשיא לכל חייו. אך וושינגטון הפתיע. הוא סבר - ששהייה ממושכת בשלטון גורמת למדינה נזק - ופרש.

הנוהג הזה של שתי קדנציות כובד בארצות הברית עד שפרנקלין דלאנו רוזוולט צפצף עליו (עם קצת נסיבות מקלות: מלחמת העולם השנייה...) ונבחר לארבע קדנציות רצופות.

[בתמונה משמאל: הנשיא פרנקלין רוזוולט. ארבע קדנציות לימדו את האמריקנים שצריך חוק שיגביל אותן לשתיים... קובץ זה הוא יצירה נגזרת של: FDR 1944 Color Portrait.tif. המקור: WikiJunkie. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

לא זה המקום לעסוק במחיריה של הקדנציה האחרונה שלו - לארצות הברית בפרט ולעולם החופשי בכלל - אבל בעקבות הלקחים מאותה קדנציה, חוקקו האמריקנים חוק, המגביל את כהונת הנשיא לשתי קדנציות, והם ידעו למה.

מול הדוגמה שהציב ג'ורג' וושינגטון, נציב את הקנצלרית הגרמנית, אנגלה מרקל (ראו תמונה משמאל). עשר שנים - מאז 2005, שלטה מרקל שלטון אפקטיבי, ללא מצרים, בגרמניה; ובעצם, באירופה כולה.

[תמונתה של אנגלה מרקל משמאל התמונה שבקובץ זה נחתכה מקובץ אחר: Tallinn Digital Summit. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

אבל, משבר ההגירה - שעת המבחן האמתית של גרמניה ושל אירופה - הגיע דווקא לאחר עשור בשלטון, כשממשלה של מרקל - השבע, הבוטח והמרוצה מעצמו - התמכר לפרדיגמות שעבדו היטב בעשור הקודם, אולם כבר לא התאימו יותר כשהמציאות השתנתה:

במשבר ההגירה ב-2015: מרקל התחייבה להעניק מקלט כללי בגרמניה לסורים שברחו ממלחמת האזרחים; וכתוצאה מכך, הפסיקה את אכיפת תקנת דבלין של האיחוד האירופי לגבי מחפשי מקלט.

התוצאה: התגלעו סדקים עמוקים באיחוד האירופי בסוגיית ההגירה; והמשבר היה הזרז לעליית מפלגות הימין הקיצוני, גם בגרמניה וגם באירופה כולה. במקביל, נחלשו מעמדה של מרקל ומעמד מפלגתה, ובבחירות האחרונות, הקימה קואליציה רופפת, בקושי רב. הפרדיגמות שבהם החזיקה - ושרתו אותה כה טוב משך עשור - לא היו, מסתבר, רלוונטיות יותר במבחן של 2015.

[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן]

זהירות - אנטרופיה

רוב הטעויות הקרדינליות של מנהיגים - שהחזיקו זמן רב בשלטון - מתבצעות בתחילת דרכם (שכר לימוד הכרחי) ובערוב ימי מנהיגותם (תוצר של האנטרופיה ביכולותיהם האישיות וביכולת הממשל שבנו). זו הסיבה לכך, שנאמר על כל כך הרבה מנהיגים חשובים, שזקנתם ביישה את נעוריהם...

יתרה מכך: ככל שעובר הזמן שבו מצוי שליט דומיננטי בשלטון, גוברת התחושה שאין לו תחליף. תחושה זו מתעצמת, בגלל נטייתו הטבעית של השליט להרחיק מסביבתו מועמדים פוטנציאליים להחליפו. כתוצאה מכך, הולך וגדל שכר הלימוד שהמדינה ואזרחיה ישלמו, עד שהשליט החדש ילמד את הדרוש, ויתגבר על המבחנים, שבהם יאותגר על ידי אויבים ויריבים מבית ומחוץ.

ועוד, מנהיגים מכשירים להם יורשים רק כשמועד העזיבה שלהם ידוע וקצוב. אז הם אינם חוששים שהתלמיד יגבר על מורהו, מכשירים אדם שימשיך את דרכם הפוליטית, ומקנים לו כלים להתמודדות.

והלקח?

נתניהו הוא בתחומים רבים ראש ממשלה מוצלח, ובתחומים אחרים לא. אבל, ניתן לזהות סדקים משמעותיים בפרדיגמות העבודה שלו דווקא בתחומים שבהם הוא נחשב בעבר להצלחה: קריסת פרדיגמת הביטחון, הן בנוגע לסוגיה האיראנית; והן כלי חמאס בעזה.

הסימנים הללו מעידים על כך שהממשל הזה מיצה, במידה רבה, את יכולותיו לתפקד באפקטיביות. הבעיה היא שכמו תמיד, גם פה יוכרעו הבחירות מהסיבות הלא נכונות!

[להרחבת המושג: 'אפקטיביות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• וינר נורברט (1964), אנשים ומוחות מכונה (הקיברנטיקה והחברה), תל אביב: ספרית פועלים.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטרופיה, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.