[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

אחרי מספר אירועים, לאחרונה, שבהם הסתבכו אנשי משטרה, כתב לי חברי, ד"ר אבי ברוכמן: "שמת לב, שכל כל שוטר שמעורב בעבירה משמעתית מוגדר כ'מוערך', שמדינת ישראל צריכה להצדיע לו על עשייה רבת שנים... זאת התפיסה הארגונית...".

[בתמונה משמאל: ד"ר אבי ברוכמן: כל שוטר שמעורב בעבירה משמעתית מוגדר כ"מוערך"...]

לא התעצלתי ובדקתי; ובאמת ברוכמן צודק, אין כמעט אירוע חריג משטרתי, המתואר בתקשורת, שלא משובצת בו המילה "מוערך". הנה לכם מדגם מייצג לאורך השנים:

• בפברואר 2019 פורסמה החלטת בית הדין למשמעת של המשטרה בעניינו שלקצין משטרה, שצילם סרטון הוצאה להורג בסגנון דאע"ש. הסרטון בהשתתפות שוטרים צולם בתוך התחנה וגרם למבוכה גדולה במשטרת ישראל. בעקבות הסערה שעורר הקצין הועמד לדין משמעתי. סנגורו ביקש להתחשב בעובדה שמדובר בסגן מפקד מוערך מזה 30 שנה ובית הדין החליט להקל בעונשו ולגזור עליו קנס של 1,000 שקלים ונזיפה בלבד (איפרגן, 2019).

[בתמונה למעלה: גם הוא מוערך... לכתבה המלאה של שמעון איפרגן במאקו, לחצו כאן]

• ביוני 2018 החליט בית משפט השלום בירושלים שלא להרשיע קצין משטרה שבעט בארבעה עצורים חרדים בתחנת משטרה, בזמן שהיו אזוקים. "מטעם הנאשם העידו קציני משטרה בדרגות בכירות יותר, וסיפרו על אדם אמיץ, איכותי ומוערך. שניהם אף ציינו כי במידה שתהיה הרשעה אין סיכוי שהמשטרה תקבל אותו בחזרה לשורותיה." (הללי, 2018).
• בינואר 2013 נשלח קצין המשטרה שי קריאף, ששימש קצין סיור, לשתי שנות מאסר אחרי שהורשע כי איים על פרוצות כדי לקבל מהן שירותי מין במחיר מופחת. השופטים קבעו כי הוא פגע באמון הציבור ובתדמית המשטרה. השופטים ציינו כי קריאף נחשב לאיש משטרה מוערך...

אתם הבנתם את הפרינציפ?

קצת היסטוריה מהימים שמבקר המשטרה לקח את הג'וב שלו ברצינות...

הראשון שהבין את הפרינציפ היה מבקר המשטרה דאז, אברהם אדן (ברן) (ראו תמונה משמאל); שחשב, משום מה, שמבקרים של משרד ממשלתי כמו משרד המשטרה דאז, באמת אמורים לעשות ביקורת אמתית... (היום זה סיפור אחר, אבל גם נושא למאמר אחר...).

[תמונתו של האלוף אברהם אדן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי shay aloni Pikiwiki Israel. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

הוא פרסם, בפברואר 1993 דוח מקיף על הטיפול המערכתי בתופעת אלימות השוטרים. אחד הפרקים המרתקים בדוח הזה מופיע בע' 125 בטיוטת הדוח (שפורסמה להערות קודם לכן), וקרוי: תסמונת השוטר כ"מצטיין". וכך כותב ברן: 

"... בניגוד להיגיון המחייב לגנות (שוטרים שהורשעו) ולהענישם - ואת אלה מקרבם שהם רצידיביסטים (מועדים) ואלימים במיוחד להוציא מתוך השורות - התפתחה במסגרת תרבות הארגון הסמויה, תסמונת השוטר כ"מצטיין", שבאה לגונן על השוטרים האלימים (הדוח עסק באלימות שוטרים בלבד, אבל אתם יכולים לעשות את החיבור גם לתופעות של סטייה ושחיתות משטרתית אחרות) כביטוי ללכידות ולסולידריות.

התסמונת הזו היא לבנה בתרבות הארגון, עולה ומלווה במהלך הטיפול בשוטרים אלימים בדרגים השונים: התובעים, השופטים, המפקדים, קציני מטה והמפכ"ל.

לתסמונת הזו משמעות שלילית מהיבט הלחימה בתופעות האלימות. השוטר, שבתוכו מודע לעובדה שהיו נגדו תלונות רבות, והיודע כי היו לו הרשעות ו"צרות" משמעותיות עם מפקדיו; נוכח שהמערכת, על מנת להגן עליו, מוכנה "לרכך" את פרופיל התנהגותו האמתי, ואף לשבחו כשוטר "מצטיין".

בדרך כלל, השוטר "המצטיין" - שהמערכת התאמצה עבורו - ממשיך לנהוג באלימות, ועד מהרה נפתחים נגדו תיקים נוספים."

מי שחיפש הוכחה שתרבות של ארגון לא משתנה, קיבל אותה בפסקה הזו של אדן, שנכתבה לראשונה ביולי 1992.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• מימון גיא (2018), בית המשפט החליט: קצין משטרה שבעט בעצורים אזוקים לא יורשע, פסק דין, אתר המשפט הישראלי, 24/6/18.