[למקור התמונה באתר אלג'זירה, לחצו כאן]
[ליתר מאמריה של צליל עזרא - על יחסי הגומלין בין הזרוע האזרחית לזרוע הפוליטית של חמאס - לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]
הדרכים שבהן הזרוע האזרחית של חמאס מפיצה את האידאולוגיה של התנועה ומטמיעה אותה בקרב האוכלוסייה
מנגנון הדעוה כולל בתוכו קהילות מוסלמיות ברחבי העולם, קרנות צדקה, אתרי אינטרנט, עיתונים, אוניברסיטאות, גני ילדים, מרפאות מועדוני ספורט ומסגדים (אביעד מתוך: שקד 2008; 23,25).
באמצעות שימוש במוסדות הדעוה, חמאס מעניקה תמיכה חומרית לאוכלוסייה ובכך "רוכשת את לבבות" האוכלוסייה. דוגמה מייצגת לכך, הינה העובדה שהארגון סיפק מזון מידי יום לכ-50 אלף ילדים רעבים, בתמורה להשתתפותם בשיעור קוראן בן שעתיים (אלדר 2012; 30). יש לציין שתוך כדי בשיעורי הדת שהתנועה מעניקה, נעשית אינדוקטרינציה (שטיפת מוח והטמעת האידאולוגיה).
הפעילויות החברתיות והממושכות שיזמה הזרוע האזרחית של התנועה, יצרה דור חדש שגדל במוסדות חמאס והתחנך ועל ערכיו של הארגון, מאחר והמפגש עם מוסדות אלו היה על בסיס יומי. בעיצומו של התהליך, אותו דור בחר לבסוף בחמאס לשלטון.
מכאן ניתן להסיק כי הפופולריות של חמאס נובעת ממוסדותיו החברתיים, שירותי הצדקה, הרווחה, מוסדות החינוך ופעילויות הדת. ניתן לראות כי הזרוע האזרחית והזרוע הפוליטית של חמאס תומכות אחת בשנייה ופועלות אחת למען השנייה (Hroub 2004; 22-23).
גם המסגדים ומועצות הסטודנטים באוניברסיטאות שמשו לגיוס פעילים למנגנוני הפעילות והביטחון של הארגון ולחוליות הטרור שלה. למעשה מנגנון הדעוה מעניק מעטפת שתומכת בשתי הזרועות הנוספות של הארגון, הצבאית והפוליטית גם יחד.
בסעיף 15 באמנת חמאס נכתב כי: "יש להפיץ את רוח הג'יהאד בקרב האומה... חובה להכניס שינויים מהותיים בתכניות הלימודים של בתי הספר". על כך אחראית הזרוע האזרחית של חמאס שדואגת להפיץ ברבים את המשנה האידאולוגית של התנועה, להרחיב את מעגל פעילי ותומכי התנועה ולשמר את הקשר הרציף עם האוכלוסייה, תוך מתן מענה למצוקותיה.
חמאס הרחיב את פעילותו החברתית והשקיע במערך יעיל של תעמולה והטפה שעושה שימוש במגוון אמצעים כגון: אתרי אינטרנט, הוצאת כתבי עת, חוברות, ספרונים, כרוזים ועוד. וזאת בכדי להפיץ את מסריו האידאולוגיים על מנת לגייס את הציבור הפלסטיני לשורותיו. דוגמה לכך ניתן לראות בפוסטרים שמוציא הארגון, אשר מפארים מחבלים ואת הפיגועים שהם מבצעים; ובכך למעשה, מעבירים מסר לשאר האוכלוסייה שאותם מחבלים הינם גיבורים בתקווה שיהפכו מודל לחיקוי בקרב יתר האוכלוסייה. דוגמה נוספת לכך היא העובדה, שחמאס קורא לאירועים קהילתיים כגון טורניר כדורגל על שם מחבל מתאבד (Levitt 2006; 5).
בנוסף, הזרוע האזרחית של חמאס פעלה לקידום מועמדי חמאס בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו במאי 2005. יתר על כן, הזרוע האזרחית תרמה מזון לתושבים נזקקים ובכך למעשה ניסתה "לקנות" את קולותיהם. מה שמצביע על קשר והשפעה ישירה של הזרוע האזרחית על הצלחתה של הזרוע הפוליטית.
התחום המדיני
על מנת להשפיע על דעת הקהל, חמאס מממן פורמים, מפגשים פוליטיים ותערוכות אסלאמיות במיוחד בקמפוסים של האוניברסיטאות שמהווים במה להשפעתה. הוא מקיים אירועים אסלאמיים, מפרסם חוברות ועלונים, מנציח שהידים ומארגן הפגנות ושביתות. הצלחתו בקיום שביתות מקיפות, מעידה על השפעתו.
[בתמונה: חמאס הועלה לשלטון על ידי הדור שהתחנך במוסדותיו... למקור התמונה, לחצו כאן]
כמו כן, חמאס פעל על פי השריעה לקיום צדק חברתי, וגינה את השחיתות, שאפיינה את יריבתו פתח (Abu-Amr 1993; 15, Hroub 2000; 236-237).
דוגמה לכלי להפצת מסריה של התנועה הינו העיתון "פלסטין אלמסלמה" (פלסטין המוסלמית), אשר שיקף את רוח התנועה ואת דעותיהם של מנהיגיה.
כניסת האינטרנט לעולמנו שינתה את כללי המשחק בכך שהינו נגיש להמונים. חמאס ידע להשתמש באינטרנט ככלי ובמה להעברת מסרים מבלי לכנס את האנשים (2; 2000 Bunt). חמאס עשה זאת במגוון דרכים כגון: סרטונים, תמונות, קריקטורות, ציורים, שירים, משחקים, מאמרים, אתרים, רשתות חברתיות ועוד. היתרון באינטרנט הוא שכל אדם יכול לצפות בתכנים בכל רגע נתון ועל כך מסתמך הארגון לצורך הפצת מסריו וגיוס דעת הקהל.
לשם כך, מפעיל הארגון אתרים רבים, כולל אתרים רשמיים, פורומים, חדרי צ'אט, עלונים מקוונים, אתר לסרטוני וידאו ואתרי אינטרנט מיוחדים לילדים, לנוער ולנשים. אתרי חמאס הפופולאריים הם ,Info . alresalah, net.paltime palestiniangallery.com, fm-m.com, felesteen.ps, al-fateh.net, mujamaa.org, Islamic-block.net, alkotla.com, palestinianforum.com, aqsatv.ps, tanfithya.com .(Mozes & Weimann 2010; 213)
על פי המרכז למודיעין ולטרור, ניתן לחלק את אתרי חמאס לחמישה קבוצות תוכן שונות:
עם הקבוצה הראשונה, נמנים אתרי החדשות של חמאס. אשר כוללת את האתרים info-Palestine המפורסמים בשפות ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית, אורדו, מלאית ותורכית. אתרים אלו פועלים ונושאים כותרת של המרכז הפלסטיני להסברה (מרכז המידע למודיעין ולטרור יולי 2007 ;36-32). אתרי חדשות נוספים אשר מופעלים בידי חמאס הינם: אתר "פלסטין אלאן" (פלסטין עכשיו) והאתר "פלסטין קול ותמונה" המתמחה בחומר ויזואלי (מרכז המידע למודיעין ולטרור יולי 2007 ;32):
הקבוצה השנייה מכילה את אתרי האינטרנט של כלי התקשורת של חמאס ובינהם: ערוץ הטלוויזיה "סראג' אל-אקצא", הירחון "פלסטין אל-מסלמה", עיתון הילדים "אל-פאתח" והשבועון "אל-רסאלה". אתר השבועון "אל-רסאלה" אשר מתפרסם בעזה כל שבוע מכיל בתוכו מאמרים מחקריים, חומרי רקע ופרסומים נגד הרשות הפלסטינית. אתר העיתון "פלסטין" (ראו תמונה למטה) אשר הוקם במאי 2007 במקביל ליציאתו לאור של העיתון. זהו העיתון היומי הראשון שיצא לאור בעזה. צוות העיתון מציג עצמו כעצמאי, אך בפועל כל הצוות והכתבים מזוהים כתומכי חמאס. העיתון נוצר כדי להוות משקל נגד לעיתונים היומיים הפלסטיניים אשר יוצאים לאור בגדה ומזוהים עם אבו מאזן (מרכז המידע למודיעין ולטרור יולי 2007 29-28 ;32).
הקבוצה השלישית כוללת אתרים של גופים ביטחוניים-מבצעיים של חמאס והם: אתר גדודי עז אל-דין אל-קסאם המפורסם בשפות ערבית ואנגלית, ואתר הכוח המבצע, מנגנון הביטחון של חמאס ברצועת עזה. אתר האינטרנט של הכוח המבצע כולל חדשות אודות הכוח המבצע המתעדכנות מידי יום, פרטים אודות פעילותו, הודעות לציבור ויחסי ציבור, מאמרי דעות ועוד.
בקבוצה הרביעית נמנים אתרים של מוסדות אזרחיים של חמאס.
והקבוצה החמישית מכילה את פורום הגולשים של תנועת חמאס (מרכז המידע למודיעין ולטרור יולי 2007 ;35 ,54). נוסף לחלוקה זו הארגון מפעיל גם אתרי "מות קדושים" (Bunt 2009; 264).
חמאס עשה שימוש באתרי האינטרנט שלה במהלך תקופת הבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת - אשר התקיימו בינואר 2006 - על מנת לתת לתומכיה קורס מזורז בדמוקרטיה (Silverman 2006). כמו כן, הוא השתמש באינטרנט ככלי אסטרטגי בקמפיין הבחירות המוצלח שלו. על כך מעידים דבריו של מחמוד אל-זהאר, מנהיג בכיר של חמאס, אשר אמר כי בגלל שתי נקודות תורפה של התנועה: מגבלה כלכלית ומגבלת התנועה של מנהיגיה, האינטרנט היווה מרכיב חיוני באסטרטגיית התמודדותה בבחירות (2006 Silverman). חמאס הצליח לנצל את האינטרנט כאמצעי להעברת המסר (Bunt 2009; 264).
בחמישה אתרים מרכזיים של חמאס הופיע תוכן בנושא בחירות. למשל, באתר המרכז לבחירות פלסטיניות, שהושק באפריל 2005 ,יש פסקי הלכה המתירים לקחת חלק בבחירות לפרלמנט. זהו נושא חיוני מכיוון שתומכי חמאס רבים מעלים את השאלה מדוע הארגון מחבק את ההליך הדמוקרטי. אתר אחר, "אל-רסאלה", הסביר את המורכבות של ייצוג יחסי.
לפי סעיף 16 לאמנת חמאס "חובה להקנות חינוך אסלאמי... תוך שימוש בתוכניות לימודים שיעצבו בצורה בריאה את מחשבותיו ואמונתו של התלמיד המוסלמי".
סעיף זה מלמד על החשיבות הרבה שחמאס מייחס לחינוך הילדים על ערכיו. הארגון משיג זאת באמצעות מוסדותיו במטרה להפיץ את מסריו בקרב הילדים.
בתי הספר
חמאס פועל להטמיע בקרבו של הדור הצעיר את הערכים האידאולוגיים של התנועה כפי שנכתבו באמנתה ב-1988: חיסול מדינת ישראל באמצעות אסטרטגיה של ג'יהאד, מאבק אלים ארוך טווח ופולחן השהידים למטרת שחרור כל פלסטין. בנוסף חמאס מחנך לתפיסת עולם אסלאמיסטית רדיקלית, מאחר ובאמנתו נכתב כי: התנועה הינה "סניף מסניפי האחים המוסלמים". מטרתה של תנועת האחים המוסלמים הייתה להילחם בהשפעות המערביות השליליות על החברה המוסלמית בכלל והמצרית בפרט, להחזירה בתשובה על בסיס ההלכה האסלאמית (השריעה), ולכונן מדינה אסלאמית גדולה, בדומה לח'ליפות בימי הנביא מוחמד, שבה שימש הקוראן כחוקה.
[למאמר: חמאס - זהות ושרשים, לחצו כאן]
המטרה של החינוך לערכים אלו, הן במערכות החינוך הפורמליות והן בבלתי פורמליות, הינה לגייס את הדור הצעיר לתמוך בתנועה ואף להצטרף לשורותיה, לפעול נגד ישראל ולבחור בחמאס בבחירות (מרכז המידע למודיעין ולטרור פברואר 2013 ; 1).
חמאס עושה שימוש במערכות בלתי פורמליות כגון: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט, ספרי ילדים ומחנות קיץ. דרך נוספת בה הוא נוקט - על מנת להטמיע בדור הצעיר את האידאולוגיה - הינה שיתופם בפעילות תעמולתית. בכך, הוא מראה לציבור הפלסטיני כי גם הצעירים תומכים בתנועה (מרכז המידע למודיעין ולטרור אוקטובר 2009 ;12).
השלב הראשוני והמקדים למאבק המזוין על פי חמאס, הינו החינוך הדתי וההחזרה בתשובה של החברה שעוזרת להתעמת עם הכיבוש ומהללת מות קדושים והקרבת חיים - פולחן השהידים (238-239; 2000 Hroub).
בנוסף לתכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית, חמאס הוסיפה תכניות שונות ביניהן אימונים צבאיים בכ-400 בתי ספר ברצועה שהיא שולטת בהם (2013, Roudoren & Akram).
חמאס דואג שכל המורים שעובדים בבתי הספר שבשליטתה יקנו את ההשקפות האידאולוגיות והפוליטיות שלו, לצד תכנית הלימודים הבסיסית (2010 Mizrahi & Manor). יתר על כן, הוא גם דואג לתכניות הלימוד בבתי הספר שלא בשליטתו. הוא מתנגד לאפשרות, שבבתי ספר שהאו"ם מפעיל ברצועת עזה ילמדו על השואה. מנהיגי חמאס אמרו, שלימוד על עניין השואה סותר את התרבות שלהם ולכן הם פועלים במהירות כדי למנוע לימוד שכזה (2009 Schneider).
ממידע זה ניתן ללמוד על החשיבות הרבה שחמאס מייחס לחינוך הילדים ובני הנוער.
[בתמונה: בתי הספר של אונר"א לא מלמדים על השואה... למקור התמונה באתר אונר"א, לחצו כאן]
תכניות הלימודים
החינוך לג'יהאד (מלחמת קודש אלימה) ושוהדא (מות קדושים) מופיע בספרי הלימוד לכיתה יב' יותר מאשר בספרים קודמים. להלן אציג דוגמאות מתוך ספרי הלימוד (חינוך אסלאמי, שפה ערבית-מדעי הלשון, כיתה יב' 2006 בתוך 16; 2008 Groiss):
- "פלסטין היא הארץ המבורכת ... אדמתה כבר מושקה על-ידי דמם של שהידים גיבורים שמתו בקרבות לשחרורה והגנתה מאז (ימי הנביא) לימינו".
- דוגמה נוספת היא השוואה בין מות קדושים למסיבת חתונה; "הו מולדתי, אני לא אבכה במסיבת החתונה עבור הערביות שלנו שמסרבת שנבכה על הקדושים",
- "אני נשבע במסגד אל- אקצא והמישורים האלה שאני לא אחזיר את החרב לנדנה ולא אניח את הנשק"
- "אל תחשוב שאלה שנהרגו למען אלוהים הם מתים, אדרבה, הם חיים"
חמאס מיישם משנת 2012 תכנית לימודים בשם "אל-פתוה" (נעורים/גבורה). התכנית מיועדת לתלמידי תיכון בגילאי 15-17 ומטרתה לחזק את דימוי הזרוע הצבאית של חמאס "כצבא העם", הפועל בשירות הממשל של התנועה בעזה. מטרת התכנית הינה לשלב לימודים צבאיים בבתי הספר הממשלתיים ברצועה על מנת להכשיר דור חדש של פעילים אשר "ישרת את המולדת" ויפעל "לגרש את הכיבוש הציוני מעל אדמת פלסטין". משרד החינוך ומשרד הפנים של ממשלת חמאס מובילים את התכנית, בסיוע גדודי עז אל-דין אל-קסאם ומנגנוני הביטחון של ממשל חמאס בעזה (פורום חמאס, 24 בינואר 2013 בתוך מרכז המידע למודיעין ולטרור מאי 2013 ;1-2).
עיקר התמקדותן של תכניות האימונים הצבאיים שמיושמות בבתי הספר הינה התנגדות לישראל (2013 Roudoren & Akram ) בני הנוער ברצועה עוברים הכשרה צבאית, תאורטית ומעשית. התכנית מחולקת לשלושה: קורס צבאי שבועי המועבר בבתי הספר, אימונים במשך כשבועיים במחנות אימונים אליהם יוצאים התלמידים בעת חופשות הלימודים וניסיון מעשי הנרכש על-ידי שילוב הנערים בפעילות המבצעית של גדודי עז אל-דין אל-קסאם (מרכז המידע למודיעין ולטרור מאי 2013 ;1).
הנערים עוברים הכשרה לשימוש בכלי נשק, עזרה ראשונה וכיבוי אש על ידי מדריכים מהמשרד לביטחון פנים של ממשל חמאס, אשר בנוסף מטמיע בקרב התלמידים ערכים של "משמעת ואחריות". חשוב להגיד שהורי התלמידים רשאים להוציא את בניהם מהקורס אולם צעד שכזה הינו נדיר (גרדיאן אפריל 2013 בתוך מרכז המידע למודיעין ולטרור מאי 2013 ;2).
בנוסף לכך, ספרי הלימוד שנכתבו על-ידי חמאס מציגים את המהפך בפוליטיקה הפלסטינית. לדוגמה, אחמד יאסין, מייסד החמאס, מופיע באופן שווה כמו יאסר ערפאת, הנשיא הפלסטיני לשעבר, שנשאר הגיבור הלאומי בגדה המערבית (2013 Roudoren & Akram).
[בתמונה: מעמדו של אחמד יאסין בעזה שווה לזה של יאסר ערפאת... למקור התמונה, לחצו כאן]
בתחילת דרכו כשליט ברצועת עזה, נשען חמאס על ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. בהמשך, הוציא מספר ספרים חדשים ושינה חלק מתכניות הלימוד, כאשר השינוי העיקרי בספרים מתבטא באי מתן לגיטימציה לישראל. בתכניות הלימוד אין הצדקה לקיומה של ישראל ונעשה שימוש במילה "כיבוש" להסברת ההתיישבות היהודית בארץ. חמאס מטמיע בדור הצעיר ערכים של אהבת המולדת ושנאת ישראל. החינוך המועבר לילדים הוא כי הפלסטינים צודקים בדרך ההתנגדות וכי יש לקחת חלק בדרך המאבק עד לשחרור פלסטין.
מחנות קיץ
אלו הינם מסגרת חינוך בלתי פורמלי, המשמשים כלי חשוב ביותר להטמעת ערכי האסלאם הרדיקלי ולטיפוח הדור הצעיר. מסגרות אלו מהוות אמצעי גיוס והכנה של פעילים ותומכים לזרוע הצבאית של חמאס, למוסדות התנועה ולמוסדות הממשלתיים. במסגרת זאת, לומדים הילדים והנערים משמעותם של "ערכים" כמו "שחרור פלסטין", ג'האד ו"התנגדות" נגד ישראל, הכחדת ישראל, "זכות השיבה" ומסרים נוספים השאולים מהאידאולוגיה האסלאמית הרדיקלית והאנטי ישראלית של התנועה (מרכז המידע למודיעין ולטרור 1 ;2013 ).
ראוי להדגיש כי התנועה אינה מגבילה את המחנות שלה אך ורק לנערים דתיים או נערים בעלי מוטיבציה גבוהה למאבק נגד הכיבוש. אחרת, זה היה "לשכנע את המשוכנעים". לצורך גיוס ילדים למחנות, אחד ממארגני המחנה אמר כי כולם יכולים לבוא: ילדים אשר הולכים למסגדים, כאלו שלא הולכים, אלה שלא מאמינים באף סיעה ואפילו אלה שאבותיהם בפתח יכולים לבוא (Milton Edwards & Farrell 2010; 159).
לסיכום, מטרת מחנות הקיץ של הפלגים הפלסטיניים היא לגייס בני נוער ולהשפיע על הנטיות הפוליטיות והרוחניות שלהם, ולהכינם לפעילות נגד ישראל כי "המלחמה נגד הכיבוש דורשת אנשים צעירים" (Balousha 2013).
תכניות טלוויזיה
חמאס הפעיל רשת טלוויזיה חדשה לאחר הניצחון בבחירות לראשות המחוקקת. רשת זו פונה לצופים בכל הגילאים ומשדרת הופעות ילדים, חדשות ותכניות בידור המהולות באידאולוגיה של התנועה. תנועת חמאס משתמשת בתכניות טלוויזיה המשודרות בערוצים המיועדים לילדים; ובכך למעשה, עושה שטיפת מוח לילדים ומעבירה להם את מסריה: טבח ביהודים, שימוש באלימות כנגד ישראל והיהודים והאדרה של פיגועי התאבדות וזאת בניגוד לדימוי המתון שהיא מנסה לשווק למערב. למעשה חמאס מציגה הסתה אנטי ישראלית, ואנטישמיות (2006 Westervelt , מרכז המידע למודיעין ולטרור אוקטובר 2009).
דרך יעילה להשפיע על ילדים ובני נוער היא לגרום להם להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, להעריצם ולגרום לכך שהדמויות יהוו מודל לחיקוי עבור הילדים ובני הנוער (למיש 2002 ;136). את הרעיון הזה חמאס הבין היטב. לכן, יצרה את התכנית "חלוצי המחר", שהינה תכנית ילדים המהולה במסרים אידאולוגיים. התכנית מהווה אמצעי מדיה נוסף אשר בו חמאס משתמשת לשם הטמעת האג'נדה הפוליטית שלה בקרבם של הילדים (Warshel 2012; 212-215) והעברת המסר כי היהודים פוגעים בפלסטינים על לא עוול בכפם לכן יש להרגם, בין היתר באמצעות מחבלים מתאבדים וכי יש לפעול למען הכחדת מדינת ישראל:
סיכום
מנגנון הדעוה - שלמעשה הינו הזרוע האזרחית של תנועת החמאס - מהווה את המעטפת החברתית ומעניק תמיכה חומרית במטרה "לרכוש את לבבות" הציבור הפלסטיני ועל ידי כך לגייס תומכים ופעילים לתנועה.
חמאס פונה לכל קצוות האוכלוסייה. מילדים קטנים, דרך נערים ועד לאוכלוסייה הבוגרת. באמצעות מוסדות הדעוה ושירותי רווחה, אשר כוללים: גנים, בתי ספר, מחנות קיץ, מחנות נוער, אוניברסיטאות ומכללות, שירותי דת, מסגדים, שירותי בריאות, בתי חולים, בנקים, פיצוי לאסירים ולבני משפחותיהם וקצבה חודשית למשפחות ההרוגים של הזרוע הצבאית של התנועה.
בדרך אסטרטגית זו, חמאס נמצא כמעט בכל מקום שהאוכלוסייה נמצאת. חמאס מרים פרויקטים בתחום הרווחה והצדקה, מפעיל אתרי אינטרנט ותכניות טלוויזיה ובכך הוא נמצא במרחב הציבורי והפרטי. הוא נמצא למעשה כמעט בכל פינה. בגני הילדים, בבתי הספר, במחנות הקיץ אך לא רק. גם כאשר הילדים מגיעים לביתם תנועת חמאס נמצאת על מרקע הטלוויזיה ומאחורי מסך המחשב.
בשל המצב הסוציו-אקונומי הקשה של התושבים, היה קל יחסית לחמאס "לרכוש את הלבבות" ולהיכנס לואקום במרחב שבו הראשות הפלסטינית (כאשר עמד בראשה הפתח) נכשלה, הפתח נתפס כארגון מושחת, אשר דואג לאנשיו יותר מאשר לאזרחים, לעומת חמאס שנתפס כתנועה נקיית כפיים, שמעניקה שירותי רווחה להמון הפלסטיני.
תנועת חמאס תורמת מזון, עורכת אירועים קהילתיים בהם מפיצה את משנתה. משתמשת גם ברשת האינטרנט והטלוויזיה כאמצעים להפצת ערכיה האידאולוגיים וכל זאת בכדי שאנשים יתמכו בה ויצטרפו לשורותיה.
חשוב לציין כי באתרים של תנועת חמאס מועלים תכנים רבים אשר משתנים בהתאם לקהל היעד. כך למשל התכנים בשפה האנגלית מדודים לעומת התכנים בשפה הערבית.
התנועה מייחסת חשיבות רבה לחינוך הדור הצעיר על פי ערכיה וכנגזרת של כך, היא משקיעה משאבים רבים בתחום החינוך בכדי שבעתיד יתמוך בה, יגרום להישארותה בשלטון ואף יצטרף לשורותיה. חמאס השתמש בתחילה בספרי לימוד של ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית אך בהדרגה הוא החליף ספרים רבים ושינה את תכניות הלימוד, על מנת שישקפו את ערכיה. בספרי הלימוד שהכניס, ישראל מואשמת באפליה גזענית כנגד הפלסטינים ואין הצדקה לקיומה. כמו כן, היהודים מדומים לנחשים, ונכתב כי התורה והתלמוד הם המצאה. לעומת זאת, חמאס מעביר את המסר כי פלסטין היא המדינה של המוסלמים והיא ארץ מבורכת לפי ספרי הלימוד. ישנו מאבק לשחרור הארץ וישנה האדרת שהידים בתכניות הלימוד. בנוסף לכך, ישנה תכנית לימודים בתיכונים בשיתוף פעולה עם גדודי עז אל-דין אל- קסאם ומנגנוני הביטחון של התנועה, בהם הילדים עוברים הכשרה צבאית, תאורטית ומעשית. הילדים מבינים כי הארץ שייכת לפלסטינים ולא ליהודים ועל כן יש לשחרר את הארץ מידי הכיבוש.
כאשר מגיעה תקופת חופשת הקיץ, תנועת חמאס דואגת לתלמידים ומפעילה מחנות קיץ לבנים ובנות, לדתיים ולא דתיים. את מחנות הקיץ מפעילים פעילים מגדודי עז אל-דין אל-קסאם והתכנים הם צבאיים. במחנות הקיץ לומדים שוב את ערכי התנועה. כל אלו לצד שיעורים מעשיים בשימוש בכלי נשק. תנועת חמאס רואה במחנות אמצעי חשוב להטמעת ערכיה, טיפוח הדור הצעיר והצטרפות תומכים ופעילים לתנועה.
תהליך הטמעת הערכים ושטיפת המוח נמשך גם כאשר הילדים מגיעים לביתם מהגנים ומבתי הספר, תנועת חמאס נמצאת גם שם. היא מפעילה ערוץ טלוויזיה וגם בו מועברים המסרים אותם למדו הילדים בכיתה. בתכנית "חלוצי המחר" נעשה שימוש בדמותו של מיקי מאוס בשם "פרפור" (עכברון) על מנת להקנות לילדים את אותם המסרים. הילדים מבינים מכלל המסרים המועברים להם במגוון דרכים כי הארץ שייכת לפלסטינים והיהודים גזלו את אדמתם. ועל כן, לתפיסתם המאבק האלים בישראל מוצדק (כהן, 2014).
במאמר זה - המסכם את סדרת המאמרים - סקרתי את הדרכים בהן תנועת חמאס מעבירה את מסריה לאוכלוסייה בכלל ולילדים בפרט, באמצעות מוסדות ושירותי הדעוה. התנועה מפעילה מערכות שונות ומכניסה לתוכן את ערכיה האידאולוגיים. בתקווה שהדור הצעיר יהווה את דור ההמשך לחמאס בכלל ולהתנגדות לישראל בפרט.
מכל הנאמר עד כה, ניתן לסכם ולומר כי תנועת חמאס משתמשת במוסדות הדעוה שלה תוך שהיא מעניקה מימון חומרי, ככלי אסטרטגי בכדי להפיץ את מסריה ולגייס תומכים ופעילים לתנועתה. למעשה זהו תהליך "רכישת הלבבות", שבעתיד עשויים לשמש גם כקולות בקלפי הבחירות.
תרומת הדעווה לארגון
גיוס פעילים, הכוונתם והכשרת מנהיגות: כבר מראשיתה של התנועה ניצלה התנועה את המג'מועה לגיוס פעילים. המג'מועה נועד לסלול את הדרך להקמת חברה ומדינה אסלאמית. התמקדותו בהטפה ופעולות חינוכיות, אפשר לחמאס מאוחר יותר להגיע לשליטה רחבה ושורשית בקרב קהילות רבות. המג'מועה יצר את התשתית הארגונית לחמאס (משעל וסלע 1999).
המג'מועה שימש להכוונת הפעילים בשלבים הראשונים של האינתיפאדה. התנועה הוציאה את האנשים ממרכזי הלימוד, הכווינה אותם להפגנות וסיפקה להם את האמצעים לארגן הפגנות אלו על ידי המערכת הארגונית של המג'מועה (אביעד, מתוך: שקד 2008).
המג'מועה היה ועודנו אמצעי הקיום של תנועת האחים המוסלמים. מאגר התומכים שהצליח ליצור לעצמו החמאס בעזרת ה"דעווה" הביא ליכולת ההישרדות של הארגון למרות גלי המעצרים והחיסולים הרבים שהוא עבר (שאבי ושקד מתוך: שקד 2008).
חלקו של מערך הדעווה בניצחון חמאס בבחירות
כאמור, למערך הדעווה היה תפקיד חשוב בהכנת השטח לניצחון חמאס בבחירות לרשויות המקומיות הכלליות בראשות הפלסטינאית. מנגנון הדעווה סייע לתנועה לבנות את כוחה זמן רב לפני שרעיון ההשתתפות בבחירות קרם עור וגידים. חמאס מיצבה את עצמה כחלופה אסלאמית דתית, נקיית כפיים, למוסדות החילוניים של הרש"פ. האוכלוסייה הפלסטינית, שקיבלה במשך שנים את מערכי החינוך, הצדקה והרפואה שלה, כמו גם ההטפה הדתית במסגדים, כל אלו הכינו את הציבור הפלסטיני ליום הבחירות, וזה בחר להתייצב לצידה של חמאס.
למרות ההצלחה, אין הסכמה גורפת באשר למרכזיותו של מנגנון הדעווה בהצלחת חמאס בבחירות. כך לדוגמה, ראש הממשלה הפלסטיני דאז, איסמעיל הנייה (ראו תמונה למטה) אמר בראיון ל"וושינגטון פוסט" כי הוא מייחס את הניצחון מול פת"ח לאידאולוגיה הסדורה שהציגה התנועה לציבור, כמו גם לשחיתות הידועה של אנשי הפתח. ייתכן כי הנייה בחר במתכוון שלא להתייחס למערך הדעווה.
[בתמונה: איסמעיל הנייה. בחר להסתיר את חלקה של הדעווה? למקור התמונה, לחצו כאן]
למול גישה זו של הנייה ישנה עמדה אחרת, שתולה את ההצלחה בבחירות דווקא בפעילות המקדימה של מנגנון הדעווה, כאשר ישנן סיבות נוספות אך פחותות בחשיבותן למול הצלחת מנגנון הדעווה. סיבות אלה מסבירות את הניצחון בתהליכי אסלאמיזציה כלליים של האוכלוסייה הפלסטינית, או בתחושת התיעוב שחשה האוכלוסייה לשחיתות השלטונית של פתח.
זה המקום לציין כי למרות שמנגנון הדעווה מהווה את מערך הרווחה המוסלמי הגדול והנפוץ ביותר בשטחים, הרי שהוא רחוק מלהיות המרכזי והמתוקצב ביותר. סוכנות הסיוע והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) פעלה בשנת 2005 עם תקציב של יותר מ-160 מיליון דולר, בהשוואה לכמה עשרות מיליונים שעמדו לרשות מנגנון הדעווה. הרש"פ עצמה העמידה תקציב של כ-520 מיליון דולר בשנת 2004 לטובת השירותים הסוציאליים. יתירה מכך, לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז קטן מהאוכלוסייה הפלסטינית מקבל תמיכה כלכלית ממנגנון הדעווה, בעוד שחלק הארי של האוכלוסייה נתמך על ידי גופי הסיוע הבינלאומיים והרש"פ. עם זאת חשוב לציין כי נתונים אלו מפחיתים מחלקו של הדעווה מאחר ומנגנון הדעווה עוסק בפעילות נרחבת הרבה יותר מ"רווחה נטו"- שיעורי דת, רפואה וחינוך פורמאלי וא-פורמאלי, שאותם הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתקשה לכמת בכסף (שקד 2008).
תפקידי מנגנון ה"דעווה" לאחר החלפת השלטון ברצועה
גם לאחר חילופי השלטון בעזה יש למערכת ה"דעווה" תפקיד חשוב במערכת השלטונית של החמאס.
ה"דעווה" ברצועת עזה מעניקה לחמאס תשתית חברתית ותומכת בשלטונם ומאפשרת להם לשמר את יציבותו. היא מספקת שירותים חשובים לקהילה שהשלטון המרכזי מתקשה לספק. לדוגמה כאשר הייתה שביתת רופאים ברצועה באוגוסט 2008 היא טורפדה ע"י תגבור השירותים הרפואיים שמעניקה תנועת החמאס (מרכז מידע למודיעין ולטרור1).
ההשקעה של חמאס בחינוך הגבוה, ע"י המכללה האסלאמית הנשלטת על ידו והשליטה על ארגוני הסטודנטים ועל פקולטות ללימודי דת במגוון מכללות, מספקות לחמאס שליטה גם על השכבה המשכילה. שכבה זו מאפשרת לחמאס פיתוח מנהיגות והימנעות מגורמים חתרניים שיאיימו על ההגמוניה של התנועה ברחוב.
ה"דעווה" הצליחה להפוך את חמאס לתופעה פוליטית חברתית שאינה צפויה להיעלם מהזירה הפוליטית, גם אם תצליח ישראל לבודדה ולרסק את המנגנון הביטחוני שלה (אביעד מתוך: שקד 2008).
למערך ה"דעווה" תפקיד חשוב ביותר במערכת הארגונית של חמאס. טרור החמאס לא היה יכול לפעול מבלי לקבל את המעטפת המימונית, ההכשרתית והלוגיסטית שמספק לו מנגנון ה"דעווה", כך שהצלחתה של תנועת החמאס לא נשענת על ההצלחות הצבאיות שלה, אלא על המנגנון החברתי שלה!
מסקנות
לסיכום, מנגנון הדעווה משמש בידי חמא"ס כמאתר אזרחי לטיפוח פעיליה ותומכיה כבר מגיל צעיר. כאשר מחזור החיים בצל מערך הדעווה מתחיל בכך שהילדים נשלחים לגני ילדים שאותם מפעיל ארגון חמאס, בהמשך חייהם הם נשלחים לבתי ספר של הארגון, ובקיץ לקייטנות ומחנות שמופעלים בידי הארגון. כאשר הם גדלים הם בוחרים ללכת לאוניברסיטאות ומכללות אשר גם הן שייכות לארגון. כל זאת במקביל לשיעורי האינדוקטרינציה שהם מקבלים במסגדים השונים. בנוסף הארגון מספק שירותי בריאות וסיוע לנזקקים ואלה מרגישים שהם רוצים "להחזיר לארגון" ומתגייסים לזרוע הצבאית שלו ופונים לפעילות טרור. כאשר הם נעצרים הארגון נותן פיצוי לאסירים ולבני משפחותיהם ואם הם נהרגים הארגון נותן קצבה חודשית למשפחות ההרוגים.
חשוב לזכור שאף על פי שרוב האנשים מכירים רק את זרוע הטרור של החמאס. מנגנון הדעווה של החמאס הוא מרכז כוחה של התנועה, זכות קיומה והסיבה לעוצמתה כאשר הפעילות הצבאית הינה גורם משני שיכול להתקיים רק בזכות מנגנון ה"דעווה". מנגנון זה משמש כ'מכבסת כספים' למימון פעולות הטרור, כמכשיר לגיוס והכשרת מחבלים ומנהיגים צבאיים ופוליטיים וכמעטפת לוגיסטית לפעילות החמאס.
הזרוע העוסקת ברווחה "זורעת זרעים" בעזרת פעילות אינדוקטרינציה ורווחה. היא מביאה להשפעה על הממסד הפוליטי, השתתפות של נתמכי הארגון בבחירות, פעילות פוליטית ענפה ולכך שבסוף הזרוע הפוליטית "קוצרת את הפירות" בצורת רכישת לבבות (גנור, 2012).
ידעתי שיצא ממך משהו בסוף 🙂
ועוד איך!