[בתמונה: קונפורמיות - כולם נראים וחושבים אותו הדבר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aitoff לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מדינה כמו ארגון...

כיוון שגם מדינה היא סוג של ארגון, ניתוח המציאות הפוליטית של חיינו, בכלים ארגוניים, יכול להעלות תובנות שאינן עולות בדרך כלל, בשיח הפוליטי הרגיל... למשל: מה הייתם אומרים על חברה, שבה ממנים הבעלים, לאורך שנים, מנהלים, שהם 'לעומתיים' לדרכם ולהשקפת עולמם? 

התופעה הבולטת ביותר בחיינו הפוליטיים כיום היא העובדה, שרוב רובה של הצמרת הממסד הביטחוני לעומתית לממסד הפוליטי המוביל; ובהתאמה, לגוש הפוליטי שאליו הצביע רוב הציבור בישראל בעשור האחרון. הביטוי הבולט לכך הוא האמירה - שנשמעת בימים האחרונים, לפיה על ראש הממשלה לדעת, שכשהוא ממנה רמטכ"ל, הוא בעצם ממנה מתחרה פוליטי...

התופעה הזו מוזרה בכל קנה מידה ומחייבת הסבר. שהרי, קברניט של מערכת ביטחונית איננו טכנוקרט שנותן פתרון מקצועי לבעיה עולמו נטוע בתחום האסטרטגי, והחלטות אסטרטגיות הן תמיד החלטות ערכיות, ופועל יוצא של השקפת עולם. כל ארגון, גם מדינה, אינו יכול להשיג את מטרותיו, כאשר הרובד הניהולי הבכיר איננו רואה עין בעין עם הבעלים את המטרות.

יתרה מכך, אם צה"ל הוא צבא העם, וצמרת הממסד הביטחוני מייצגת את העם; היינו צריכים לקבל, בין יוצאי המערכת הביטחונית, התפלגות שדומה לחלוקה הפוליטית בעם; וגם בין החיילים ודרג הפיקוד הזוטר; אבל בעובדה - שאין כמעט גנרלים בדימוס שמחכים בתור להצטרף לצידה הימני של המפה הפוליטית...

אם ננתח את המציאות המוזרה הזו שלנו בניתוח רשת, נוכל לומר שקליקת הבכירות הביטחונית מנותקת בעצם ממרכז הכוח השלטוני הפוליטי.

[בתמונה: קליקת הבכירות הביטחונית מנותקת... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Leonard J Matthews לאתר flickr]

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן]

איך זה אפשרי?

כדי שקליקה כזו תשרוד למרות הנתק ממרכזי העוצמה, צריכים לקרות שני דברים:

1. היא חייבת לשמור על ההומוגניות שלה פנימה;
2. והיא חייבת למצוא מקור עוצמה אלטרנטיבי, שהדומיננטיות שלו אינה נופלת מעוצמת מרכז הכוח הפוליטי בישראל.

[להרחבת המושג: 'נתק', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

1. איך היא שומרת על ההומוגניות שלה פנימה? 

מערכת הביטחון היא הביורוקרטיה הגדולה והאימתנית במדינה. אחת התכונות המאפיינות ביורוקרטיה כזו היא התפתחות של קונפורמיות:

• בהתחלה, קונפורמיות המבוססת על ציות (compliance);
• ככל שהשנים עובדות, רבים בדרג הניהול/הפיקוד הבינוני עוברים לקונפורמיות ברמה גבוהה יותר, שנובעת מהזדהות (identification) ורצון להיות כמו הבכירים;
• ולבסוף, לשלב הבכירות הגבוה ממש, נבחרים (למעט מתי מעט חריגים שמונו מהסיבות הלא נכונות...) אלה שהוכיחו קונפורמיות מתוך הפנמה (internalization) של נורמות הקליקה וערכיה.

[בתמונה: קונפורמיות... תמונה שהיא נחלת הכלל, שהועלתה על ידי CHRISTOPHER DOMBRES לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]  [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן]

כך מאוכלסת הבכירות הביטחונית באנשים דומים בהשקפת עולמם. העובדה ששר הביטחון בא באופן מסורתי מאותה קליקה, מייצר מצב לפיו הדרג הפוליטי איננו פועל לשנות את המציאות הזו; וגם אין לו הרבה ברירות בטווח הקצר, כי אין קליקה מקצועית אלטרנטיבית, ממנה ניתן לשאוב בכירים, המתאימים יותר לראיית עולמו, ולאסטרטגיות שלו. כאלה נפלטים מהמערכת הרבה לפני שהגיעו לבכירות...

2. איזה מקור עוצמה אלטרנטיבי יכול לשמור על שרידות הקליקה הביטחונית?

הדרך לזהות את מקור העוצמה הגדול - שאליו קליקת הבכירות הביטחונית מחוברת - היא לחפש מקור כוח אלטרנטיבי, שעוצמתו אינה נופלת מזו של הדרג הפוליטי בישראל, ושמחזיק באותן דעות שבהם מחזיקים חברי הקליקה; ולא צריך לחפש הרבה. קל לזהות את אותו דנ"א בממסד הביטחוני האמריקאי.

משמע, הממסד הביטחוני הישראלי מחובר לממסד הביטחוני האמריקני, שעושה בו שימוש להשגת מטרותיו. דוגמאות לא חסרות, ואסתפק באחת:

גנרל ג'ון אלן (ראו תמונה משמאל) היה האיש שגיבש בקיץ 2012 עבור ממשל אובמה המלצות לסידורי הביטחון לישראל, במגמה לפתיחת הדרך להסדר הקבע, שאותו ביקש להוביל שר החוץ דאז ג'ון קרי, ונקראה בשם "תכנית אלן".

חלק מאבני הבסיס של התפיסה הזו, הינם סידורי ביטחון שיהוו אלטרנטיבה לוויתור הישראלי על 'גבולות ברי הגנה'. למשל, החלפת חיילי צה"ל בבקעת הירדן בגורמים בינלאומיים.

אבל, הציבור בישראל מכיר את המציאות הביטחונית ואת שכנינו הפלסטינים הכר היטב. איך מאכילים אותו את הדייסה הזו?

הממסד האמריקני 'הלבין' את התכנית על ידי כך שהפך אותה למסמך ישראלי, החתום בין היתר על ידי האלוף המילואים גדי שמני, איתו פיתח קשר פורה כששימש נספח צה"ל בארצות הברית בשנים 1012-1009.

ואגב, בוגרי הקליקה הביטחונית שתרמו את תרומתם כמו גדי שמני אינם רעבים ללחם אחרי תום שירותם הצבאי. שמני למשל, מונה בשנת 2015 לתפקיד ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית; וב- 2019 עבר לכהן כסגן נשיא לצפון אמריקה של חברת ICTS EUROPE, חברה בבעלות קבוצת SOFINOR הצרפתית, העוסקת בשרותי אבטחה וניהול בכ 120 שדות תעופה ברחבי אירופה, קנדה וארצות הברית ובמתקנים אסטרטגיים ומסחריים במקומות רבים ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

לעומת זאת, כדאי שתבדקו אלופים - שמונו מהסיבות הלא נכונות - ושאינם מוותרים על דעה עצמית ולעומתית לקבוצה: הם לא מקבלים כיבודים... נקודה. הסיבה ברורה!

'אין ארוחות חינם'

תופעות ארגוניות כאלה גובות מחירים כבדים, וכשמדובר בסוגיות של ביטחון לאומי, המחיר כבר שבעתיים!

המחלה הארגונית שמאפיינת קבוצות כאלה של 'דומים' באה לידי ביטוי במושג: פרדוקס הלכידות בקבוצה משמעותו, דווקא כאשר קיימת רמת לכידות גבוהה מאוד בקבוצה, עלול תפקודה להיפגע, עד כדי איום ממשי על עצם קיומה, מפני שהקבוצה מעדיפה את היחסים הבין אישיים, על פני המשימה הקבוצתית.

פרדוקס הלכידות נוצר במצב של קונפורמיות קבוצתית: בקבוצות מלוכדות מידי, פועלים לחצים לקונפורמיות מופרזת בעמדות ובהתנהגות; וזו גורמת לפער רלוונטיות (ראו התרשים למטה) הולך וגובר עם המציאות: שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי קברניטי הארגון. הארגון מפתח נקודות עיוורון (blind spots), משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם, או שהיא מדחיקה את משמעותo באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים:

[בתרשים: כך נוצר פער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבה בנושא 'פרדוקס הלכידות', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]

את פער רלוונטיות הזה קל לזהות. למשל:

• בדוח נציב קבילות החיילים היוצא, האלוף יצחק בריק, על מוכנות צה"ל למלחמה; ובתגובה היצרית של חברי הקליקה אליו.

[למאמר: 'חמש סיבות ניהוליות, למה לקחת את דוח בריק ברצינות', לחצו כאן]

• בקולות העולים משכבת הניהול הבינונית, המזהירים ממצב של אבדן דרך והתמכרות לקונספציה. כך למשל פרסם העיתונאי, יואב זיתון,  ב- ynet, דו שיח בין מפקד חטיבה 9, רומן גופמן, לרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט. גופמן אמר: "לאורך זמן יש כאן דפוס מאוד בעייתי שמתפתח ובעיקרו להימנע מהפעלת כוחות היבשה. ועדיין, במציאות הנוכחית, יש לנו הרבה מה להציע – ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, בכל מקום שיידרש... פעם אחר פעם למעשה אנו מספרים לאנשים שלנו שיש כלים יותר רלבנטיים. הם פחות יהיו אותנו וזה בקצה משפיע על הרצון להילחם. מה שעושה אותנו למפקדים קרביים לאורך זמן זה חיכוך עם הצד השני. אחרת זה מצב של מוות קליני"...

[לכתבה המלאה של יואב זיתון ב- ynet, לחצו כאן]

[להרחבה על 'קונספציה', לחצו כאן]

• וגם בתחושות שעלו מתוך הצבא הסדיר והקצונה הזוטרה - ובעצם בקרב רבים מהעם - שסתרו את תגובת הקליקה הבכירה לפרשת אלאור אזריה. הסערה הציבורית (ובתוך צה"ל) מותגה כמאבק על ערכים ועל טוהר הנשק; אולם, קשה היה להתעלם מהתחושה, שהחיילים והרחוב הישראלי מביעים חוסר אמון בכוונותיהם של אלה הממונים על ביטחונם.

לסיכום

קשה שלא לראות כי תחת המותגים, 'צבא העם' ו'מומחיות ביטחונית' צמחה לנגד עינינו קליקה ביטחונית, שאנשיה נקלעו להיסט גדול והולך של פער רלוונטיות.

בתקופה כזו - שבה הצליח האויב להשיג איזון אסטרטגי - עלול פער רלוונטיות הזה לגבות מאיתנו מחיר שנתקשה מאוד לשלם, בהגיע יום מבחן!

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), פרדוקס הלכידות, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), קונפורמיות בקבוצה, ייצור ידע, 5/31/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2013), נקודת עיוורון, ייצור ידע, 12/12/13.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.