[בתמונה: גדוד 9 של חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים... הצילום: יום טוב תמיר. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
עשרות מאמרים פרסמתי לאותה מטרה, שעל יישומה נלחמתי עוד בשרותי בקבע: "לשדרג את צה"ל "הירוק" והמטכ"ל ממליציה וממטה כללי חובבני, לצבא אחוד ולמטכ"ל מיומן.
להבדיל מאותם מגלגלי עיניים, או כאלה שראו בצה"ל מקום עבודה, דרשתי וקבלתי מרמטכ"ל לשעבר, דן שומרון ז"ל, מנדט להכין תכניות לשדרוג הצבא. לצורך כך הוקצתה לי שנת עבודה, שני קצינים מכל אגף במטכ"ל, ואת לשכתו לשעבר של דוד בן גוריון בקריה...
לא התפלאתי כאשר בסוף השנה נדחו התכניות אחת לאחת, מאחר ונימוקי התכנית מוקדו בלקחי המלחמות במישור העל זרועי. תחום שהופקר אז והיום, משום היותו "שמורת טבע" בלעדית לטיפולו של רמטכ"ל.
להבדיל מדן. החליט רא"ל רפול ז"ל שהיה אמיץ דיו, להורות על הפקה יסודית של לקחי מלחמת שלום הגליל. אלא שלמרבה הצער, פסיקת "וועדת כהן" הביאה להפסקת שירותו של רפול. מחליפו רא"ל משה לוי, הורה לגנוז את ספר הלקחים.
[בתמונה: רפול. היחיד עם האומץ... המקור: אתר צה"ל]
לדידי גניזת לקחי מלחמת שלום הגליל נחשב לאירוע מכונן, בין היתר, בשל היותי אחד מראשי הוועדות, שחקרה את סיבת היעדרותה של "רציפות הלחימה": דהיינו, עצירת הלחימה וכניסה לחניון לילה, וחידושה למחרת בהנץ החמה, מה שחייב לעיתים לכבוש יעדי אויב פעמיים.
כל שכן זעקתי חמס, בגין מחירי העתק לרכישת הלקחים - ששולמו בדם ובדמים, מה שחייב אותי (ושכמותי, למרות שעדיין אני מחפש פרטנר...), לדרוש מהממסד להתייחס לסוגיית הלקחים, בהיבט המוסרי כמורשת לחברינו שנפלו. כמו גם להיבט הכלכלי. כזה שמצד אחד יביא לשילוש העוצמה, ומצד שני, נתן יהיה להעתיק חלק קטן מתקציב הביטחון, לרפואה הקורסת, לחינוך, ולתשתיות...
ובינתיים:
