תקציר: מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות". ואכן, העמדת יריב בכל יכולת "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" מוכרת כטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, שנפלו - ועוד יפלו - בה רבים וטובים…

[לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 במרץ 2024

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

התנ"ך בכלל, ומגילת אסתר בפרט, הם עבורנו מקור בלתי אכזב לדוגמאות של 'עשה' ו'אל תעשה' בתחום האסטרטגיה. בית ספר לאסטרטגיה ממש.

המאמר הזה מוקדש לאחת הטעויות האסטרטגיות, ש'מציפה' מגילת אסתר, שנפלו - ועוד יפלו - בה רבים וטובים: זו הנטייה השכיחה בקרב מקבלי החלטות - הן בשדות הקרב האמיתיים; והן הווירטואליים של הפוליטיקה הארגונית – לאתגר את היריב ולדחוק אותו לפינה, כ"שגבו אל הקיר". 

מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות".

מקבלי החלטות בוחרים להעמיד את יריבם / אויבם כשגבו אל הקיר, כאשר הם בטוחים בעליונותם בסדרי כוח משמעותיים. הם רואים בכך, הזדמנות להשמידם ולהיפטר בכך מן הבעיה אחת ולתמיד.

רק שפעמים רבות מעורבים בהחלטה כזו גם האגו והרצון להעצים את הניצחון הצפוי; וכמו תמיד, אין ארוחות חינם, ולהחלטה כזו יש מחירים לא מבוטלים; ופעמים רבות, מיותרים.

כשאינך משאיר ליריבך / אויבך דרך נסיגה, ובהיעדר מוצא, כמו חייה במלכודת, היריב יהיה חייב לאזור כוח ולעשות שימוש במלוא עוצמתו כדי לצאת מן המלכוד, גם אם היה מעדיף לוותר על העימות ולהסתלק.

נפוליאון בונפארט למשל – אסטרטג מיומן – היה נמנע תמיד, בתכנוני הקרבות שלו, מליצור מצב שבו ימצא אויבו את עצמו "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר". תמיד דאג שייוותר לו נתיב בריחה לוותר על הקרב בשלב מסוים ולסגת. אויביו גם נטו לנצל את פתח המילוט הזה; עד הקרב האחרון בווטרלו שם נהגו אחרת (אבל זה כבר נושא למאמר אחר...)

עתה נשוב למקרה הבוחן החביב שלנו, למגילת אסתר:

את הטעות הזו – להעמיד יריב אל הקיר - עשתה המלכה ושתי - שבמקביל למשתה המלך - ארגנה לעצמה משתה נשי – כנראה פרוע - משלה. היא בחרה לסרב לרצון המלך, שנאמר בפומבי. סירוב פומבי - בניגוד לסירוב בארבע עיניים - הוא קריאת תגר, המחייבת תגובה פומבית, כיוון ששלטון אוטוקרטי מבוסס על ציות.

כאשר כפתה המלכה ושתי על המלך אחשוורוש עימות מתוקשר בנוכחות אחרים, היא העמידה אותו "עם הגב אל הקיר" ואילצה אותו להגיב, פן תיפגע יוקרתו והרצון לציית לו. זו – כפי שכולנו כבר יודעים – הייתה טעות אסטרטגית קשה, שמחירה יקר מנשוא!

איך עושה מלכה טעות אסטרטגית כזו?

מן הסתם, הייתה לאחשוורוש חולשה למלכתו; ואהבתו אליה גרמה לה לאשליה שהמעשה יעבור בשתיקה כשיתנדפו אדי האלכוהול. גם תגובתו של אחשוורוש למעשה מעידה שאין לו רצון רב לוותר על המלכה הסוררת; הוא מנסה לחלץ אותה דרך מה שמכנים אצלנו היום 'מינוי וועדת מומחים' ונכשל; ולזה נקדיש מאמר נפרד.

ובינתיים זכרו: לעולם אל תתמרנו את יריביכם כשגבם אל הקיר ללא מוצא. בעיקר כשאינכם בטוחים כיצד יגיבו.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'האסטרטגיה של אחשוורוש', לחצו כאן]

הפודקסט המצולם:

[לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• אוסף המאמרים על מגילת אסתר ופורים.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'האסטרטגיה של אחשוורוש'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), מתענית אסתר עד פורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/3/19.
• גרשון הכהן (2019), האסטרטגיה של המלך אחשוורוש, ייצור ידע, 23/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2015), פוליטיקה ארגונית - מאבק עוצמה חסר רחמים, ייצור ידע, 29/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.