יאיר רגב: להתראות יפה… Bella Ciao

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AdinaVoicu לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

כמו רבים כבר כמה חודשים אני נעול בדז'ה־וו על השיר בלה צ'או (באיטלקית: Bella Ciao, "להתראות יפה") שהפך לשיר המזוהה עם ההתנגדות לפשיזם האיטלקי בשנות ה־40 וסיפר על פרטיזן מאוהב שמקריב את נפשו למען החירות של מדינתו.

בלה צ'או הפך להמנון הסדרה המדוברת "בית הנייר" (La Casa De Papel) סדרת דרמה ספרדית, המגוללת את מהלכו של שוד במטבעה המלכותית של ספרד... השיר מתנגן מספר פעמים במהלך הסדרה, והוא מהווה מעין מטפורה לחופש. לפופולריות מיוחדת זכה השיר כש"ברלין" והפרופסור שרים אותו שניהם בהתרגשות בפרק 13 (האחרון)... להנאתכם עם תרגום (ניתן ללחוץ אבל חייבים להיכנס ליו טיוב...):

.

ובימים אלה הפך השיר גם לפרסומת לבנק שדביר בנדק, שר אותו כל רגע בטלוויזיה...

אלא שמבחינתי זה היה השיר שאבי, שהעריץ ואהב פרטיזנים ופרטיזניות ושנא נורא פשיסטים ופשיסטיות, שר לי אותו לפני שנים כל פעם בתקופת הבחירות...

כיום נחשב כהמנון של לוחמי החירות והחופש בהתנגדותם לשלטון ברחבי העולם, היה פופולרי במיוחד במחאות סטודנטים בשנות השישים של המאה הקודמת, בהן המחאה נגד מלחמת וייטנאם, והוא נפוץ בכל העולם. הוא מושר בימינו באירועי מחאה רבים, בהם המחאה נגד וול סטריט בארצות הברית והמחאה נגד הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו" בפריז, ומהווה חלק קבוע באירועים פוליטיים באירופה:

הנה, למשל, ביצוע מחודש ומקסים:

.

השיר "בלה צ'או" מבוסס על שיר מחאה איטלקי מסוף המאה ה-19 בשם "Alla mattina appena alzata" (תרגום: "קמתי השכם בבוקר"). זהו שיר מחאה של פועלות ה"מוֹנְדִינֶה" על תנאי העבודה הקשים בשדות האורז בצפון איטליה.

בשדות האורז של עמק הפו הועסקו "מונדינות" (מנכשות אורז) בניכוש עשבים שוטים ושתילת שיחי אורז ממשתלות לערוגות בשדה מוצף במים. עבודת ה"מוֹנְדִינֶיות" הייתה משימה קשה ומעייפת, ובוצעה בעיקר על ידי נשים עניות. הפועלות עבדו ימי עבודה ארוכים בחודשי הקיץ החמים כאשר רגליהן היחפות שקועות במים עד הברכיים, וגבן כפוף במשך שעות רבות. תנאי העבודה הקשים, השעות הארוכות והשכר הנמוך הביאו לאי שביעות רצון מתמדת, ומדי פעם התעוררו מהומות ומחאות.

ה"פדרוני", בעלי החוות הקשוחים, התעמרו בנשים, ובזמני שביתות ומחאות הביאו עובדים זמניים שכונו "שוברי שביתה".

השיר "בלה צ'או" תורגם לעברית בשנת 1962 על ידי רבקה משולח

בבוקר שמש כשהתעוררתי; יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'יאו צ'או צ'או; בבוקר שמש אותו מצאתי; על אדמתי כובש וצר.

הו פרטיזנים, איתכם קחוני; יפה שלי, בלה צ'או בלה צ'יאו צ'או צ'או; איתכם קחוני, אל תעזבוני; המוות בעורפי נשף.

ואם אמותה מות פרטיזנים; יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'יאו צ'או צ'או; זיכרי, ביקשתי שתקבריני, שתקבריני על ההר.

זיכרי, ביקשתי שתקבריני; יפה שלי, בלה צ'או בלה צ'יאו צ'או צ'או; על הר גבוה קבור קיבריני; בצל עליו של פרח בר.

עוברי האורח להר יגיעו, יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'יאו צ'או צ'או; יפה הפרח, הם לך יגידו; את תעני להם פשוט:

אכן זה פרח של פרטיזנים; הו בלה צ'או בלה צ'יאו בלה צ'יאו צ'או צ'או; של פרטיזן שמת למען; שמת למען החירות.

[לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *