[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ulleo לאתר Pixabay]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

לאחר שמוטי אשכנזי (ראו תמונה משמאל למטה) - פורץ הדרך להענשת משה דיין וגולדה מאיר ז"ל (ממארגני המחאה הציבורית כנגד ההנהגה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים) - קרא את מאמרי, הוא שיגר אלי פוסט, שבו הלין על תוכנם, הנחזה כביקורת פוליטית כנגד השמאל.

אם מוטי לא היה מפרסם טענה שכזו, מן הסתם כידידו הייתי מבקש, מפציר ומה לא, כדי שיעלה הטיעון הכול כך לא רלוונטי על הכתב. לשמחתי, תמול שלשום הגיע הפוסט המיוחל, זה שתוכנו ככדור עף העולה להנחתה.

שהרי אשכנזי כמו רוב רובו של העם היושב בציון, לא נתן דעתו לעובדה: שמעת המנדט הבריטי עבור לימי בראשית עד "המהפך" וביתר שאת אחריו, הכול הפך לפוליטי בהבדל אחד:

• עד המהפך, מנעה מפא"י בגלגוליה, ביקורת אפילו סמלית בסוגיות הביטחון - שמא מעמדה יפגע.
• אחריו, הפכה ביקורת השמאל לאשד סואן, שהתמקדה, איך לא, בדרג המדיני ורק בו.

[תמונתו של מוטי אשכנזי משמאל הועלתה לויקיפדיה על ידי Boaz Arad, והיא נחלת הכלל]

בעיני נחזה השמאל הציוני כמחנה מפואר, אלא שבדרכו התעלם מכמה וכמה חוקי יסוד במדינאות; שעל אף חומרתם, מתגמדים אלה בנזקיהם - נוכח החיץ שנוצר לאחר ה"מהפך", ככזה המונע יכולת הידברות בין הימין לשמאל.

קל וחומר היום שלאחר הבחירות, שבמהלכם המחישה ישראל את הפילוג במיטבו. שהיה ועדין מהווה את החלום הרטוב של אויבי ישראל לגרש יהודים מאדמתם אחת ולתמיד - כנגזר מאמנת החמאס וגם מזו של אש"ף.

לפיכך רק חולה רוח ואו שונא עצמו ומולדתו, או סתם מאמין בכוכבים, יכול להתעלם מהעיסוק בסוגיות הביטחון, כדי להבטיח את שלום משפחתו. קל וחומר להיותו פתח תקווה בלעדי לשיח בין המחנות - בכלל זה ליבון סוגיית מיומנותו של צה"ל לקראת המלחמה.

ביום שני הקרוב אשתתף בדיון שכזה, יחד עם אנשי שמאל מאז ילדותם. מה שמוכיח כי לא הכול פוליטי.

והערה למגיבים: למרות היותי ימני בנוסח מפא"י של פעם - כל שכן ממייסדי רפ"י - אין לי קשר, לא לביבי ולא לטיבי!