[בתמונה: מנהיג ברית המועצות לשעבר, יורשו של סטאלין, ניקיטה חרושצ'וב. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 בדצמבר 2021

יעקב שחם ז"ל היה סגן ראש המחלקה לענייני ישראל וזרים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ). מאמר זה הוא חלק מעבודת הגמר שלו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל): KGB -  פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917.

זהו הפרק השמיני בסדרת מאמרים זו, הסוקרת פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות, ה- .K.G.B, בין השנים 1991-1917.

*  *  *

מותו של סטאלין והזעזוע הגדול

ב- 5 במרץ 1953 מת הדיקטטור הסובייטי, סטלין. השנים האחרונות של שלטונו התאפיינו בפחד מלווה בפרנויה מפני קשר מערבי בכל מקום. הוא תכנן גל חדש של מסעי טיהור, שאמור היה להביא לחיסול כל ההנהגה הוותיקה של ברית המועצות.

בד בבד, ביקש סטלין להביא לטיהור ברית המועצות מיהודים, אשר לטעמו היוו "גיס חמישי" של הציונות הבינלאומית. "פרשת הרופאים" נועדה, על פי תכנוניו, להסתיים בהגליית כל האוכלוסייה היהודית של ברית המועצות לסיביר ולמזרח הרחוק. ההכנות היו בעיצומן, ורק מותו של סטלין עצר את גלגלי מכונת הטרור, ואף הביא לשחרור מהיר של רופאי הקרמלין ממוצא יהודי, שהואשמו בהפעלת "טרור רפואי" נגד המנהיגים ופיקוד הצבא האדום.

מותו של סטלין הביא לשינויים ארגוניים בשירותי הביטחון:

• שוב, אוחדו  ה- .M.V.D וה- .M.G.B לגוף אחד, שבראשו הועמד בריה.
• מודיעין החוץ נכלל בתוך ה- .M.V.D המורחב, כמינהל הראשי השני. בראשו הועמד, לפרק זמן מסוים, קולונל קורוטקוב   (Korotkov), שעד אז עמד בראש המינהל לבלתי חסויים.

[בתמונה משמאל: סטלין מת וישראל התאבלה. ברית המועצות פחות...]

אך כבר בסוף יוני 1953 הודח בריה מכל תפקידיו ונעצר באשמת פעילות אנטי סובייטית, כסוכן המודיעין הבריטי (מנהג קבוע להיפטר מגורמים לא רצויים, מאז ימי סטלין). יחד עמו נעצרה שכבה שלמה של קציני ה- .M.G.B לשעבר. בריה והמקורבים אליו הוצאו להורג, בתום משפט בדלתיים סגורות.

מ- .M.G.B ל- .K.G.B

הנהגת ברית המועצות החדשה ובראשה ניקיטה חרושצ'וב (ראו תמונה בראש המאמר) החליטה בעקבות האירועים הללו לארגן מחדש את מוסדות ביטחון המדינה, אשר בראשית 1954 הוצאו מתוך ה- .M.V.D, ואורגנו במסגרת ה- .K.G.B (הוועד לביטחון המדינה).

הפיכתו ממיניסטריון למעמד של וועד ממלכתי, סימלה את אבדן העוצמה הבלתי מוגבלת, שממנה נהנו ה- .N.K.V.D וה- .M.G.B בעבר. ה- .K.G.B הושם תחת פיקוח הדוק של המפלגה, אשר בתום טיהור בתוך הארגון "תגברה" את השורות באנשי המנגנון המפלגתי. כל זאת, בניסיון להתנער מתדמית ארגון הטרור שלוח הרסן של העידן הסטליניסטי.

האנדרלמוסיה שהשתררה בתוך ה- .K.G.B, בעקבות סילוקו של בריה, (ראו תמונה משמאל) הביאה, בשלב ראשון, להתרופפות בשורותיו.

[תמונתו של בריה לברנטי פבלוביץ', משמאל, היא נחלת הכלל]

הדבר בא לידי ביטוי בעריקת מספר קצינים ששירתו בחוץ לארץ. ביניהם היו ראש השלוחה באוסטרליה, פטרוב (Petrov), ואשתו הצפנית; לוחם הזרוע הטרוריסטית של סודופלטוב, בשם קוקלוב (Khokhlov), שעליו הוטל לחסל בגרמניה פעיל בכיר בארגון האנטי סובייטי ה- .N.T.S; קצין שלוחת טוקיו בשם ראסטוורוב (Rastvorov); וראש קבוצת הריגול הנגדי באוסטריה, בשם דריאבין (Deryabin).

נראה, כי לראשונה התאפשרה לשירותי המודיעין המערביים הצצה מבפנים על ה- .M.G.B ולימוד מעמיק של מבנה הארגון ושיטות הפעולה שלו.

רודולף אבל - ראש השלוחה הבלתי לגאלית בארצות הברית

בד בבד עם כישלונות אלה, פעל המינהל הראשי הראשון, שבראשו הועמד ב- 1955 שקרובסקי (Sakharovskiy), אשר ניהל אותו משך כ- 15 שנים, לחיזוק מערכיו בחוץ לארץ. דגש מיוחד הושם על בניית תשתית בלתי לגאלית, במיוחד מול ארצות הברית ובריטניה; אשר בעקבות חשיפת פעילות הריגול הסובייטית, החריפו את הפיקוח על השלוחות החסויות של ה- .K.G.B. לארצות הברית נשלח כראש השלוחה הבלתי חסויה סוכן בשם ויליאם פישר, הידוע יותר בשמו הבדוי: רודולף אבל (Abel Rudolf; ראו תמונה למטה).

[בתמונה: רודולף אבל בתצלום של ה- FBI משנת 1957. התמונה היא נחלת הכלל]

בשלבים הראשונים, הסתייע אבל בבני הזוג כהן (Volontyory), והצליח לשכנע את אחד ממדעני האטום האמריקאים, בשם הול (Holl) להמשיך את שיתוף הפעולה המודיעיני, למרות החשיפות בארצות הברית. הודות לכך, נמשך זרם הדיווחים מלוס אלאמוס, הפעם כבר על פיתוח פצצת המימן.

אבל, כמומחה לקשר רדיו, הצליח לבנות מערך תקשורת יעיל בין ארצות הברית למרכז, אשר שירת גם את הבלתי חסויים שפעלו באמריקה הלטינית [בני הזוג פילוננקו (Filonenko) וסוכנת בלתי לגאלית ממוצא ספרדי, שכינויה היה "פטריה" (Patriya)]. כן, ארגן אבל רשת ריגול בחוף המערבי של ארצות הברית, שסיפקה "מידע ערכי" על אספקת נשק אמריקאי לטיוואן; ואילו בחוף המזרחי הוא ארגן רשת, בהסתמך על מהגרים גרמניים, פרו קומוניסטיים, שנועדה, בבוא העת, לבצע פעולות חבלה במספנות וירג'יניה.

אבל נחשף ונעצר על ידי ה- F.B.I. ב- 1957, הודות לבגידתו של עוזרו, קצין ה- .K.G.B ממוצא פיני, בשם היינקן (Hayahanekhen). הוא נשפט ל- 30 שנות מאסר והוחלף ב-1962 בטייס מטוס הריגול האמריקאי, פרנסיס גארי פאוורס, שהופל מעל ברית המועצות, ב- 1960.

[הקרדיט על תמונתו של פאוורס משמאל: RIA Novosti archive, image #35172 / Chernov / CC-BY-SA 3.0]

ג'ורג' בלייק ו"בן" – הפעילות באנגליה

בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, הצליח ה- .K.G.B למלא את החלל שנוצר, עם סיום פעילותה של "חמישיית קיימברידג'". ב- 1951 הוחל בתהליך גיוסו של קצין ה- "6-MI" ג'ורג' בלייק (Blake) שנפל בשבי הצפון הקומוניסטי במהלך מלחמת קוריאה.

[תמונתו של ג'ורג' בלייק משמאל היא נחלת הכלל]

בלייק עבר שטיפת מוח על ידי קציני ה- .K.G.B שעבדו עמו בשבי, והתוצאה הייתה מושלמת: הוא הפך לאוהד מושבע של הקומוניזם ושל ברית המועצות, והקדיש את חייו לפעילות מודיעינית לטובתה, אשר החלה עם שובו לאנגליה לאחר שחרור שבויי המלחמה וקליטתו מחדש ב- "6-MI".

בלייק חשף ל- .K.G.B במרוצת השנים, עד למעצרו ב- 1961, פרטים רבים על פעילות ה- "6-MI" נגד ברית המועצות ונגד מדינות מזרח אירופה. הישגו המרשים ביותר הינו, ללא ספק, חשיפת "מנהרת הסיגינט" הברלינאית – פרויקט שאפתני של ה- .C.I.A. וה- "6-MI", שנועד לאפשר התחברות לקווי תקשורת של הגורמים הצבאיים והמודיעיניים הסובייטים בברלין המזרחית. ההשקעות והעמל הרב של בעלות הברית ירדו לטמיון, מאחר שבלייק שימש קצין קישור של ה- "6-MI" לפרויקט המנהרה. מאידך, מינהל הבלתי חסויים של ה- .K.G.B, פעל להקמת שלוחה בלתי חסויה באנגליה.

כראש השלוחה נקבע סוכן בשם קונון מלודי (Molody Konon), שכונה "בן" (Ben), הוא היה צעיר, יחסית, וצבר ניסיון רב במלחמה בהיותו איש מודיעין שדה.

"בן" הוחדר לאנגליה דרך קנדה בזהות בדויה של איש עסקים בשם גורדון לונדסדייל (Lonsdale Gordon; ראו תמונה משמאל). הוא הסתייע בבני הזוג מוריס ולאונטינה כהן, אנשי רשת האטום בארצות הברית, שסייעו בשלבים הראשונים גם לאבל, ובהמשך, נוכח סכנת החשיפה, הוברחו לברית המועצות. שם, עברו הכשרה כבלתי חסויים, קיבלו זהות ניו זילנדית של פיטר והלן קרוגר (Helen and Peter Kroger), שכונו דצ'ניקי (Dachniki), והקימו תחנת אלחוט חשאית בבית באזור כפרי, בקרבת לונדון.

[בתמונה משמאל: "בן" - גורדון לונדסדייל. התמונה היא נחלת הכלל]

ביתם הפך למרכז הפעילות התקשורתית והטכנית של השלוחה שבראשה עמד "בן". "בן" הפך, בינתיים, לאיש עסקים מצליח בתחום מכונות המזל, ניהל אורח חיים הולל, ולא עורר חשד אצל איש מבין חבריו הרבים בלונדון. עיקר פעילותה האסופית של השלוחה התבסס על המידע שסיפק ל"בן" סוכן ה- .K.G.B בשם האוטון (Houghton), שכונה בשם "שאה" (Shah), והיה איש חיל הים הבריטי, אשר שירת יחד עם שותפתו ופילגשו אתל (Ethel) בבסיס הימי בפורטסמוט. האוטון גויס בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת בוורשה, בה עבד בנספחות הצבאית הבריטית.

הרשת שבניהול "בן" חוסלה על ידי שירות הביטחון הבריטי בראשית 1961. כשנתיים לפני כן, גויס על ידי ה- .C.I.A קצין בכיר בשירות המודיעין הפולני, בשם גולנווסקי (Golenevskiy), שהייתה לו, בעבר, נגיעה מסוימת לגיוסו של האוטון.

לאחר חיפושים קדחתניים, הצליח המודיעין המסכל הבריטי, במחצית 1960, לזהות את הסוכן הבריטי, והפיקוח הצמוד עליו חשף את "בן". בראשית ינואר 1961, נוכח סכנת החשיפה, גולנווסקי ערק, וה- "5-MI" נאלץ לפעול במהירות. כעבור יומיים נעצרו כל חברי הרשת. מולודי (Molody) הוחלף ב- 1964 בסייען ה- "6-MI", שנעצר בברית המועצות בפרשת קולונל ה- .G.R.U פנקובסקי, ואילו בני הזוג כהן המשיכו לרצות את מאסרם עד 1969, ובמסגרת עסקת חליפין, הובאו לברית המועצות.

אנשי הקומסומול בראשות ה- .K.G.B

ה- .K.G.B במתכונתו החדשה, תחת מנהלו החדש, גנרל איוון אלכסנדרוביץ' סרוב (Serov; ראו תמונה משמאל) (קצין וותיק של ה- .N.K.V.D, שנטל חלק בפעילות ברוטלית בשנות הארבעים של המאה הקודמת, במדינות הבלטיות ובאוקראינה), ריכז את פעילותו בתוך ברית המועצות, בעיקר במישור הריגול הנגדי. זאת, תוך הפעלת מערך פיקוח מבצעי צמוד על נציגויות מערביות במוסקבה ובניית מערכת יעילה של אבטחת מידע במפעלי התעשייה ובמשרדי הממשלה.

[תמונתו של הגנרל סרוב משמאל היא נחלת הכלל]

במקביל, נמשכה הפעילות לדיכוי "סוטים אידאולוגיים", אך בעוצמה פחותה בהרבה, הודות לתקופת ההפשרה של עידן חרושצ'וב.

מאידך, פעלו בהונגריה, ב- 1956, ה- .K.G.B וגנרל סרוב, אישית, באכזריות במהלך דיכוי התקוממות עממית. הפרשה עוררה גל מחאות נגד ברית המועצות והביאה רבים מתומכיה, מקרב אנשי האינטליגנציה במערב, להפנות לה עורף, דבר אשר הקשה, בעקיפין, על פעילות המודיעין הסובייטי בחוץ לארץ.

ב- 1958 מונה סרוב לתפקיד ראש ה- .G.R.U. המינוי היה קשור בחשיפת סוכן ה- .C.I.A בתוך הארגון, [סגן אלוף פופוב (Popov)]. חרושצ'וב העמיד בראש ה- .K.G.B פונקציונר מפלגתי מהדור החדש, אלכסנדר שלפין (Shelepin). עידן שלפין ומחליפו, שהיה אף הוא מחוג בוגרי הנהגת הקומסומול, ולדימיר סאמיצ'סטניי (Semichastnyy) (1961-1967), סימל הזרמה מסיבית של פעילי המפלגה לתפקידים רבים, כולל ניהוליים, ב- .K.G.B.

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]